שואל ומשיב/ג/ב/קפט
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בדבר השאלה על דפנות הסוכה אם הם כשרים מדברים הפסולים לסכך. הנה בש"ע או"ח סי' תר"ל ס"א מבואר דכל הדברים כשרים לדפנות והיא משנה מפורשת בסוכה דף י"ב וברש"י שם הדבר מבואר בטעמו דדפנות לא מקרי סוכה וכמ"ש הט"ז שם. והנה בעט"ז שם כתב דהיינו בדברים הפסולים מדרבנן אבל דברים הפסולין מן התורה כגון דבר המקבל טומאה או שאין גידולו מן הארץ פסול אף לדפנות עכ"ל. והנה מה דפשיטא לי' הדבר באמת כל הפוסקים כתבו בסתם דכל הדברים כשרים לדפנות וכפשטא דמשנה ומקור הדברים הוא בהג"א פ"ק דסוכה שכתב ולפי הירושלמי צריך לזה שלא לעשות דפנות מדבר המקבל טומאה וכו' והובא בד"מ וב"ח. והנה עיינתי בירושלמי ומצאתי שם בפ"ק הלכה ו' שכתב וסכות הארון על הכפורת מכן שהדופן קרוי סוכה מכן שהדפנות כשרות מדבר המקבל טומאה ע"כ הדבר מפורש בהיפך דדפנות כשרות מדבר המקבל טומאה וגדולה התימה בעיני מאד וחפשתי ומצאתי בביאורי הגאון החסיד מוהראו"ו זלה"ה בש"ע סי' תר"ל שהרגיש בזה וכתב שהג"א הי' גורס מכן שאין הדפנות כשרות מדבר המקבל טומאה וכתב דהוא כר' יאשיה בתלמודן בסוכה דף ז' ואנן לא קיי"ל כן אבל אם כי באמת גירסא ישרה היא אבל בכל הנוסחאות אינו כתוב כן וגם הוה כמעשה לסתור דהוא קאי על המשנה ובמשנה מבואר דכלן כשרין לדפנות וא"כ הי' לו עכ"פ לחלק בין דאורייתא לדרבנן ולפרש דהמשנה קאי על דבר דרבנן וע"כ אין לנוסחא זו מקום וגם הרז"ה פ"ק דסוכה מביא הגירסא כמו שהיא בנוסחתינו. ובאמת הראי' צ"ב דהרי אדרבא מהאי קרא משמע דהדפנות כסכך והרי הסכך פסול בדבר המקבל טומאה. אמנם באמת הדבר נכון דכוונת הירושלמי דק"ל מאי קאמר המשנה וכלן כשרין לדפנות ומאי קמ"ל ומה"ת לפסלו לדפנות הא לאו סכך מקרי וע"ז אמר דבאמת קרי סכך דכתיב וסכות על הארן את הפרוכת ולכך קמ"ל דמכל מקום אינו דומה לסכך וכשרים לדפנות דהרי פרכת מקבל טומאה וכמ"ש הק"ע שם ועיין בתוס' בדף ז' ע"ב ד"ה מחיצה שכתבו דכולהו מודו דלא בעינן למחיצות פסלת גרן ויקב ואף דדבריהם תמוהים ועיין במהרש"ל ובמהרש"א שם ובפ"י שם אבל עכ"פ זה ודאי דלרבנן דפליגי על ר' יאשי' ודאי לא בעי בדפנות דיהיה מדבר שאינו מקבל טומאה. ולפענ"ד נראה לי בפשיטות דהתוס' ס"ל באמת דגם לר"י אינו פסול לדפנות מזה ואדרבא מדיליף מוסכות הארון את הפרוכת משמע דמקבל טומאה כמו הפרוכת וכמ"ש בירושלמי שם ולדעתי הא דמביא הרז"ה הירושלמי הנ"ל ולא הביא רבנן דפליגי על ר"י דלדידהו ודאי ל"צ בדפנות דינים דסכך כדי להורות דגירסת הירושלמי היא דמכן לדפנות שמקבלים טומאה לאפוקי מגירסת הא"ז דהירושלמי מחמיר בדפנות. ומיושב קושית השיורי קרבן שם על הרז"ה וז"ב. עכ"פ יהיה איך שיהיה הדבר מבואר דגירסת הירושלמי כמו שהיתה לפני הרז"ה וכמו שהיא לפנינו ודאי נכון. והנה אתה הראית לדעת ש"ס מפורש דדפנות כשרים מדברים המקבלים טומאה מהא דאמרו בסוכה דף יו"ד ע"ב דלמא מן הצד ופירש"י לדפנות קאמר וכו' ע"ש הרי דלדפנות כשר אף בדבר המקבל טומאה. והנה באמת שדפח"ח אבל אכתי אין ראיה דבאמת רש"י ודאי דסובר כן שכן פירש בדף י"ב במשנה בהדיא וכמ"ש למעלה אבל מן הש"ס יש לדחות דפירש מן הצד היינו בצידי הסכך הסמוך לדפנות תוך ד"א וכמ"ש הפ"י ע"ש ועיין בש"ס גבי נויי סוכה דאמרו שם ג"כ מן הצד ודו"ק. עכ"פ יהיה איך שיהיה פשטת הלשון בש"ס דילן ודאי מורה כרש"י דבדפנות לא בעי מדבר שאין מקבל טומאה וגם בירושלמי מבואר כן לפי נוסחתינו ואני תמה היאך אפשר לומר דהירושלמי סובר דדפנות אינן כשרות מדבר המקבל טומאה דהרי בירושלמי פ"ב דסוכה הלכה ב' לענין סככה ע"ג כרעי המטה מפרש בירושלמי שני טעמים ח"א לפי שאין מכרעי המטה יו"ד טפחים וח"א לפי שאין מעמידין בדבר המקבל טומאה ומסיק דהעיקר לפי שאין ממעי המטה יו"ד טפחים הרי דאף לסכך בדבר המעמיד שמקבל טומאה כשר ומכ"ש שגוף הדפנות כשרים מדבר המעמיד שמקבל טומאה וכן קי"ל להלכה בסי' תר"ל ס"ח דכשר ועיין ט"ז ומ"א סי' תרכ"ט דקי"ל דמותר להעמיד הסכך ע"ד המקבל טומאה ומכ"ש שגוף הדפנות כשרים מזה וז"ב ועיין בסוכה דף ל"ג ור"י סבר הני לדפנות הרי דאף דר"י סובר דאין כשר לסכך אלא ארבעה מינים שבלולב אפ"ה לדפנות כשר בכל דבר ועיין בתוס' שם דף ל"ו ע"ב ד"ה ר"י דבפירות דקל או בכלי סובר ר"י דפסול והרי שם הי' פירות דקל כדכתיב עלי עץ וגו' ואפ"ה כשר לדפנות הרי דבדפנות אינו שייך לענין סכך וזהו ראיה ברורה ועיין ברא"ש בסוכה פ"ק אות י"ג שכתב דהאי דאסירי עלי סוכה היינו הסכך דוקא אבל הדפנות משרי שרי דכל מה דדרשינן מחג הסוכות היינו דוקא בסכך כדלקמן גבי פסולת גורן ויקב והשיג על הרמב"ם ועיין בב"י וט"ז סי' תרל"ח וכ"כ בהג"א בעצמו פ"ק דסוכה אות ח' דקי"ל כרבנן דבדבר המקבל טומאה יכול לעשות מחיצה וכ"נ מהמרדכי שכתב דדוקא לר"י הוא דפסול בדבר המקבל טומאה ואף בזה כ"כ דמהתוס' לא נראה כן. וע"כ נראה לפענ"ד ברור דלדידן דקיי"ל דמותר להעמיד בדבר המקבל טומאה לית שום חשש על הדפנות וכמ"ש וכ"כ הא"ר סי' תר"ל נוהגין כהא"ז ולא כתב שום טעם ות"ל נתברר הדברים לאשורן ועיין בב"י ס"ס תר"ל במ"ש שם בשם הרמב"ן והר"ן ודו"ק ועיין בפרמ"ג סי' תר"ל בט"ז ס"ק א' וס"ק י"ד ובמ"א שם ס"ק י"ד ות"ל הרגשתי בעצמי במקצת דבריו שם ודו"ק ועיין בט"ז סי' תרל"ח ס"ק א' ובמג"א ס"ק ט':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |