שואל ומשיב/ג/ג/קמג
שואל ומשיב 
ג ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החילותי ללמוד כתובות שאם הי' לו טענת פ"פ הקשו בתוס' תינח אשת כהן ואשת ישראל פחותה מבת ג' דליכא ס"ס אבל בא"י יותר מבת שלש יש ס"ס ואמאי צריך לתקן ולפענ"ד נראה דבאמת צריך להבין הא דאמרו בדף ט' דיש ס"ס ספק באונס ספק ברצון ספק תחתיו ספק אינה תחתיו והרי הרמב"ם כתב פ"א מנערה דעיר חזקה שהי' ברצון ושדה חזקה באונס וא"כ כשספק תחתיו והיא בעיר במקום שיש רבים א"כ כל שהיא תחתיו שוב אין כאן ספק באונס דהא בעיר חזקה שברצון וא"כ אין כאן רק ספק אחד שמא לאו תחתיו דאת"ל תחתיו חזקה שברצון ואין כאן ספק באונס ובחד ספק ודאי אסורה ואף לפמ"ש המלמ"ל שם דכל שהיא אומרת שהי' באונס אף בעיר נאמנת מכל מקום הא הרא"ש כתב בשם רבינו יונה דכאן מיירי שהיא מכחשת או שותקת וא"כ כל שלא טענה שהיו באונס שוב ודאי יש חזקה שהיה ברצון. וזה לדעתי מ"ש בירושלמי קול יש לאונס היינו בעיר מדלא צעקה וכשלא צעקה לא היו קול והיא קושיא נפלאה. וצ"ל דמ"מ יש ספק שמא באונס והא דלא טענה שמא ענ"ב וא"ל דא"כ לא היתה רוצה להפסיד כתובתה כמ"ש התוס' בכתובות דף ס"ג ועיין בהפלאה שכ"כ על מ"ש התוס' לענין מוכת עץ דלא טענה וע"ז הקשה דלמא ענ"ב וכתב דלא רצתה להפסיד כתובתה ע"ש וא"כ כאן ג"כ יש לומר כן אבל זה אינו דלר"א דס"ל דאינו נאמן להפסיד כתובתה שוב יש לומר דלא רצתה לטעון דעיניה נתנה באחר וכתובתה תטול ושפיר הוה ס"ס ולפ"ז זהו לר"א אבל לדידן דקי"ל כשמואל ור"נ דנאמן להפסיד כתובתה שוב לא הוה ס"ס כלל. ובזה יש ליישב שיטת רש"י שכתב שמתוך שיצא הקול יבאו עדים והתוספות הקשו דא"כ מה ראי' לר"א ולפענ"ד מ"ש רש"י שיבאו עדים היינו שיבאו עדים ויאמרו אם היה בשדה או בעיר כתב המלמ"ל שם דהרמב"ם מיירי בכה"ג. וא"כ כל שיעידו שהיה בעיר שוב לא יהי' ס"ס וכמ"ש ור"א ס"ל דיהיה ס"ס דיש לומר דלא רצתה לטעון דעיניה נתנה באחר ומיושב קושית התוס' ויש להמתיק הדבר דכבר נודע דאף דכל דאיכא לברורי מבררינן אף כשיש ס"ס היינו דוקא במקום שיתחבר שתי הספיקות אבל כאן דאף שיעידו עדים אנן אמרינן דלא רצתה לטעון ועיניה נתנה באחר א"כ לא יתברר הדבר לאמתו ושוב ל"צ לברר ודו"ק: ודרך אגב ראיתי במלמ"ל שם ה"ג שכתב דכל שזינתה תחת בעלה אף שראינו שבא עליה באונס מכל מקום אמרינן מדיצא עלי' ש"ר שוב אין לה קנס דאף שלא הי' בא עליה הי' אחר בא עליה ע"ש ודבר זה כמו זר נחשב וע"כ לא אמרו רק היכא שהיתה מופקרת אבל לא בסתם אשה שראינו שבא עליו באונס למה לא יגיע לה קנס וצע"ג: שם דף ג' ע"ב בתוס' ד"ה ולדרוש לה' דאונס שרי והקשו בתוס' והא ג"ע יהרג ואל יעבור וכתבו בשם ר"ת דעל ביאת מצרי אינה חייבת מיתה דרחמנא אפקרא לזרעי' דזרמת סוסים זרמתם והרי כאן הקשה עליו דהא לבעלה נאסרה בביאת מצרי וא"כ שוב שייך אחד לבעל ואחד לבועל. ולפענד"נ לי כוונה חדשה בדברי ר"ת דהנה באמת הריב"א כ' דאונס שרי דאשה קרקע עולם היא והנה באמת קרקע עולם היינו דלא עבדה מעשה ובאמת בב"ק דף ל"ב אמרו איהי לא קעבדה מעשה והיינו דהיא קרקע עולם אמנם התוס' כתבו שם דמכל מקום חייבה התורה מיתה גם האשה דהנאה חשיבה כמעשה ולפ"ז קשה מה מועיל דאשה קרקע עולם היתה הא מכל מקום הנאה חשיבה כמעשה. אמנם נראה דהנה ביבמות ק"ג אמרו והא קא מתהניא מעבירה ומשני דטובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים דשדי זוהמא בגווה ולפ"ז כיון דזרמת סוסים זרמתם ולא מתהניא מביאת מצרי ולכך שוב היא קרקע עולם ואינה נאסרת וז"ב ולפ"ז ל"ק קושית הריב"א על ר"ת דלבעלה שפיר נאסרת דמכל מקום שדי בה הגוי זוהמא והתורה הקפידה על זוהמת הביאה של גוי אבל לבועל שפיר מותרת שהוא גוי והיא לא קעבדה מעשה ולא נאסרה. והנה הרא"ש כתב לקיים דברי ר"ת ולא מטעמיה רק דלגוי ל"ש ונטמאה לבועל דכבר נאסרה עליו ובזה פירש הא דאמרו בסוטה כ"ה ע"י נכרי מקנין מ"ד ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל היכא דקמתסרא בהאי זנות אבל הא הואיל ואסירא וקיימא אימא לא קמ"ל ופירש הרא"ש דה"א דכיון דלא שייך בזה ונטמאה לבועל ה"ה דלא נאסרה לבעל קמ"ל דמכל מקום לבעלה אסורה והנה מזה מבואר מה שהאריכו הח"מ והב"ש סי' י"א אם לבועל היתה אנוסה ובעלה כהן אם נאסרה לבעל דלבועל היתה אנוסה וגם בעלה אם הוא ישראל היתה מותרת ומדברי הרא"ש מבואר דלא תלוי זה בזה דאף דלא שייך ונטמאה לבועל מ"מ לבעלה אסורה ועיין שו"ת מהר"א ששון מה שלמד מהרא"ש הלז ובשו"ת שבות יעקב סי' צ"ד לא ראו בגוף התשובה וגם המגיה במלמ"ל הלכות סוטה לא ראה זאת וגם האבני מלואים סי' י"א. ולפענ"ד היה נראה הפירוש בדברי הש"ס דהרי הירושלמי הובא בתוס' סוטה ריש פרק כשם כתבו דגם על הבועל חל הקללה של וצבתה בטנה ע"ש וא"כ ה"א דבנכרי לא שייך על הבועל הקללה לא תהיה נאסרת קמ"ל דגם הנכרי מוזהר מעשה ודבק באשתו ולא באשת חבירו ודו"ק ועיין כסא דהרסנא מ"ש בענין הלז ובקרבן נתנאל ברא"ש פ"ק דכתובות הנ"ל ועיין מלמ"ל פ"ב מתרומות מ"ש בענין הא דאמרו אחד לזה ואחד לזה ולפמ"ש מבואר דאחד לבעל ואחד לבועל אף דלבועל מותרת מכל מקום לבעלה אסורה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |