שואל ומשיב/ג/ג/טו

שואל ומשיב ‏ ג ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ג סימן טו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד מה ששאלת בבהמה מבכרת והוציא עובר את ראשו והחזירו דקי"ל דהוה כילוד כמבואר סי' י"ד וסי' שי"ט ביו"ד מה דינ' דהאי פרה אם מותר לחרוש בה ולהנהיגה הנה בלי ספק כוונת למ"ש בשו"ת בית יעקב סי' ז' דיש לאסור מהא דאמרו במכות דף כ"ב דהמרביע והמנהיג שור פסולי המוקדשין דלוקה והטעם כמ"ש רש"י שם דהו"ל כלאים משום דהו"ל חולין ומוקדשין וה"ה כאן דהו"ל חולין ומוקדשין ע"ש. הנה באמת גוף דברי רש"י ופירושו תמוה כמ"ש רש"י בעצמו דתמוה מנ"ל דחולין וקדשים הו"ל שני מינים דלא שמענו ומ"ש הבית יעקב שם דגם דברי רבינו בפ"ט מכלאים הלא הם כרש"י ובאמת שפשטת לשונו הוא כן וכן הבין הכ"מ אבל המלמ"ל שם הרחיב והעמיק הדיבור דרבינו יש לו דרך אחר דמיירי קודם שנפדה והאי דהו"ל שני מינים הוא משום דהוא קודש אסור לשחטו ואסור למזבח קודם שנפדה וזה שקרא הכתוב טמאה ע"ש באורך וא"כ כאן אין מקום לזה רק לרש"י בלבד דחולין עם קדשים הו"ל שני מינים וגם לפירוש הרמ"ה שכתב הריטב"א בחידושיו למכות שם דהעור שאסור בגיזה ועבודה והבשר דמותר להדיוט הו"ל שני מינים עור ובשר נראה שם לפי פירושו לא שייך כאן בבכור אך גם לפירש"י נ"ל דלא שייך בזה משום כלאים דשאני פסולי המוקדשין דבחד גופא איכא מעורב צד קדשים וחולין והו"ל כשני מינים משא"כ כאן דהבכור הוא ענין בפ"ע אחר דחשוב כילוד ואין כאן מעורב צד קדשים וחולין דכל אחד הוא בפני עצמו ואף דאמרו בב"ק דפרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט משום דגופה היא הרי דגם ולדה סייעה הנגיחה וה"ה כאן כיון דיש כאן שתי ענינים חולין וקדשים שתיהן מסייע לעבודה והו"ל כלאים אבל זה אינו דע"כ לא אמרו שם דגופה היא רק משום דעובר ירך אמו הוא אבל כאן דחשוב ליה כילוד א"כ פשיטא דיש לו חיות בפני עצמו ועיין בתוס' בב"ק שם וא"כ מה ענין בפרה להולד הבכור שזה הוא ענין בפ"ע אחר דחשוב כילוד. וראיה ברורה נראה לפענ"ד דאל"כ יקשה אמאי לא חשיב גבי יש חורש וחייב בשמנה לאוין אמאי לא חשיב עוד לאו דכיון דמוקי לה במכות שם בשור דמיירי בבכור א"כ אם אותו בכור היה לו ולד חולין א"כ הי' ג"כ משום כלאים בבכור לבדו והי' לאו בפ"ע והתוס' הקשו בפסחים דף מ"ז דלתני שור פסולי המוקדשין וכתבו דנקט שור וחמור ככתוב בקרא ועדיין קשה מה שהקשיתי דעכ"פ הו"ל עוד לאו לפירוש רש"י וע"כ דבזה לא שייך כלאים. ובזה ישבתי לנכון בחידושי פירש"י דפירש דחמור בקדשי בה"ב והקשו התוס' הא מידי דאיתא בשאלה לא קתני והא שוב צריך לאוקמא בבכור דוקא ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת צריך להבין מאי קושיא והרי שור והא אדרבא אם איתא בשאלה שוב יהיה חולין וחמור הוא קדשים דקדבה"ב כפירש"י וא"כ ממנ"פ יעבור על לאו דכלאים משום חולין וקדשים אך זה אינו דאחרי דאיתא בשאלה א"כ גם החמור איתא בשאלה ולא יהיה רק חולין בלבד ולפ"ז אחר דאוקמא בבכור דליתא בשאלה א"כ ממנ"פ אם ישאל על החמור שוב יהי' כלאים משום חולין וקדשים ודו"ק. ולפ"ז עכ"פ יקשה מה שהקשיתי וע"כ דבכה"ג ליכא משום כלאים דהוא אינו עושה מלאכה רק בפרה בלבד ולא בהבכור שיש לו חיות בפ"ע וגם הו"ל אי אפשר ולא קא מכוין דודאי מותר ול"ד לנגיחה דס"ס נגח שתיהן וגם כיון דעובר ירך אמו הו"ל כגופו וגובה מגופו וכל מה דאית בה אבל אחר שכבר ילד דחשוב כילוד ויש לו חיות בפ"ע פשיטא דלית בי' משום כלאים. ועוד נראה לי ראי' ברורה מהא דמבואר בפ"ב דפרה משנה א' פרת חטאת המעוברת וכו' ולכל הפירושים שם קשה הא פסול משום הרבעה ועכ"פ פסול לחטאת בודאי דנעבדה בה עבירה ולפירוש הר"י סימפונט שם י"ל כיון דהולד לא נתקדש עדיין לא מקרי חולין וקדשים אבל עכ"פ לפירוש הר"ש והרע"ב שם יקשה וע"כ דליכא בזה משום כלאים וכנ"ל עיקר:

ומדי דברי זכור אזכור מה שהקשה הרב בעל גוא"י סי' ג' מהמשנה דפרה הנ"ל דפליגי ר"א ורבנן אי עובר ירך אמו והקשה ממ"ש התוס' בב"ק דדוקא לענין טריפות הוא דאמרינן דעובר לאו ירך אמו היא אבל בכ"מ עובר ירך אמו הוא ואמאי סברי רבנן דעובר לאו ירך אמו הוא גבי פרה ובמחכ"ת לק"מ דפשיטא דמאן סובר עובר לאו ירך אמו בכ"מ ס"ל כן ועיין ביבמות דף ע"ח דמבואר כן בהדיא והתוס' חידשו לדידן דקי"ל דעובר לאו ירך אמו כדס"ל לרבא ורק בטריפות ס"ל דעובר לאו ירך אמו דיש לו טריפות בפני עצמו דוק ותשכח שכן כוונתם להכריע דאנן קי"ל כן אבל לא אליבא מאן דסובר עובר לאו ירך אמו הוא בכ"מ ס"ל כן ודו"ק. נחזור לענינינו דאחרי דלפי פירוש התוס' שהסכים הראב"ד והריטב"א בחידושיו שם וגם לפירוש רבינו אינו ענין לכאן וכמ"ש ועיין בשעה"מ פ"ט מכלאים וגם לפי פירוש רבינו אינו ענין לכאן ולא נשאר רק לפירש"י בלבד וכבר כתב רש"י בעצמו דפירושו חידוש הוא וגם לפי פירושו כבר חלקתי בזה דבזה מודה ע"כ נראה לפענ"ד דלכך לית מאן דחש לה וז"ב ודו"ק. והנה ק"ל לפירש"י דחולין וקדשים חשוב כלאים מהא דאמרו בתמורה דף י"א ע"ב האומר מה שבמעי' של זו עולה מותרת בגיזה ואסורה בעבודה מפני כחש עובר שבה והתם מפורש דאינו רק מדרבנן ואמאי לא יאסור בעבודה מן התורה דהא הולד היא קודש והפרה היא חולין והו"ל כלאים וכאן לא שייך מה שכתבתי לחלק דכאן בעודה במעיה טרם שהוציא ראשו קי"ל דעובר ירך אמו ובפרט שם פשיט ליה רבא ולרבא ודאי עובר ירך אמי כמ"ש בב"ק דף מ"ז ובתוס' שם וצריך לדחוק דדוקא בפסולי המוקדשין שהם גוף אחד וחולין וקדשים מעורבין הוא דהוה כלאים וא"כ ממילא ליתא לדברי הבית יעקב הנ"ל אף שבאמת הוא דוחק דמה לי גוף אחד או שתי גופין הא היא מסייע לעבודה כמו דחייב בנגיחה וצע"ג ועיין במלמ"ל פ"ט מכלאים הנ"ל ועיין פט"ו ממעה"ק הלכה ח' והלכה ט' והם מימרות מפורשות בש"ס כמ"ש בש"ס ולדברי הבית יעקב נימא דהו"ל כלאים כיון שאחת קדוש ואחת חולין וע"כ דבכה"ג לית בי' משום כלאים ודוקא בשור פסולי המוקדשין דהבהמה עצמה מעורב חולין וקדשים ביחד בזה הוא דאמרו דיש בו משום כלאים אבל לא במה שיש עובר בתוכו הקדוש דהוה לא אפשר ולא קא מכוין ודו"ק:

והנה בשנת תרכ"ג ע"פ עש"ק הגיעני מכתב מהרב מוה' יאקב ערליך מגאדאש דמדינת הגר והוא הקשה מתמורה דף י"א הנ"ל על הב"י ועל הריטב"א בשם הרמ"ה שפירש דפסהמ"ק הוא משום דעור אסור והבשר חולין הו"ל כלאים ובתמורה אינו מבואר כך וכבר זכיתי בה תחלה כדבר האמור. וכעת נ"ל ליישב דע"כ לא כתבו רש"י ותוס' וריטב"א רק בפסהמ"ק וכן הבית יעקב דוקא בשכבר הוציא ראשו דהוה כילוד והו"ל חי בפ"ע אבל כל שהוא במעי אמו ולא נעקר לצאת פשיטא דלא יפול ע"ז שם כלאים דהרי ר"י ור"ל נחלקו אי אוירא וחדשים גרמו אבל במעי אמו דאין כאן חדשים ולא אוירא פשיטא דלא נחשב כלל לחי בפ"ע ואף למ"ר עובר לאו ירך אמו בכה"ג אין כאן שם חי בפ"ע ומ"ש מעלתו בשם רבו החתם סופר על יו"ד סי' ש"ה שהשיב למעלתו הנה מה שהאריך אי איסור חל על איסור וכבר קדמו בהרבה דברים בכסא דהרסנא סי' ק"ו מכל מקום לפענ"ד אין כאן קושיא דאף דמרביע קדשים הוה עבודה מכל מקום אח"כ כשהומם פקעה קדושתו והוה קדושה קלישא ויכול לחול עליו איסור הרבעת כלאים וגם משום עבודה בקדשים ואדרבא איסור כלאים חמור טפי שכבר אקלש הקדושה ומה שהאריך אם מותר להרביע שור פסולי המוקדשין עם פרה פסהמ"ק משום דשניהם מין אחד לפענ"ד דאסור דכל אחד בפני עצמו אסור ואיך יתכן בהתחברם שיהי' מותר ולא שייך בזה אתי צד קדשים ומשתמש בקדש וחולין בחולין דזה הרכבה מקרית ולא הרכבה מזגיות וכבר האריך התשב"ץ בזה בח"ב סי' ד' והארכתי בזה בכמה מקומות. מה שהשיג על התוס' חדשים פ"ח דכלאים כבר כתוב אצלי בגליון המשניות שם והנה הב"י שם רצה לחלק דאין אסור רק לעבוד עם הבכור לבדו אבל בשותפות עם האם לא ומעלתו השיג עליו מש"ס תמורה הקדיש אבר אחד דהרי עובד בשותפות עם כל אברים לק"מ דשם מה מקום יש דעובד בשותפות סוף סוף גם אותו אבר עובד אבל בבכור במעי אמו הבהמה היא העיקרית והבכור רק טפל להאם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף