שואל ומשיב/ג/ג/כז

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן כז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבאר אם סימטא מקרי חצר של שניהם או חשוב כאילו שניהם אין מוחזקין בו:

הנה הש"ך סימן קל"ח סק"א כתב דכ"ז שאין יושבין בצדה לא מקרי בחזקת שניהם והביא ראיה מהא דפריך בב"ב ממחליף פרה בחמור על ארבא והא ארבא ע"כ אין שניהם מוחזקין בו כמבואר בסי' קל"ח ס"א ומחליף פרה בחמור מוקמינן בב"מ דף ק' בסמטא ע"ש. והנה בראשית ההשקפה תמהתי דל"ל להש"ך להקשות מב"ב והא מב"מ דף ק' הדבר מבואר דהרי מוקמי שם כסומכוס וסומכוס לא איירי רק כשאין מוחזק לא זה ולא זה הא במוחזק מודה כמ"ש התוס' בב"מ שם ד"ה הא וא"כ ע"כ דסימטא לא מקרי מוחזקין דהא לא הדר בי' משנויא קמא כמ"ש התוס' שם. אמנם באמת יש לדחות דע"כ לא כתבו התוס' דסומכוס מודה רק במוחזק אחד מהם זה שמוחזק הוא נאמן אבל כשמוחזקין שניהם הו"ל כאין מוחזקין שניהם וא"כ לעולם אימא לך דסימטא מקרי מוחזקין שניהם ומ"מ חולקין לסומכוס דהו"ל כאין מוחזקין שניהם ומ"ש התוס' דסומכוס אמר כשאין מוחזקין שניהם ה"ה במוחזקין שניהם ולכך הוצרך הש"ך להביא מב"ב דשם מקשה על ארבא והא בארבא אם שניהם מוחזקין לא שייך כל דאלים גבר ולכך יחלוקו במחליף וכ"כ התוס' בהדיא בב"ב דף ל"ד ע"ב ד"ה ההוא דבמוחזקין לא שייך כל דאלים גבר ולכך בשנים אוחזין בטלית וחלוקו וע"כ דגם סמטא לא מקרי מוחזקין שניהם וז"ב בכוונת הש"ך וראיתי בשו"ת תורת השלמים סי' יו"ד הנספח בסוף ספר מנחת יעקב שהקשה לו הרב השואל דמה מייתי הש"ך מב"ב ודלמא שם בב"ב קאי אליבא שנויא דרבא דמוקי בשמא ושמא וא"כ איירי מתניתין אף בעומדת ברשות אחד וכמ"ש התוס' שם ד"ה הא מני. ולפענ"ד נראה דבכה"ג שהוא ברשות אחד מהם אף שטוען שמא ולא חשוב מוחזק כמ"ש התוס' שם אבל ודאי דל"ש בו כל דאלים גבד דכל הטעם דאמרינן כל דאלים גבר ולא אמרינן יחלוקו הוא משום דלמא נפסיד לזה שכלו שלו וטפי עדיף כל דאלים גבר דמסתמא אותו שהוא שלו ימסור נפשו על הדבר ולפי"ז במי שמוחזק פשיטא דלא נימא כל דאלים גבר ויגזול מיד חבירו בחזקה ואי דודאי ימסור נפשו על הדבר דהא לא מסר נפשו עד הנה והשני מוחזק בו עד השתא וטפי יש לחוש שלא יגזלו מה שהוא ברשותו ומהראוי דנימא יחלוקו עכ"פ וע"כ דבאמת גם רבא מוקי בסימטא ומזה לא הדר הש"ס דהרי גם הוא לא אמר אלא וע"כ דלא חזר מאקומתא הראשונה וע"כ דאינן מוחזקין שניהן ובלא"ה השיב בשו"ת תוה"ש שם דבשמא ושמא ל"ש כל דאלים גבר דלא יגבר משום דלא ידע ומ"ש השואל להוכיח דאף בכה"ג שייך כל דאלים גבר כבר השיב לו התוה"ש ומ"ש התוה"ש שם ראיה להש"ך מהא דקאמר בב"מ דף ב' התם דלא תפיסי תרוייהו והא מיירי בעומדת באגם הרי דלא מקרי מוחזקין שניהן עי"ז לפמ"ש אין ראי' דשם מקרי האחד תפיס יותר לפי שיש לו חזקת מרא קמא כמ"ש התוס' שם וא"כ יש לומר דאדרבא בסימטא מקרי חזקת שניהם וכמו שנראה מפשטת לשון התוס' בקושיתם שם ועכ"פ אין כאן ראיה להיפך יהיה איך שיהיה הדבר מבואר בתוס' ב"מ שם דף ק' ובטוש"ע חו"מ סי' רכ"ג דאגם וסימטא מקרי אין מוחזקין שניהם ועיין בתה"ד סי' שי"ב דמשמע ג"כ מדבריו דהך דב"מ דף ק' מיירי באינן מוחזקין שניהם וע"כ דסימטא לא מקרי מוחזקין שניהם וכן מבואר בטור סי' קל"ט ס"ט בהדיא שכתב ויש דבר שחולקין עליו ואין אחד מהן מוחזק ואפ"ה לא אמרינן כל דאלים גבר ומביא האי דמחליף פרה בחמור ובאוקומתא דמיירי באגם הרי מבואר דזה לא מקרי מוחזק ע"ש וע"כ דסימטא לא מקרי מוחזק ומהתימה על הש"ך דלא כתב ראיה זו ועכ"פ דינו אמת. וראיתי להשב שמעתתא שמעתא ג' פי"ג דרצה להוכיח דסימטא מקרי חצר של שניהם דלכך קונה במשיכה בסימטא דהוה כחצירו שיש לו רשות להניח שם חפציו. ובמחכ"ת מה ענינו לשם ניהו דמקרי חצירו לענין זה שיקנה לו אבל פשיטא דל"מ תפיס ועומד עי"ז דהא הסימטא הוא כרה"ר לענין זה דהא כל אחד יש לו רשות להניח שם חפציו ופשיטא דאם חבירו רצה להקנות לו איזה דבר דקונה בסימטא דגם רשותו מקרי אבל לא מקרי בזה תפיס ומ"ש בש"ש שם להשיג על ראיית הש"ך בסימן קל"ט דאכתי קשה ניהו דסימטא לא מקרי חצר של שניהם נוקמא דמיירי בעומדים בצדה דחשוב כאילו שניהם מוחזקין וכן הקשה לפמ"ש הש"ך בסי' צ"ו דבחצר של שניהם וא"כ הא דפריך לוקמא בחזקת מרא קמא נוקי דמיירי בחצר של שניהם או בעומדים בצדה דחשוב כחצר של שניהם ע"ש לפענ"ד אין קושיא דהרי בהא דנקט המחליף כתב רש"י דדוקא מחליף שאין צורך לו להפרה דכ"מ שהיא ברשותו הוא כשזה החזיק התמורה ולכך לא נודע אימתי ילדה ע"ש ולפ"ז ל"מ למנקט עומדין בצדה דא"כ היו נודע אימתי ילדה וגם חצר של שניהם מסתמא היו נודע לב"ב מתי נולדה ואם לא נודע הו"מ למנקט גם גבי מכירה בכה"ג וע"כ דמסתמא היו נודע ולכך נקט אגם וסימטא דשם אין לידע מתי נולדה ודרך הפרה והשפחה לעמוד שם כמ"ש התוס' שם ולכך נקט בכה"ג וז"ב. ועכ"פ אני תמה דהיאך אפשר לומר דהוה כחצר של שניהם מה דמבואר להיפך בתוס' שם ובטור סי' קל"ט ובסי' קכ"ג וע"כ הדבר ברור כמ"ש הש"ך דזה לא מקרי מוחזקין ועיין בתוס' ר"פ הפרה מבואר שם בתוס' דסומכוס מיירי כשאין מוחזקין בו ע"ש ולא הדר בי' הש"ס מאוקומתא דאגם וסימטא מדהקשו והניחו הקושיא וע"כ בחנם האריך השואל בשו"ת תוה"ש שם להקשות על הש"ך וגם על הב"ח סי' רכ"ג ויפה השיב לו המחבר דמזה לא נד הש"ס אף לתירוצא דרבא ודו"ק ועיין בגיטין דף ע"ח בהא דפריך הש"ס והא הו"ל כליו של לוקח ברשות מוכר הוא ומשני בקופה שאין לה שוליים ובחידושי הרמב"ן שם פירש דמיירי בסימטא או בחצר של שניהם ואי נימא דסימטא מקרי שניהם מוחזקין בו והו"ל כחצר של שניהם שוב קשה אמאי קרי ליה כליו של לוקח ברשות מוכר הא של שניהם הוא וע"כ הסימטא מקרי רשות שאינו של שניהם וכל מי שקדם וזכה הו"ל רשותו ולהס"ד דהקופה שלו יש לו שוליים הוא קנה הרשות ושפיר הו"ל כליו של לוקח ברשות מוכר ואף דהב"ש סי' קל"ט ס"ק י"ג כתב דע"כ מיירי שהקרקע שלה דאל"כ אין כלי קונה בסימטא באמת דברים תמוהין הן דהא כלי קונה בסימטא כמבואר סי' ר' וכבר תמה הקצה"ח סי' ר' שם עליו ואף דבתשובה כתבתי דכוונת הב"ש למ"ש הר"א כהן בקידושין דף כ"ו דלכך מכירה אינו קונה בסימטא דכבר זכה המוכר ברשות הלז ואין הלוקח קונה ע"ש וא"כ ה"ה כאן ל"מ סימטא לקנות כליו של לוקח אבל הרי הרמב"ן אומר כן וצ"ל דסברת הרמב"ן דכל שאין לו שוליים שוב באו שתי הקופות ביחד והו"ל רשות של שניהם וע"כ לא כתב הב"ח רק כשקדם המוכר וכאן הקופות הן משולבות ביחד ושפיר קנו שניהם ולהס"ד באמת מקשה דהו"ל כליו של לוקח ברשות מוכר ודו"ק. עכ"פ מבואר דסימטא לא מקרי שניהם מוחזקים דא"כ הו"ל חצר השותפות דאין קונין רק דכל מי שבא בסימטא הו"ל רשות שלו כיון דיש לו רשות להניח שם חפציו אבל מקרי חצר שאינו של שניהם וז"ב והיא ראיה נפלאה ת"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף