שואל ומשיב/ג/ג/קנב

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן קנב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי בספר דברי אמת קונטרס ח' סימן ב' שהקשה לדעת הפוסקים דתרי ותרי ספיקא דרבנן ומה"ת מוקמינן אחזקה מה פריך בכריתות דף כ"ז ה"ד אי דאיכא עדים דאמרו הרג והדר אמרו תרי דלא הרג מה חזית דצייתית לבתראי צייתית לקמאי ומה קושיא דהא מה"ת יש לו חזקת היתר בהנאה והתוס' פירשו שם דהקושיא קאי למאי דאמרו דמותר בהנאה וא"כ הא השור בחזקת היתר היה וגם למה לא הביא הר"י בר ברוך בתוס' כתובות דף כ"ו ע"ב דכל שהראשונים הוציאו אותו מחזקתו הראשונה לא אמרינן דאזלינן בתר חזקה והרי כאן מבואר הדבר והיא קושיא גדולה ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בפלגא נזקא קנסא או ממונא נחלקו אי סתם שוורים בחזקת שימור קיימו או לא אבל במועד ליכא מאן דפליג ולפ"ז בשור הנסקל דבין תם בין מועד נסקל א"כ כיון דאמרו סתם שור הנסקל והרי מועד בודאי לאו בחזקת שימור קיימו ובודאי עומד להרג וא"כ שוב מקרי הוחזק להרג ובודאי מהראוי לומר שאותן תרי דאמרו הרג נאמנים יותר דהרי הוא מועד להרג וא"כ זה דפריך מה חזית דצייתית לבתראי צייתית לקמאי והרי זה יצא מחזקת סתם שוורים שבחזקת שימור עומדים וזה הוחזק להיות מועד להרג א"כ לא שייך חזקת היתר של שור דאדרבא הוחזק להיות מועד להרג ולהיות נסקל וז"ב ודו"ק. ובזה יש ליישב קושית התוס' שהקשו דהא עדות מוכחשת היא וכמיתת הבעלים כך מיתת השור ולפמ"ש אתי שפיר דכאן הוחזק להיות מועד להרג ומהראוי להאמין לראשונים יותר ודו"ק היטב. ובזה מיושב מה שהקשה על הרמב"ן במלחמות פ"ב דכתובות שכתב שאין הלשון תרי ותרי נינהו רק להחמיר ולא להקל ע"ש והרי כאן הוא להחמיר ולמה ליה לפרש ציית לקמאי ולא לומר סתם תרי ותרי נינהו והנה ידענא דלהחמיר הוא ולפמ"ש אתי שפיר דכאן יש חזקת היתר בהנאה ולכך הוצרך לפרש דציית לקמאי ודו"ק: עוד נראה לי דלפענ"ד אין התחלה לקושיא דהנה כאן פלפל הש"ס אי אמרינן דסמיך אעדים או לא דסבר דלמא אתו עדים ומזמו להו. והנה זה ודאי רק בבאו עדים ומזמי להו אז יש לומר דהוה יאוש בטעות אבל במכחישים דשייך מה חזית דסמכת אהני פשיטא דהוא ייאש עצמו ושויא אנפשי' חתיכה דאיסורא ואף אם אינו אסור בהנאה כל שהעידו עדים שהרג או שנרבע וכבר נסקל וא"כ בודאי גמר בלבו לאסור השור בהנאה אף דבאמת לא נאסר ולא צריך להסקל מכל מקום כל שנסקל אסרו בהנאה וא"כ לא שייך חזקת היתר דהרי הוא אסרו על עצמו והרי אדם יכול לאסור על עצמו וגם על אחרים דבר שהוא ברשותו אף לכשיצא מרשותו כדאמרו בנדרים דף מ"ז ע"א מכ"ש שמה שיוצא מרשותו הוא ע"י איסור וא"כ זה דאמרו מה חזית דמציית לבתראי ציית לקמאי והיינו כיון שלא הזמו רק הכחישו א"כ לא ידע בבירור ששקר הם דוברים הרי יאש עצמו מן השור והפקירו ואסרו על כל העולם מחמת העדים וניהו דאם היו מזימין אפשר דהי' איסור בטעות וגם זה אינו ברור דהרי קי"ל שור הנסקל שהוזמו עדיו כל המחזיק בו זכה ונעשה הפקר אבל כל שלא הוזמו רק שהכחישו א"כ בודאי סמך עצמו על עדים הראשונים ואסרו עליו בהנאה ושוב לא שייך חזקת היתר ודו"ק היטב. (אמנם אי קשיא הא קשיא בהא דאמרו בכריתות דף כ"ה דהיכא דע"פ עדים אפרשי' לא הוה סמיך עלה דעדים דסבר דלמא אתו אחרים ומזמו להו וכן אמרו שם בדאמרו דהוא רבע שורו כיון דידע דלא רבע לא מפקר להו דטרח ומייתי עדים וקשה דלמא לא יודו עדים ושוב ל"מ הזמה דידהו והוה כתרי ותרי בהכחשה דאמרו שם דמה חזית דציית לבתראי ציית לקמאי והיא קושיא גדולה וצ"ל דבלא"ה קשה דכל עדות הוה להו עדות שאילה"ז דהא יש להם כח שלא יודו וע"כ צ"ל דכיון דבאמת העדים מזמו להו ובאמת לא יוכלו להעיז וע"כ ישתקו או שיודו וה"ה בזה עכ"פ סבר דכשיבאו עדים ע"כ ישתקו או יודו ודו"ק) המוסגר בחצאי לבנה מרובעות נכתב כאן בטעות ושייך למ"ש על השערי שבועות שהביא החתם סופר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף