שואל ומשיב/ג/ג/קמב

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן קמב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היה אצלי הרב החריף וכו' מוה' בנימין ווייס נ"י האבד"ק קנעהניטש והקשה אותי בהא דאמרו בכריתות דף י"ג ר"מ אומר אף אם היתה שבת והוציאו בפיו וע"ז הקשה דמשמע מתוס' דגם זה בא בב"א בעת אכילה והרי אשם מעילות מדאגביה קני והרי משעה שהוציא מרשות לרשות נתחייב ע"י הגבהה ולא בא בב"א וא"ל דמיירי דתחב לו חבירו כדאמרו בכתובות דף למ"ד דא"כ לא שייך להתחייב בשביל שבת ולא היתה עקירה רק הנחה בלבד והשבתי דיש לומר דמיירי שלא נתכוין לקנות וגם כיון דמיירי בשוגג לא שייך מדאגביה קניא כמבואר בכתובות שם ע"ש בפ"י והפלאה והדבר מוכרח בסוגיא שם. ובלא"ה יש לומר דהרי נותר אינו שו"פ ולא שייך מעילה ובנתיבות בסימן כ"ח הקשה כן והדבר מבואר בתוס' ישנים שם וכתבו דקדושת הגוף חל הקדושה טרם שנאסר בהנאה ע"ש ובתשובה הבאתי דברי הש"ס בכריתות דף כ"ג שהקשו קושיא זו יעו"ש ואכ"מ ולפ"ז לא שייך מדאגבהה קניא דבאמת אין לו מה לקנות דהא באמת כעת אין שו"פ ולא שייך קנין ורק דחייב בעת אכילה כיון שחל הקדושה מקודם שנאסר בהנאה וכעת אכל ונהנה וא"כ על הגבהה לא חייב דהא אם הגביהה ע"מ לאבדו אינו חייב כמבואר בש"ך חו"מ סי' שצ"ו וכל שלא אכל הרי הגביהה ע"מ לאבדה דהא אינו שוה כלום ואף שהיה עליו קדושה אבל בעת הגבהה לא שוה כלום ועיקר החיוב בעת שאכל ונהנה ופגם קצת וא"כ בא בב"א. ובזה יש ליישב מה שהקשו כלם דהיאך חייב אשם מעילות דהא כל שהוציא בשבת שוב הו"ל קי"ל ב"מ ואם אין קרן לא חייב אשם מעילות ועיין קצה"ח סי' כ"ח ועיין צל"ח בפסחים כ"ט. ומ"ש ליישב כבר הקשיתי עליו מב"ק דף ע' ע"ב גבי אתנן ע"ש ואכ"מ. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת ע"כ לא אמרינן דאם אין קרן אין אשם רק במקום שיש קרן רק דפטור מכח ק"ל ב"מ אבל כאן אין קרן כלל דהא באמת כעת אינו שוה כלום ואשם בא מחמת שנהנה וקדושת הגוף לא פקע בכה"ג שפיר חייב אשם מעילות ועיין מהרש"א ופ"י בקידושין דף נ"ו בתוס' ד"ה המקדש בערלה: והנה על דברת הצל"ח שחידש דכל דחייב לשמים לא שייך ק"ל ב"מ דהב"ד אינן מחייבין ע"ש ולכאורה נעלם ממנו ש"ס מפורש במכות דף י"ג ע"ב דאמרו ור"ע מ"ט כדי רשעתו משום רשעה אתה מחייבו וכו' ור' ישמעאל ה"מ מיתה וממון מלקות וממון אבל מיתה ומלקות מיתה אריכתא היא ופריך לר"ע א"ה חייבי כריתות נמי מאי אמרת שאם עשה תשובה השתא מיהת לא עביד ומה קושיא הא ח"כ דהשי"ת מחייב אין כאן שתי רשעיות כמ"ש הצל"ח בהדיא דדוקא לרנבה"ק הוא דפוטר בח"כ אבל לא לדידן שוב ראיתי במה שתירץ קיבלה מיניה ר"ל בר רב יצחק כדי רשעתו משום רשעה אחת מחייבו ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר וע' רש"י שם ושם יש לפרש כמ"ש הצל"ח אבל פשטת הש"ס לא משמע כן. וגם רבינא לא ס"ל סברא זו ע"ש דמשני דלא פסיקא ליה וצ"ע. ויש ליישב בזה קושית המהרש"א לרבא דמוקי באתרו בי' והרי כריתות א"צ התראה וא"כ אף דאתרו בי' למלקות איכא משום שתי רשעיות ולפמ"ש יש לומר דבכריתות לא שייך זאת מיהו לפ"ז לא צריך לאוקמא אוקימתא חדשה ועיין מהר"ם לובלין שם מ"ש בזה ודבריו צ"ע:

והנה בגוף הדבר שחידש הצל"ח דדוקא לרנבה"ק ח"כ פוטר מתשלומין מכדי רשעתו אף דב"ד אין מחייבין רק לשמים מ"מ נפטר אבל לדידן כל דהב"ד אין מחייבין רק לשמים הוא חייב לא שייך בזה משום כדי רשעתו דהא הב"ד אין מחייבין וכמו דקי"ל ב"מ חייב לצאת ידי שמים ואי תפיס לא מפקינן מיניה משום דהב"ד לא מחייבי ל"ש כדי רשעתו. הנה לפי מה שכתב המהר"ש דגם לצאת ידי שמים אינו חייב כל שעבדינן החומרא א"כ בח"כ דעבדינן החומרא שוב פטור אף שהב"ד אין מחייבין אך לפי"ז כל שיכול לעשות תשובה ולא נעביד החומרא שוב לא שייך כדי רשעיות דהא הב"ד לח מחייבי ואף דהשמים תעשה החומרא ז"א דיכול לעשות תשובה הו"ל כחייבי מיתות שוגגין דלא עבדינן החומרא ולכך מחייבין מלקות והיא קושיא נפלאה ובזה יש ליישב קושית המהרש"א די"ל דרבא ס"ל כהך תירוצא ולא ס"ל כדקבלה מיניה דר"ש דברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר דהא באמת כל שיכול לעשות תשובה שוב שייך כדי רשעתו וכמ"ש ולכך מתרץ דבאתרו ביה לקטלא כ"ע לא פליגי ודו"ק כי יש לעיין עוד. איברא דיש לומר לפמ"ש הרמב"ם בפירוש המשנה דאחר שלקה ועשה תשובה הוא דנפטר מכרת והקשה בהגהת מלמ"ל כל דעשה תשובה למה צריך עוד מלקות הא אין דבר שעומד בפני תשובה א"כ שוב שפיר מקשה הש"ס הא אכתי לא עבד תשובה וא"ל כיון דיכול לעשות תשובה דזה אינו דממנ"פ אם יעשה תשובה גם מלקות פטור וכל שלא יעשה תשובה לא שייך כדי רשעתו דהא הב"ד לא מחייבו וא"ל דלא עבדינן החומרא דממנ"פ אם יעשה תשובה שוב יפטר אף ממלקות ודו"ק ועמ"ש בערוך לנר במכות על דברת הרמב"ם בפירוש המשנה הנ"ל ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף