שואל ומשיב/ג/ב/קעד
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ובזה מיושב היטב הא דסתם שם בסעיף יו"ד שכ"מ שנתן הנכסים שהדבר גלוי שהם כל נכסיו ה"ז כמתנה במקצת ואם קנו מידו ועמד אינו חוזר חוששין שמא יש לו עוד נכסים אחרים הרי דמספק א"י לחזור בו ואף שמראה הדבר שאין לו עוד נכסים ומכ"ש בספק הקדש וכבר נתקשה בזה הפרישה. ולפמ"ש אתי שפיר דשם דבעי קנין וקנין הוא מעכשיו דאל"כ הדרא סודר למרי' וא"כ הו"ל ספק בחזרה דכבר נקנה רק שיש ספק בחזרה ומש"ה א"י לחזור מספק ולבטל המתנה משא"כ בהקדש דמיירי בלא קנין ודו"ק. ובאמת שגם הב"ח כתב בסי' ר"נ דצריך לומר דהקנה למפרע דאל"כ אין קנין לאחר מיתה. וראיתי להקצה"ח שהקשה עליו דא"כ מאי פריך בב"ב דף קמ"ב ולימא לי' לכשתלד והרי שם ממנ"פ אינו קונה דלאחר מיתה לא שייך קנין וגם למפרע ל"ש קני' דהא עובר א"י לזכות וע"כ דאף לאחר מיתה שייך קנין בשכ"מ כדי שלא תטרף דעתו עליו. ולפענ"ד יש ליישב דהרי הסמ"ע כתב בסי' ר"י ס"ק א' דגם לדבר שלבל"ע דלא מהני קנין אבל תפיסה דמקנה בדבר שלא בא לעולם ה"ה לדבר שלבל"ע. ולפ"ז הא מבואר בסי' ר"ט ס"ד דאפילו לא תפס רק כתב ליה שטר דקנה דהו"ל כתפס. ולפ"ז הא התוס' בדף קמ"א הקשו דאמאי נכסי דמעברא לא קני הא דברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמו וכתבו כיון דבבריא לא קנה גם בשכ"מ לא קנה ולפי זה באומר לכשתלד דקני בבריא א"כ הו"ל בשכ"מ ככתובין וכמסורין דמו וכאילו כתב לו שטר וכ"כ התוס' בהדיא בב"ב דף קע"ה דהו"ל כמלוה בשטר ממש ע"ש בד"ה ורב וא"כ שוב נקנה אף דהוה לדבר שלא בא לעולם ונקנה למפרע. ולפ"ז ע"כ מוכח דנקנה למפרע דאל"כ אין שייך קנין לאחר מיתה וכמ"ש הב"ח ומ"ש הקצה"ח ראיה מאחריך לפלוני דלא הוה כמעכשיו ואינו זוכה למפרע ואפ"ה זכה לאחר מיתה וכמ"ש הרא"ש בתשובה כלל פ"ד סי' א' לפענ"ד דכיון שהקנה לראשון וזוכה למפרע ממילא נגרר גם אחריך דלקני לאחר מיתה ועוד דבאמת גם בראשון הקנין מתלי תלוי וקאי ולאחר מיתה נגמר הדבר ונקנה למפרע. ומ"ש הרא"ש בתשובה כלל פ"ד ס"א דבאחריך לא מהני אם אין הקונה בעולם לפענ"ד הכוונה דאדרבא בשביל דהרא"ש סובר בהדיא דנקנה למפרע וכמ"ש בפ"ק בגיטין ולכך כתב דכיון דאינו בעולם א"כ לא נקנה למפרע ושוב לא נקנה לאחר מיתה ומ"ש הרא"ש דכל מתנת ליתי' למקנה שכ"מ בעולם בשעת קני' בין למ"ד עם גמר מיתה ובין למ"ד לאחר מיתה ומש"ה מהני גם באחריך היינו משום דבאמת מתחיל הקנין למפרע וכמ"ש הב"ח סברא זו אבל כשאין אחריך בעולם דלא שייך הקנין למפרע א"כ לאחר מיתה לא מועיל וז"ב בכוונת הרא"ש. ותדע דאל"כ יסתרו דבריו בתשובותיו למ"ש בפסקי' בגיטין כמ"ש הקצה"ח שם ולפמ"ש אתי שפיר וז"ב. ובזה מיושב היטב הא דכתב הרא"ש דכל מתנת שכ"מ ליתא למקנה בעולם בין למ"ד עם גמר מיתה ומשמע דגם בגמר מיתה מקרי אין המקנה בעולם והרי בב"ב דף קל"ז מקשה על אביי ומי אמר אביי הכי וכו' לא ס"ד דתנן זה גיטך אם מתי וכו' לא אמר כלום ופי' רשב"ם ושמעינן מינה דלאחר מיתה קא מגרש לה וה"ה למתנתו דאי עם גמר מיתה א"כ הוה גט ואמאי קתני לא אמר כלום הרי דמקרי איתא למקנה בעולם וכבר נתקשה בזה הקצה"ח ס"ק ח' והניח בקושיא ולפמ"ש אתי שפיר דהנה בהא דאמרו בקידושין דף ע"ט לא צריכא בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס פירש"י דגוסס אין מתנתו כלום והקשו בתוס' דבהניחו גוסס אמרו בפ"ד דגיטין דלא יתנו לה שמא מת אלמא דאם הי' חי יכול ליתן לה וכתב הרא"ש דלק"מ משם דשם נתן לשליח כשהוא בריא אלא שהניחו גוסס דהשתא אין אנו צריכין לדבריו ולענין זה הרי הוא כחי ע"ש ולפ"ז גם בנ"ד אם מתנת שכ"מ למפרע שפיר מועיל כשהוא שכ"מ בשעת גמר מיתה משום דהוא נתנו כבר בשעת שלא היה עוד גמר מיתה ותדע דמועיל גם לאחר מיתה אף דבודאי אין קנין לאחר מיתה. ומעתה שם דבאמת כוונת הרא"ש להוכיח דחל הקנין למפרע דאל"כ אין המקנה בעולם שפיר כתב הרא"ש דגם עם גמר מיתה לא מועיל דהי' גוסס וע"כ דחל למפרע ונתנו לה כשלא היה גוסס ולכך גם שם אם הי' מגרש לה עד גמר מיתה הי' מועיל אף דהוא גוסס משום דנתנו לה כשהוא בחיים לכשימות ומועיל וכמ"ש הרא"ש וז"ב מאד. ומ"ש הקצה"ח להקשות על רש"י דס"ל דגוסס אין מעשיו כלום דאיך יפרנס הש"ס הנ"ל דמשמע דעם גמר מיתה הי' מועיל לפענ"ד יש ליישב ג"כ עד"ז דהוא נתן הגט בעודו בחיים חיותו שיחול לאח"כ עם גמר מיתה ומ"ש הקצה"ח דא"כ גם בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס ג"כ כן לק"מ דשם הא הוא דבשלבל"ע וא"כ עיקר הקנין מתחיל בעת גסיסה ובעת ההוא לא יוכל להקנות וכמ"ש ודו"ק. עכ"פ נראה עיקר כהטור דמתחיל המתנה למפרע וכמ"ש ודו"ק ועיין בשו"ת מהרי"ט חלק חו"מ סי' ע"ז מ"ש בזה. שוב אחרי כותבי זאת מצאתי במח"א הלכות זכייה ומתנה סי' ט"ז שכתב לחלק לענין גוסס כעין מ"ש ות"ל שכוון נפשי לדעת הגדול. אך מהתימה עליו שלא הביא כלל הדיעות בגוסס. ובפרטות דברי הרא"ש הנ"ל שהיה יכול להסתייע סברתו. ואחרי כותבי זאת מצאתי בשו"ת רבינו מנחם עזרי' סי' נו"ן שכתב ליישב קושית הב"י כמ"ש והאריך עוד ע"ש ועיין בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' קכ"ה הובא בב"י סי' רמ"ח ולפמ"ש יש לפלפל בדבריו ודו"ק. והנה הרמב"ם בפ"ט מזכייה בהלכה י' כתב דאם צוה לתת לעכו"ם מתנה אין שומעין לו שזה כמו שצוה לעשות עבירה מנכסיו. ולפענ"ד הטעם בזה דבאמת אין זכייה לעכו"ם אף מדרבנן כדאמרו בב"מ דף עיין משום דגרע מקטן דאתי לכלל שליחות ע"ש ולפ"ז הא באמת מתנת שכ"מ אינה רק לאחר מיתה ורק דנקנה למפרע ומטעם דדברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמו וכיון דלעכו"ם לא תקנו זאת שוב אין יכול לזכות כלל ובלא"ה הא אין העכו"ם יכול לזכות דאינו יכול לזכות מה אמרת הא עכ"פ מצוה לקיים דברי המת ונצטרך לתת להעכו"ם כדי שיתקיים דברי המת ולזה כתב רבינו כיון דעבירה הוא לא שייך מצוה לקיים דברי המת ולכך אינו מועיל מתנת שכ"מ דלא זכה בעצמו ולא שייך מלקדה"מ בזה וז"ב לדעתי. ובזה מיושב מה שהקשה הרב המגיה במלמ"ל שם דהא אמרינן ומודה רשב"ג דאם נתנו במתנת ש"מ דלא קנה דהא קדמו אחריך למה לי הטעם הלז ת"ל כיון דאסור הוא ל"ש מתנת שכ"מ. ולפמ"ש אתי שפיר דשם עכ"פ המקבל יכול לזכות בעצמו ומה לו במה שהנותן עשה איסור אבל בנכרי ל"ש זכייה ורק משום מלקדה"מ ובעבירה ל"ש זאת דא"צ לשמוע לו. וגם י"ל דכוונת רבינו אינו שהשכ"מ אומר שהוא מצוה שיהי' לעכו"ם במתנה כך וכך מנכסיו דבזה אפשר דמועיל ורק דמיירי שהוא מצוה שיתנו היורשים לעכו"ם כך וכך וא"כ לא צוה במתנת שכ"מ רק שהיורשים יתנו וכל שהוא איסור אינם מחוייבין לקיים דברי אביהם. וכעין זה כתבו התוס' בב"ב דף קע"ה ד"ה ורב ודו"ק. ומה שהקשה המלמ"ל על הר"ן לפענ"ד ע"כ לא כתב הר"ן רק גבי פעוטות דאי אפשר להם בשום אופן למכור רק מכח תקנת חכמים ולכך כל דהוא איסור ולא תקנו חכמים שוב אינה קונה אבל במתנת שכ"מ דיכול להקנות בקנין ובכ"ד כבריא א"כ כל דמשכחת לה בבריא שוב קנה בשכ"מ משום דכל דאיתא בבריא שוב קונה במתנת שכ"מ אף שיש בו איסור ודו"ק. ועיין בשיטה מקובצת ב"ב דף קכ"ה בהא מעשה דסבתא שם נחלקו הקדמונים אם שכ"מ אמר תנו לפלוני מנה ומת מקבל בחיי נותן לא זכה מכח מתנת שכ"מ אף שלא זכה השליח עבורו ועיין בסי' רמ"ח ובחידושי רמב"ן ור"י מגש מבואר דמתנת שכ"מ עם גמר מיתה וע"ש בסמ"ע ס"ק ל"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |