שואל ומשיב/ג/ג/עג

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן עג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בסוגיא דשמן שריפה בשבת דף כ"ג כ"ד. וזה יצא ראשונה במ"ש התוס' שבת כ"ד ע"ב ד"ה בקר שני שהקשו דהיכא מוכח דשריפת קדשים אינו דוחה יו"ט ודלמא ש"ה דגזירת הכתוב הוא דוקא בקר שני דהא אפילו בלילה מוצאי יו"ט נמי אין שורפין ותירצו הא דאין שורפין בלילה הוא משום דהקפיד הכתוב שלא לשרוף קדשים בלילה כדאשכחן בשלמי' דאין נאכלין לאור שלישי ואפ"ה אין שורפין אלא ביום שלישי כדדריש בריש פסחים ביום השלישי באש ישרף ביום אתה שורפו עכ"ל ודבריהם תמוהים דהא בירושלמי פ"ב דשבת ה"א אמרו להיפך מעתה אין מדליקין בשמן בלילה לפי שאין שורפין קדשים בלילה אר"י כו' בשיטת ר' ישמעאל וכו' מכיון שנטמא כמי שעבר זמנה מיהו יש לומר דלדידן דלא קי"ל כר' ישמעאל ואף בעבר זמנה ג"כ אין שורפין אלא ביום כמ"ש הרמב"ם פי"ט מפהמ"ק ה"א שוב גם לשרוף בלילה אסור אף דנטמאת דניהו דנטמאת עשאו כעבר זמנה והרי גם בעבר זמנה אין שורפין אלא ביום ודו"ק. ובלא"ה נראה דהירושלמי שם אמר זאת אומרת שמותר להצית את האור במדורת קדשים והיא דולקת והולכת בשבת ופריך והא תנן ואין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט והיינו דאף בערב יו"ט אסור להדליק וע"ז תירץ מפני יו"ט שחל להיות ע"ש והיינו דלכך אסרו להדליק בשמן שריפה בשבת משום יו"ט שחל להיות בע"ש ולדעתי צ"ל בירושלמי הגירסא והא תנן אין מדליקין בשמן שריפה והיינו בשבת ועל זה אמר דלכך אין מדליקין משום יום טוב שחל להיות בערב שבת וכדמשני בש"ס דילן בדף כ"ג וע"ז שפיר מקשה א"כ יהי' אסור להדליק אפילו ביום לפי שאין שורפין קדשים בלילה והיינו דיהיה אסור להדליק מבעוד יום כמו דאסרו להדליק בערב שבת אף שדולקת והולכת וע"ז משני כיון דנטמאה כמי שעבר זמנה והיינו דבזה אפילו רבנן דר' ישמעאל מודים דמבעוד יום מותר אף בדלוקה והולכת אבל בלילה עצמה אסור באמת לשרוף בלילה כנלפענ"ד. ומן האמור אני תמה על הנוב"י שכתב במהד"ב חלק או"ח סי' צ"ו והאריך אי שורפין קדשים בלילה ולא הזכיר מדברי תוס' אלו אף שהזכיר דברי תוס' הקודמים בד"ה לפי ולא עוד אלא שכתב דמדברי הירושלמי משמע דאף להדליק ביום ושתהי' נשרפת בלילה גם זה אסור ובמחכ"ת זה אינו אף דאמר בירושלמי דירדו בשיטת ר' ישמעאל אבל גם חכמים מודים דמבעוד יום מותר ובלילה באמת אסור והוא לא הזכיר דבר מזה כלום ובאמת אף למה דאמרו שם לעיל מילי' בירושלמי דאסור להצית האור במדורת קדשים והיא הולכת ודולקת כל הלילה זה דוקא בע"ש ועיו"ט אבל לא לענין שריפת קדשים בלילה זה ודאי מותר מבעוד יום והטעם נראה לי דהנה בירושלמי אמרו שם והא תנן ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד וכו' א"ר יוסה בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה נעשית הוא מאליה ברם הכא התורה אמרה אין שורפין את הקדשים ביו"ט ואינו מובן מה חילוק יש הא סוף סוף נעשית מאיליה. ולפענ"ד הכוונה דשם כתיב כל מלאכה ומשמע דוקא כל המלאכה אסור אבל חצי מלאכה שרי והיינו כל דהוא מדליק בע"ש והיא דולקת מאיליה שוב אין כל המלאכה נעשית בשבת ולכך מותר אבל כאן התורה אמרה שאין שורפין א"כ אין נ"מ אף שדולקת מאיליה אבל עכ"פ המלאכה של שריפה נעשית והרי נשרפת עכ"פ חציו בשבת ויו"ט וז"ב. ולפ"ז זהו לענין שבת ויו"ט שהאיסור הוא משום מלאכה כל שאינה לצורך אבל שריפת קדשים בלילה אף בחול דאינו משום מלאכה רק דהזמן אינו בלילה א"כ כל שמדליק מבע"י מה בכך שנשרפת גם בלילה הא הוא שרף מבעוד יום ואטו הקפידה תורה שהשריפת קדשים אסורה בלילה משום מלאכה רק דזמנה ביום ולא בלילה וכל שהתחיל מבעוד יום הרי לא מצינו שהקפידה תורה שלא תהיה כל הזמן רק ביום וז"ב כשמש. איברא יש לומר כמ"ש הנימוק"י דאשו משום חציו דלכך מותר להדליק בע"ש נר ולא אמרינן דהוה כמדליק בשבת משום דחשבינן כאילו כל המלאכה נעשה מבעוד יום א"כ אינו מובן החילוק שבין שבת ויו"ט לשריפת קדשים והארכתי בזה בתשובה ואכ"מ. והנה הנוב"י האריך שם לתמוה על הגאון מהר"י פיק שכתב שאין שורפין קדשים בלילה והרי הרמב"ם דקדק פי"ט מפהמ"ק ולענין נותר ופיגול כתב שאין שורפין ביו"ט אבל טומאה לא הזכיר מכלל דשורפין אף בלילה ולענין יו"ט מזכיר גם טמא וע"ז הקשה על הרמב"ם דבאמת בת"כ אמרו בהדיא מכאן דכל הנשרפין אינו אלא ביום ולפענ"ד היה נראה להיפך דהנה באמת לענין נותר ופיגול שייך לומר הבדל בין בזמנו בין שלא בזמנו ועיין ביבמות דף ע"ב והוצרך רבינו לכתוב בין בזמנו בין שלא בזמנו אבל טומאה תמיד מקרי זמנו דהא אין שייך זמן וכקושית הירושלמי ומה אית לי' שמן שריפה שעבר זמנו ולא ס"ל כמה שתירץ כיון דנטמאה כמאן דעבר זמנו וא"כ לכך דקדק הרמב"ם וכתב נותר ופיגול דהוה ס"ד דיש חילוק בין זמנו לשלא בזמנו ולכך השמיענו דאף שלא בזמנו אינו רק ביום לאפוקי מדר"י או רשב"א בש"ס דילן ביבמות שם אבל בטמא כיון דכתב שאין דוחה יו"ט והוה כמו פיגול ונותר דקדשים א"כ פשיטא דאין שורפין בלילה דל"ש בזה שלא בזמנו כלל דלעולם זמנו הוא וז"ב ופשוט וא"כ גם הרמב"ם מודה דבטמא ודאי אין שורפין אלא ביום וז"ב ובדברי התוס' ביבמות דף ע"ב ד"ה שלא בזמנו ראיתי דבר תימה שהקשו כיון דנעשה נותר קודם למה לא ישרפו בלילה וכתבו דהכתוב קבע לשריפתו בבקר כיון דאי אפשר לשרפו ביו"ט ואני תמה על עצמי דהא זה מקרי בזמנו דהיינו ביום שנעשה נותר אין שורפין אלא ביום ואולי כוונת התוס' דדוקא נותר שנתותרו סמוך לחשיכה הוא דמקרי זמנו אבל אם נעשה נותר ביום לא מקרי זמנו וע"ז כתבו כיון דא"א לשרפו ביו"ט שוב מקרי בזמנו ודו"ק. ובזה יש ליישב קושית התוס' בשבת הנ"ל דשפיר מוכח דאין שריפת קדשים דוחה יו"ט דאל"כ הי' שוב לאחר זמנו והיה מותר לשרפו בלילה. מיהו זה אינו דהתוס' מקשו למ"ד דאין שורפין אפילו שלא בזמנו רק ביום מיהו שוב אין מקום לקושייתם דא"כ ע"כ דאין שורפין קדשים בלילה וכדתירצו באמת וא"כ דקארי לה מה קארי לה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף