שואל ומשיב/ג/ג/קה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן קה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד החריף ושנון זית רענן חכם וסופר מוה' חיים גאלדשטיין נ"י:

והנה לכאורה הי' נראה לי דבר חדש דיוכל ליבם ואף דלא ירצה לגרשה אח"כ נראה לפענ"ד דיוכל לומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי והנה בגיטין דף פ"ה אבעיא להו באומר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מאי תבעי לרבנן תבעי לר"א ואמרו כיון דפסקה פסקה והרמב"ם ז"ל כתב דאינה מגורשת וע"ש ברי"ף ור"נ שספק הוא ולפ"ז להיפוך אם אמר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי להרמב"ם היה מהראוי שתצא בלי גט אמנם בנדרים דף למ"ד אמרו באשות דאין נפקעת והטעם דקידושין הוה כקדושת הגוף דלא נפקע (ועיין באהע"ז סי' מ"ם ומ"ש בגליון שם) ולפי זה הי' נראה לי דזה באישות לגבי בעל אבל ליבם דבאמת אינו בא מחמת עצמו ובאמת מהראוי הי' שלאחר הבעילה הראשונה תהי' באיסור אשת אח כבראשונה אלא שהתורה אמרה כל שכנסה הרי היא כאשתו ולפ"ז כל שמתנה עמה שרק היום תהי' אשתו שוב היה מהראוי שלאחר אותו היום חוזר איסור אשת אח שוב למקומו כן היה נראה לפענ"ד. אך חלילה וחלילה לסמוך ע"ז אף לסניף בעלמא. והנה בהא דאמרו בירושלמי הובא בתוס' גיטין דף מ"ם ע"ב דלא מצינו משוחרר שחוזר ומשתעבד הי' נראה לפענ"ד דבכה"ג שמתנה ואומר היום אי אתה עבדי ולמחר אתה עבדי דחוזר ומשתעבד ואף דאמר באשה אי פסקה פסקה כבר כתבתי דהרמב"ם כתב דאינה מגורשת והר"ן כתב דהוה ספק וה"ה כאן הוה ספק משוחרר. אמנם נראה לפענ"ד דזה תלוי במחלוקת דר"א ורבנן דלר"א דאמר באלא לפלוני דמותרת ה"ה כאן דעכ"פ לר"א משוחרר וחוזר ומשתעבד ואף דהאבעיא הי' בין לר"א ובין לרבנן מ"מ כיון דמה דאפשטא כיון דפסקה פסקה לא קיי"ל כן להרמב"ם ולרי"ף ולשיטת הר"ן הוה ספק אבל זה הכל לרבנן דר"א אבל לר"א יוכל להיות משוחרר וחוזר ומשתעבד ובזה יש לי ליישב קושית המג"א סי' צ' במ"ש במעשה דר"א דשחרר עבדו והשלימו לעשרה דאמרו דמצוה שאני ופירשו הר"ן והרמב"ן דכל דעושה לשם מצוה אינו עובר דאינו משחרר רק לטובת האדון ולא בשביל טובת עבדו ותמה המג"א דהא הש"ס מקשה ע"ז דהוה מצוה הבאה בעבירה ומשני מצוה דרבים שאני אלמא דהוה עבירה. ולפמ"ש יש לומר דהש"ס פריך לר"א לשיטתו דלדידי' הי' סגי במשחררו רק היום ולמחר יהיה עבדו וא"כ הי' מקיים מ"ע דלעולם בהם תעבודו ורק בעת התפלה לא הי' עבדו ובכה"ג כל שעושה שחרור לגמרי שוב הו"ל מצוה הבאה בעבירה אבל לדידן כל שפסקה פסקה שוב לא הוה מצוה הבאה בעבירה דאף דהעבירה מסייע להמצוה דע"י השחרור בא לידי המצוה מ"מ הא בעת השחרור אינו עושה לטובת העבד רק לטובת האדון וכמ"ש הקדמונים. ובזה יש ליישב ראיית הבה"ג שכתב בהא דמשני מצוה דרבים שאני אלמא דתפלה דרבנן דוחה למ"ע דאורייתא ה"ה אבילות דאורייתא דוחה יו"ט שני ולפמ"ש אתי שפיר דכאן כיון דבשעת עשייה אינו איסור כלל רק במה שלא התנה למחר אתה עבדי ומשחרר לעולם ע"ז כיון דכעת הוא אינו עושה איסור כלל בכה"ג המצוה דחי וז"ב ועכ"פ מצוה הבאה בעבירה לא שייך בזה ועכ"פ מ"ש לדברי ר"א הוא נכון מאוד ובזה יש ליישב סתירות הסוגיות דכאן מסיים הך דפריך מצוה הבאה בעבירה היא ואילו בגיטין לא סיים כן ולפמ"ש יש ליישב ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף