שואל ומשיב/ג/ב/קצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן קצג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שוב העיד לפנינו הר' יוסף צבי במוה' בנימן נ"י איך שבעינו ראה בשעת השריפה את ר' חיים ליב הנ"ל והי' לבוש בהחילאט הנ"ל ונשא חפיצים להצילם מן הדליקה וחגר את מתניו בעת נשאו החפיצים ומאותו עת אשר ראהו עד גמר השריפה שלא יכול עוד שום ב"א להמלט לא הי' יותר מרבע שעה ואפשר פחות יום ושנה הנ"ל:

שוב העידה האשה שרה עטיל בת מוה' שמואל שבעת אשר אחז האש בכל ארבע קצות העיר ולא היה עוד בית מנוס כ"א דרך בית אחת בצלע מערבית מרחוב העיר ראתה את ר' חיים ליב הנ"ל עומד וקראה לו בזה"ל למעה"ש נמהר ונציל את נפשותינו כי עוד מעט לא נוכל להמלט והשיב לא אוכל לעזוב כל הוני ורכושי כי צר לי מאד וחביב עלי ממוני מגופי ואחרי כי ראתה אשר לא ישאר עוד שום דרך להמלט ברחה דרך בית הא' ליבע והוא נשאר שמה יום ושנה הנ"ל:

שוב העידו כל ב"ב וקרובי ר' חיים ליב דהיינו גיסו ר' ישראל וחותנו ר' אביש והמשרתת מ' אסתר אשר בעת השריפה ובעת שהתעסק בהצלת חפיצים הי' לבוש בהחילאט גם העידו בעת שבא הזאנדאר לחמי' ואמר לו אשר הוא מונח ברחוב הנ"ל הביא בידו שלעסיל קטן אשר מצא מונח אצלו והמשרתת הכירה את השלעסיל אשר הי' תמיד על התיבה הקטנה אשר הניח בה המעות בעד המלח גם העידו אשר בעת שנמצא מצאו לא רחוק ממנו נזם כסף אחת אשר הכירו שהוא שלו גם פרייסין טאהליר משנת 817 והכירו רבים את הטאליר בט"ע כי השאיל אותו תמיד על פדיון בכור יום ושנה הנ"ל:

במותב תלתא ב"ד כחדא הווינא ואתא לקדמנא ה"ה מוה' אברם דוב בה"מ מוה' חיים דוד נ"י ואחרי האיום העיד לפנינו בת"ע ובאליגו"ע איך שגם הוא חפר שמה עם ר' ישראל הנ"ל והעיד ג"כ כל הדברים אשר העיד ר' ישראל הנ"ל בלי תוספת ובלי מגרעת אך זה הוסיף בעדותו שאחרי שמצאו הבגדים והכתבים הכיר שהמה שייכים לר' חיים ליב הנאבד ביום השריפה אמר הוא עוד אשר מן גודל גופו וכתיפו ג"כ היכר כי הוא ר' חיים ליב הנ"ל כ"ז העיד בת"ע פ"ק יארטשיב יום ג' ד' ניסן תרל"ג לפ"ק:

במותב תלתא ב"ד כחדא הווינא ואתא לקדמנא ה"ה מוה' אברהם אביש נ"י בה"מ מוה' משה ז"ל חותנו של ר' חיים ליב הנאבד ביום השריפה בק"ק יארטשוב ואחרי האיום והגיזום העיד לפנינו בת"ע ובאליגונ"ע איך שביום ו' עש"ק פ' ויקהל פקודי בשעה א' אחר חצות בא אליו לכפר אלט יארטשוב אשר דר שמה מעת השריפה הרבני מוה' שמעון במוה' יצחק ואמר לו אשר מצאו לחתנו מוה' חיים ליב הנאבד בתוך מקוה המים ותיכף ומיד רץ להעיר וראהו עומד בתוך המקוה וכבר חפרו סביבו כל אדמת רפש וטיט אשר הי' משוקע בהם והי' מגולה עד רגליו כי גם המים שאבו והכיר אותו בט"ע בגולגלתו שהי' גדול משונה משאר אנשים וגם מרוחב פניו ואח"כ מסרו לו המוצאים אותו בגדיו עם חפיציו והכיר את הטראטין שלו אשר יש לו חובת אצל ערלים גם את כל הקוויטש מהחנות אשר הי' לו חובת מאדונים כי בעצמו ראה אשר בעת השריפה לקח אותם מהחנות עם אדיר הייבט אחת שהיו מונח שמה בתיבה בחנות ואח"כ כשהי' שוכב על הב"ע טרם שנקבר הכיר ג"כ שערות זקן התחתון וגם המכנסים והשטיוויל כי הי' שטיוויל אחד שלו ושטיוויל אחד של חותנו כי אמרה בתו היא ז' של הנאבד אשר נתן שטיוויל אחד לתקן וע"כ נעל אחד של חותנו גם העיד כי אחרי הרחיצה ראה הוא גם עוד אנשים כי אבר המילה הי' שלם:

שוב העיד לפנינו הב"ד ה"ה הנגיד מוה' עזריאל בהמנוח מוה' גדלי' הלוי אשר סיפרה לו המשרתת שלו שהיא בתולה כבת חמש עשרה שנים איך כאשר ברחה מהעיר ביום השריפה פגעה שמה אחורי בית ר' אהרן הירש שהיא בצלע מערבית של העיר בהאשה פיגא בת לוויש עומדת וצועקת שלא יכלה לברוח יותר כי החום שורף מאד והיא ברחה והאשה הנ"ל נשארה שמה עומדת וגם שמע מהרבה אנשים קרובי האשה פיגא הנ"ל אשר הגוף הנמצא אז למחרת השריפה היא האשה פיגא הנ"ל ואמרו אשר החתיכת בגד כמו טפח הנמצא אז שמה תחת הגוף הי' צמר וזאת ידעו אשר ר' חיים ליב לא לבש בגד צמר וגם קראנו להבתולה המשרתת ששמה שרה ריזיל בת מוה' זאב וואלף והעידה ג"כ בעצמה כנ"ל ומפי' שמענו ג"כ דברים הנ"ל יארטשיב יום הנ"ל ושנה הנ"ל:

והנה התשובה הלז כתבתי אז וסמכתי על מ"ש הגאון מוהרא"ז ז"ל דבשריפה ל"ש לומר שאיש אחד בא ממקום אחר לכאן דל"ש שיבא שם א"כ הקורבא עדיף יותר מרובא דעלמא בכה"ג וחדשתי דבקורבא ל"ש סמוך מעוטא לחזקה מטעם שכתבתי וכן מצאתי בשו"ת פמ"א ח"ג סי' ב' שכתב דכל דלא שכיח שיבא מרובא דעלמא סמכינין אקורבא וגם בשו"ת זכרון יוסף הסכים לזה וכן מצאתי בשו"ת הגאון מוהרא"ז ז"ל בית אפרים אהע"ז סי' ל"א שהביא בשם שו"ת אור נעלם סי' ל"ו שנדפס שם שו"ת מהגאון בעל פנ"י ז"ל וכתב שם להתיר כיון שנמצא ההרוג סמוך לעיר כו' פשיטא דאזלינין בתר קורבא דמוכח כיון דליכא רובא כנגדו כיון דל"ש אורחי ופרחי יעו"ש וע"כ סמכתי ע"ז להתיר. אמנם אח"כ ביום ו' פקודי נמצא איש אחד בהמקוה בעת שחפרו את המקוה ומצאוהו עומד בהמקוה והכירו אותו ע"י טב"ע גם מצאו שם בסמוך לו טייסטריל שלו ובתוכם טראטיס שלו עם כתבים וקוויטליך מאדונים כאשר מבואר בהג"ע שהוגבה אח"כ וכפי הנראה שזה האיש מ' חיים ליב הנ"ל והן נסתר מחמתו מה שחידש הגאון הנ"ל ז"ל דבשריפה ל"ש שיבא איש מעלמא שהרי נמצא עוד אחד ולא נחסר מהעיר רק זה האיש ואשה אחת ועל הנמצא הראשון העיד אחד שהי' זכר וא"כ ע"כ אחד מעלמא אתי לכאן אמנם בעדות הזה העידה בתולה אחת שהנמצא הראשון היתה האשה הנאבדת ועל העד שהעיד מקודם שהי' זכר אומרים איזה אנשים אבל לא בתורת עדות שטעה בעדותו וא"כ נוכל לקיים דינו של הגאון מוהרא"ז ז"ל:

וצריכין אנו לבאר כעת משפט האשה העגונה. והנה זה יצא ראשונה מ"ש בש"ע סעיף כ"ה כתב ר"ת דהא דאין מעידין עליו אא"כ ראו פדחתו וחוטמו ופרצוף פנים קיימים דוקא בשאין שם אלא הראש אבל אם כל גופו שלם אפילו אין שם פדחתו ופרצוף וחוטם יכולין להכירו בטב"ע וחלקו עליו האחרונים וכתב הח"מ שם משמע קצת דלא נדחו דבריו לגמרי ומצרפים דעת ר"ת לשאר אומדנות והוכחות וכן כתב הב"ש שם. והנה מקודם צריכין לברר דברי ר"ת ז"ל והב"ש כתב דלדעת הטור והנמוק"י מהני לדעת ר"ת טביעת עין בלא סימנים כלל אבל בתוס' הרא"ש משמע דצ"ל סימנין עם טב"ע והיינו סימנין שאינו מובהקין וכתב הב"ש דמדברי המחבר משמע דסגי או בטביעת עין או ע"י סימנים ע"ש ובתשובת ב"י סי' ו' כתב ג"כ לפרש דברי ר"ת שיכולין להכיר בט"ע אפילו בלא סימני הגוף ובשו"ת גאוני בתראי סי' נו"ן כתב דהא דכתבו הרא"ש ונמוק"י בדברי ר"ת טב"ע ע"י סימני הגוף רצה לומר סימן דט"ע שמכיר בגופו שתארו כך וכך. אמנם גוף דברי ר"ת שכתב שמא דוקא בסימנים היא דקאמר הכי אבל ע"י ט"ע ניכר היטב נבוכו כל האחרונים בביאור הדברים ובשו"ת מימוני ה' אישות סי' נון כתב בהדיא דהא דאין מעידין רק עד ג' ימים דוקא באדם שלא הכירו רק שראה אדם מת ואמרו סימני פרצופו וחוטמו בזה הוא דאין מעידין רק עד ג' ימים אבל אם המעיד עליו הי' מכירו מחיים ומעיד עליו לאחר מותו שהכירו בט"ע אף לאחר כמה ימים יכול להעיד עליו ע"ש ובכ"ז אינו מבואר דברי ר"ת ואני זה כמה שנים שמצאתי דברי ר"ת מבוארים בספר הישר לר"ת שם מבוארים הדברים באורך ומישב כל הקושיות שהקשו עליו האחרונים ושם מבואר דביש לו ט"ע על שאר חלקי הראש עם הגוף או רובו אפילו חסר חוטמו ופדחתו מעידין עליו אף לאחר שלשה ימים אע"ג דלא ניכר בסימנים וט"ע בעצמו טוב יעו"ש ואם אמרתי לבאר הדברים ירבה עלי הטורח והארכתי בזה הרבה בתשובה. והנה בשב שמעתתא שמעתתא ז' פ' י"ד האריך ג"כ בדברי ר"ת אבל גם הוא לא ראה את ס' הישר והנה מ"ש ראי' לר"ת דאפילו בלא פרצוף וחוטם מהני ט"ע בכל הגוף הביא דברי הש"ס בכורות דף מ"ו בהא דאמר ר"ל פדחת פוטרת בכל מקום חוץ מן הנחלה ר"י אמר אפילו לנחלה והקשו על ר"י מהא דאמרו פדחת ולא פרצוף פנים פרצוף פנים ולא פדחת אין מעידין עד שיהי' שניהם עם החוטם ואמר אביי ואי תימא רב כהנא מאי קרא הכרת פניהם ענתה בם ומשני שאני עדות אשה דהחמירו בה רבנן וכן קי"ל כר"י ולפ"ז הא דהראש פוטר היינו ביצא כתקנו אבל ביצא שלא כתקנו אינו פוטר עד שיצא רובו ובנדה דף כ"ח אמרו שם דיצא מסורס לא נפטר ברובו א"כ לפ"ז יצא מסורס לא נפטר לנחלה ברובו כיון דבעינן יכיר ובגוף ליכא הכירא והרי לא מצינו בשום מקום דיצא מסורס אינו יורד בנחלה וע"כ דט"ע מהני בכל הגוף אף בלא פדחת וחוטם ע"ש שהאריך הרבה ואני אומר הרי בבכורות שם אמרו ואב"ע יכיר לחוד והכרת פנים לחוד ולא נודע כלל הפירש בזה ובשו"ת גאוני בתראי סי' יו"ד הביא בשם התוי"ט שהאריך בזה לבאר אבל בכ"ז הדברים סתומים כמ"ש שם בשמעתא פט"ו אך לפענ"ד נראה הדברים פשוטים דהנה יש שני מיני הכרות והיינו לנחלה בעינין שיכיר שזה הבכור ובזה סגי בפדחת לבד הרי מכיר שזה הי' הבכור אבל בא"א צריכין להכיר שזה האיש נבדל מאנשים אחרים רובא דעלמא אינו מועיל הפדחת לחוד ומאי ענינו להכרת הפדחת לענין הבכורה שבעת שיצא פדחתו ראשונה אינו צריך להבדילו משאר ודי בפדחת לחוד וזה שאמרו יכיר לחוד והכרת פנים לחוד וז"ש רש"י יכיר לחוד דלא כתיב פנים והוי פדחת היכר. ובזה מיושב כל הקושיות של השב שמעתתא שם דלפי המסקנא יש חילוק בין נחלה לעגונה ודו"ק. ועתה נבאר עדות העדים. והנה כבר הבאתי שו"ת רבות שהסכימו דטב"ע מועיל לר"ת אף בלי סימנים ולדברי המג"ש כל שהכירו ע"י בנין גופו די ובס' הישר לר"ת כתב דבטב"ע בכל חלקי הגוף מועיל ועתה נראה איזה מהעדים הכירהו בבנין גופו ואיזה מהם הכירו בשיניו וברגלי' וא"כ אף שלא ראו פדחת וחוטם מועיל לשיטת ר"ת אף לאחר ג' ימים ואף שחלקו על ר"ת כבר כתבו הח"מ והב"ש היכא דיש עוד אומדנות נוכל לצרף דעת ר"ת וכאן יש לנו אומדנות גדולות שהכירו הארבע כנפות שלו דלא מושלי אנשי והחלאט והשטיוויל שאחד הי' של חותנו אף גם שמצאו בסמוך לו הטייסטר שלו עם הכתבים והכירו אותם היטב ואשתו העידה שהיא מסרה אותם לו בשעת השריפה זה עדיף מדברים דלא מושלי ומ"ש הח"מ דחיישינן למכירה ולאבידה תמה עליו בשו"ת פנ"י סי' ח' ואני כתבתי בגליון הש"ע דבשט"מ מבואר דלא חיישינין למכירה ולאבידה וכן מבואר בב"י חו"מ סי' רס"ב בשם הרמב"ן דל"ח למכירה במציאה ועכ"פ יש אומדנות גדולות ונוכל לסמוך על שיטת ר"ת הנ"ל אמנם יש לדון עפ"י מה שמבואר בב"ש סי' י"ז דדוקא כשנמצא בבגדיו שלבש בהם אבל אם נמצא ארנקי סמוך לו לא מהני אבל הקצוה"ח סי' רס"ב כתב דתלי במחלוקת רש"י ותוס' במקורבת דמרקוליס עכ"פ אף לשיטת התוס' בשעור אמה וחצי אמה חשיב מקורבות וכאן העידו שהי' בתוך אמה ואף אם נימא דלא כקצוה"ח מ"מ כל הסברא של הב"ש היא די"ל דהארנקי מונח מאז ומקדם וכאן אזל לי' חשש זה דפשיטא דבמקוה לא הניחו כל הכתבים האלו מקודם רק שזה של הנאבד ע"כ מכל הלין טעמא נלע"ד להתיר האשה מ' אלטע חי' מכבלי העגון:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף