שואל ומשיב/ג/ג/קיז

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן קיז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה וכו' מוה' משה אוירבויך נ"י האבד"ק בברנשיב:

מכתבו הגיעני ואני יושב בקרית חוצות ואיני בקו הבריאה ד' ירפאיני ואיני משיב. אמנם לאשר צר לי בצער מעלתו אמרתי להשיב בקצרה במה שאירע שכהן אחד בא לפניו וא"ל שיש לו שור בכור והוא מזיק לרבים וכמעט שהרג לאחד למות ושאל מעלתו אם יש לו מום והשיב שיש בו מום הנקרא בעזקליבנא והיינו שמצד אחד העצם הקלוב בולט לחוץ ומצד השני הקלוב חסר לגמרי ואינו ניכר כלל וגם הצד האחד שיש בו הקלוב גבוה משל הצד השני שאין בו הקלוב והכשיר מעלתו לשחוט הבכור ע"י ג' בהכ"נ ונאכל הבשר ובא המורה מאטיק והורה שכלים אסורים וצריכין שבירה ומעלתו האריך להכשיר וכתב שאחר שחיטה בדקוהו רק מטריפות בוקא דאטמא לבד ולא הי' שום ריעותא המטרפת ולא שמו עין יותר וכתב שבעזקליבנא הוה חסר העצם ממש והמורה אומר שאינו חסר העצם רק נפל ממקומו וכתב מעלתו שגם בזה יש להכשיר כמו בעל ביצה אחת דהוה מום כיון שאינו במקומו כמבואר בבכורות דף מ"א והאריך הרבה והנה אמרתי לבא בקצרה דהנה בשו"ת תפארת צבי להגאון מהאמבורג סי' ס"ב ובספר בת עיני בתשובות שבסוף ספרו סי' ט' שם האריכו הגאונים דיש לסמוך על דברי הרא"ש דכל שהוא מום ניכר וגלוי מותר לשחוט עליו ואני בחבורי כת"י ח"ב סי' ש"ט הנקרא יד שאול שם ביארתי דלפענ"ד היה נראה דלא סגי במום מובהק לבד רק שיהי' גלוי ומובהק ובזה יתפרש דברי המשנה והתוספתא שיהי' לאחדים אך מצאתי בכה"ג שלא הביא רק דברי התוספתא בלבד ומזה משמע דא"צ רק שיהי' גלוי לבד כשיטת הרא"ש הנ"ל וכן משמע לשון רבינו ירוחם בנתיב עשרים ואף כי לשונו מגומגם קצת המעיין שם ימצא דכל מום שבגלוי שוחטין עליו והוא כשיטת הרא"ש רבו וא"כ פשיטא דבעזקליבנא אף שאינו חסר ממש מ"מ מום נגלה הוה ושוחטין על ידו והנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דכל דכבר נשחטה עכ"פ הוה מום ע"י השחיטה וא"כ אף אם נימא דהי' אסור לעשות כן מכל מקום כל שכבר הטיל מום בשגגת הדין שוב הוה מום וראיתי למעלתו שהרגיש בזה והביא דברי התוס' בב"ק דף ע"ב ודף ע"ו וגם למ"ד דיש טריפות בחצי חיות מכ"ש דהוה מום בחצי חיות וגם יפה כתב מעלתו דהוה כשרוע שירך אחד גדול מחבירו ובכל אברים שייך שרוע ובאמת הרמב"ם אין דעתו כן ועיין בפ"ז מביאת מקדש ה"ט שכתב דנשמטה ירכו הוא שרוע האמור בתורה אבל רש"י בחומש פרשת אמור כתב דשרוע אחד מאבריו גדול מחברו והמזרחי תמה מנין לו ועשו"ת נוב"י מהד"ת חלק יו"ד סי' ק"ץ שהגאון מוהר"י פיק נתעורר על רש"י דמנ"ל זאת ואני תמה דדברי רש"י מבוארין בבכורות דף נ"ו ע"ב בעינו אחת גדולה דאמרו שם דהוה שרוע ומבואר כשיטת רש"י ועיין רש"י פסחים מ"ב ועיין בתמורה דף י"ז שם מבואר דשרוע וקלוט הוא בכל אברים ופסול הגוף נינהו ודברי רבינו צ"ע ועיין בכורות דף ל"ו ועכ"פ מידי ספק לא נפקא וא"כ מהראוי לסמוך בזה על שיטת הרא"ש דכל שהוא מום ניכר אף שאינו מובהק שוחטין על ידו כמ"ש בח"ץ ובבת עיני ובפרט שכבר הורה חכם ומה גם בבכור בחוץ לארץ וע"כ חלילה חלילה להרהר אחרי הוראת מעלתו ויפה הורה והכלים כשרים וכל הנוגע בו כנוגע בבבת עינו:

והנה ביום א' נצבים כת"ר הגיעני מכתב מהרב מוה' שמואל אברהם בר' יהושע מ"ץ ד"ק אטיקמאהליב וכתב להשיב על מ"ש בתשובה וזה תורף דבריו מ"ש דזה אינו מום במה שאינו במקומו והביא ראי' דא"כ למה הצריך הרמב"ם לומר דנשמטה ירכו הוא שרוע האמור בתורה ת"ל דהוה מום לפי שאינו במקומו ואני תמה דא"כ הרי הרמב"ם כתב מי שאחת מירכותיו גבוה משל חבירו ולמה דוקא בירכותיו והלא לשיטת רש"י בכל האברים הוה שרוע ולמה להרמב"ם לא נפסל וע"כ דזה אינו דמסתבר לי' להרמב"ם דדוקא בירך הוה מום הניכר וה"ה בנשמטה ירכו מסתבר לי' דהוה מום של שרוע ובשאר מקומות כל שאינו במקומו הוה מום אבל לא מצד שרוע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· מעבר לתחילת הדף