שואל ומשיב/ג/ג/קנח
שואל ומשיב 
ג ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מה שנתחדש לי בב"ב דף ק' בסוגיא דמיצר שהחזיקו בו רבים וכבר כתבתי בזה וא"י מקומו. הנה בהא דאמרו ולר"א רבים במאי קני לה בהליכה ועיין מהרש"א שהקשה דלמה לא פריך הש"ס רבים גזלנים הם וכתב דסמך על הך דמיצר שהחזיקו בו רבים דאף דגזלן הוא מדשתיק מחל ע"ש. ולפענ"ד היה נראה דבאמת היה מקום לומר כיון דהחזיקו בו רבים הבעלים מתייאשים ממנו וקנו רבים ע"י יאוש. אך לכאורה יאוש ל"מ בקרקע וכבר האריכו בזה התוס' בסוכה דף למ"ד יעו"ש אמנם זה לפי מה דקיי"ל דקרקע אינה נגזלת א"כ גם יאוש ל"מ אבל לר"א דס"ל קרקע נגזלת גם יאוש מועיל וא"כ לר"א לא קשה דגזלנים הם ומטעם מיצר שהחזיקו בו רבים אך זהו דזה מייאש שפיר קשה אבל רבים במה קנו וע"ז אמר בהילוך וז"ב. ובזה א"ש מ"ש רשב"ם מיצר שהחזיקו בו רבים שהשוו ותקנו הדרך וכבר האריך בשו"ת נטע שעשועים סי' כ"ט דלמה פירש כן. ולפמ"ש יש לומר דבאמת לר"א דס"ל קרקע נגזלת מועיל יאוש בקרקע אבל לדידן דקיי"ל דקרקע אינה נגזלת ול"מ יאוש וא"כ ר"י אמר רב דס"ל מסתם כחכמים דר"א קשה אמאי מיצר שהחזיקו בו רבים למה קנו וע"ז פירש רשב"ם דהשווהו ותקנו ובעה"ב מחל להם ולפי זה מיושב היטב מה דפריך ולר"א רבים במאי קנו ליה ועיין רשב"ם שפירש דקאי למאי דלא מיירי באבד להם דרך והמהרש"א הקשה דאמאי לא פריך ולר"א רבים גזלנים הם ולפמ"ש אתי שפיר דלר"א דאמר רבים שבררו להם דרך ומשמע דבעה"ב לא נתן ולא מחל וא"כ ע"כ מטעם יאוש נגע בו לשיטתו דקרקע נגזלת וע"ז שפיר פריך ניהו דגזלו אבל במה קנו הדרך שלא יוכל הבעה"ב לשנות וע"ז משני שעשו קנין בהילוך אבל לרבנן לא קנו בהילוך דקרקע אינה נגזלת ובזה יש ליישב מ"ש הרשב"א בתשובה דהילוך מועיל ותמה בנ"ש שם דהא לרבנן דר"א לא קנה בהילוך: ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ברבים בררו להם דרך בעצמם וא"כ קרקע אינה נגזלת ול"מ יאוש ושפיר לא קנו בהילוך אבל רשב"א מיירי בכגון שהשוו ותקנו הדרך כמ"ש הרשב"ם וזה מקרי מיצר שהחזיקו בו רבים ומטעם מחילה קאתינן עלה ושפיר קנו בהילוך דהוא מחל והם החזיקו בהילוך: ודרך אגב אפרש מ"ש ורבנן אגב חביבותא דאברהם כדי שתהא נוח לבניו לכבוש. ולפענ"ד הכוונה עפמ"ש הרמב"ן בתורה על פסוק ויסע אברהם שפועל הדמיון שעשו אבות הועיל לבנים וזה ג"כ הכוונה כאן. והנה במ"ש דיאוש לא מועיל בקרקע הנה בב"ק דף ה' אמרו משום יאוש בעצים נגעו בו אלמא דמועיל בקרקע יאוש וצ"ע ואמנם שלא בגזילה לא מועיל יאוש בקרקע כמ"ש הכפות תמרים אף שהלך למרחקים ונתייאש ע"ש בסוכה דף ל' ולפמ"ש הריב"ש דהיכא שבא בעקיפין והם שקלו קרקע להפטר ממנו מועיל יאוש בקרקע אפשר לפרש מ"ש שאבדה לו דרך בזה מועיל מטעם יאוש דבעה"ב נתן להם דרך אחר להפטר מהם ומועיל ולכך הגיעו ומה שהחזיקו כבר מועיל לר"א ג"כ ועיין בחידושי הרמב"ן ויש לי להאריך אבל אני מחוסר ספרים ודי בזה. ויש לי להוסיף בקושית מהרש"א דבאמת יש לומר דהיה יאוש רק דיאוש כדי לא קנו כל דבאיסור אתי לידי' לכך פירש רשב"ם שתקנו והשוו והוה שינוי מעשה וקני עם היאוש ומה דקני בהילוך יש לומר דהוה כמו דייש אמצרי ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |