שואל ומשיב/ג/ב/קסב
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ע"ד מה ששאלת אם מותר להניח טלית ותפילין בבקר השכם בימות החורף שימי עננים הם ולא ניכר היטב אם נכיר בין תכלת לכרתי. לא ידעתי מקום ספק בזה דכל שספק לנו אם ניכר בין תכלת לכרתי או כשיעור שיכיר חבירו הרגיל עמו קצת ודאי מותר כיון דקי"ל לילה זמן תפילין היא ומדרבנן הוא דאסור שמא ישכחם וישן בהם כמבואר בא"ח סי' למ"ד ס"ב א"כ הו"ל ספק דרבנן ולקולא וחשש ל"ת הוא רק איסור דרבנן לדעת כל הפוסקים כמ"ש התוס' בר"ה דף ל"ג ואף לשיטת הרמב"ם דחשש ל"ת הוא דאורייתא ועיין מג"א סי' רט"ו מכל מקום כאן מדאורייתא זמן תפילין בלילה וליכא איסור כלל כשמברך ואין כאן רק חשש דרבנן ובדרבנן סמכינן על ספק דרבנן ולקולא וא"ל דהוה ספק חסרון ידיעה דזה אינו דכל הטעם הוא שמא יש אחד שיכיר וכאן החשש להיפך שמא לא יכירו וא"כ הו"ל ספק גמור דאם לא יכיר יש ספק שמא מכל מקום יום הוא ואינו מכיר היטב. וא"ל דהו"ל ספק דרבנן ואתחזיק איסורא דלילה דזה אינו דלילה בודאי לא הוה דכבר עלה השחר ולכל הדברים יום הוא כנ"ל וז"פ. ובלא"ה הו"ל חזקה עשויה להשתנות דל"מ חזקה כלל. ובלא"ה נראה לפענ"ד דבר חדש דכאן לא שייך אתחזיק איסור דהוה לילה מקודם דע"כ לא אמרינן ספק דרבנן באיתחזיק איסור לחומרא רק היכא דאתחזיק איסור בעצם אבל כאן הלילה באמת זמן תפילין ורק שאסור משום גזירה שמא יפיח בלילה א"כ לא שייך אתחזיק האיסור דאטו הלילה היא האיסור בעצם השינה הוא האיסור ולא אתחזיק כנלפענ"ד דבר חדש. ובזה נראה ליישב הא דאמרו בביצה דף ג' בשלמא לרבה דאמר משום הכנה הו"ל ספיקא דאורייתא אלא לר"י ולר"י דאמרו משום גזירה ספיקא דרבנן הוא והקשה הכו"פ בבית הספק הא בה"ש הו"ל אתחזיק איסורא ולוקי דנולד ביה"ש והו"ל ספיקא דרבנן באתחזיק איסורא ע"ש וגם נימא חזקה דהשתא היא דילדה ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דגם ביו"ט גופא אין האיסור מצד עצמו כ"א משום פירות הנושרין או משום משקין שזבו עכ"פ לא שייך בזה דאתחזיק איסור דיו"ט דהא מצד עצמותה של הביצה לא נאסר ביו"ט רק שמא יעלה ויתלוש או משום משקין שזבו ובכה"ג אפשר דלא מקרי אתחזיק איסורא. ובזה יש ליישב קושית התוס' ישנים שם דאמאי לא פריך מר"נ דאסר משום מוקצה. ולפמ"ש דמוקצה כיון דהוא איסור בעצם בכה"ג שייך אתחזיק איסורא דנאסר משום מוקצה דאתקצאי בשביל יו"ט משא"כ לרבה ור"י דהאיסור הוא משום גזירה ודו"ק ויש להאריך בזה ולא עת האסף פה. ומיהו בלא"ה מותר למי שמשכים וצריך לצאת לדרך להניחם קודם אור היום כמבואר בש"ע סימן למ"ד וא"כ מכ"ש בספק יום ועיין בשו"ת שאגת אריה סי' מ"ב מ"ג מ"ד מ"ה מ"ו בענין זה. ומדי דברי זכור אזכור מה דקשה לי בהא דאמרו בשבת דף ס"ב ואי אמרת נשים עם בפני עצמן הו"ל מ"ע שהז"ג ונשים פטורות. וקשה לי הא אם נימא דהנשים יכולת לחייב עצמן במ"ע שהז"ג וכמ"ש ר"ת וגם להרמב"ם דוקא בברכה אסור זולת שיטת רש"י דנשים עוברות בב"ת ועיין עירובין דף צ"ו ברש"י ותוס' שם וא"כ מה קושיא הא מכל מקום כל שיכולין לחייב עצמן הו"ל תכשיט וכמו לאיש דאם שבת לאו ז"ת אפ"ה יכול לחייב עצמו ומש"ה לא הוה משוי וא"כ מגו דחזי לאיש חזי לאשה וצריך לומר דכיון דעם בפני עצמן הן א"כ ניהו דלאיש הוה תכשיט היינו משום דבחול הן תכשיט גמור אבל נשים דפטורות אף בחול רק שיכולה לחייב עצמה מכל מקום תכשיט לא הוה לאיש. ובזה מיושב לפענ"ד מה דק"ל טובא בהא דפריך הש"ס לר"י והא הו"ל מ"ע שהז"ג וקשה אף בלא ר"י הא יש לומר ע"כ לא מקרי תכשיט לאיש גם לאשה תכשיט רק במידי דהוא תכשיט מצד עצמו אבל כאן תפילין מצד עצמן אינן תכשיט רק דמצותן עשאן תכשיט וכל שהנשים פטורות שוב הוי משוי אף אם אינן עם בפני עצמן. ולפמ"ש אתי שפיר דכל שאינן עם בפני עצמן א"כ כל שיכולת לחייב בהן י"ל דמיגו דהוה תכשיט לאיש הוי גם לאשה אבל אם הם עם בפני עצמן שוב לא הוה תכשיט לאשה ואף דיכולת לחייב מכל מקום כל דאינן חייבות באמת בעצמותן תפילין לאו תכשיט ודו"ק היטב. שוב ראיתי בתוס' בעירובין דף צ"ו ע"ב ד"ה אבל שהקשו ודלמא משום דהוה מלבוש לאשה וכתבו דהיינו דוקא לאיש שרגיל ללבשן בחול אבל לאשה לא כדאמר התם וחלופן באיש וע"ש במהרש"א דהן הן דברי הש"ס בשבת דף ס"ב ודבריהם צ"ע דלהס"ד דמ"ע שהז"ג דנשים פטורות אסור לנשים להתחייב דהרי הש"ס מקשה ודלמא נשים ס"ר ומשני דר"מ ור"י ס"ל דאין נשים ס"ר א"כ מה מועיל דהוה מלבוש ואף דאיש א"ח חטאת אפילו למ"ד שבת לאו זמן תפילין כדאמר בשבת דף ס"א מכל מקום היינו דוקא איש דבחול הוה מלבוש ותכשיט משא"כ אשה ואם נימא דאפילו לאשה אם לאיש מקרי מלבוש מועיל גם לאשה א"כ מה תירצו התוס' דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה והיינו דנשים עם בפני עצמן וא"כ יקשה מה פריך הש"ס ודלמא נס"ר אכתי הא כיון דנשים עם בפני עצמן אסור לנשים וא"ל כיון דנשים ס"ר גם לנשים מקרי מלבוש א"כ מה פריך בש"ס שבת דף ע"ב הו"ל מ"ע שלא הז"ג ודלמא ס"ל להמשנה נס"ר וא"כ גם נשים יכולות לחייב עצמן וצע"ג ועיין מג"א סי' ש"א ס"ק י"ב וס"ק נ"ד וסי' ש"ח ס"ק י"א ובשו"ת שאגת ארי' סי' ק"ה ולפמ"ש יש לפלפל בדבריו אבל לא נפניתי כעת. שבתי וראיתי כי יש ליישב דברי התוס' דבאמת יש שני מיני היתירים דרך מלבוש או דתכשיט הוא והנה ענין תכשיט נראה לפענ"ד דזה ודאי מסתבר דדוקא ביכול להניח אף שאינו מצוה הוא דמקרי תכשיט אבל כל שאסור פשיטא דלא מקרי תכשיט ולפ"ז בשבת שם דקאי לענין תכשיט שפיר דייק הש"ס דכיון דעם בפני עצמן הן אף שהוא רשות מ"מ תכשיט עכ"פ לא מקרי ולכך מקשה על עולא דוקא אבל התוס' הקשו מדרך מלבוש והרי אף דשבת לאו זמן תפילין אפ"ה קרי לי' מלבוש ה"ה באשה אף שאסורה מ"מ הוה מלבוש ולא שייך לומר דלהס"ד דנשים אסורות לסמוך שוב אינו מלבוש דזה אינו דהרי למ"ד שבת לאו ז"ת גם לאיש אסור ועיין מג"א סי' ש"ח וא"כ גם באיש לתסר וע"כ דעכ"פ מלבוש הוה וה"ה באשה וע"ז כתבו התוס' דשאני איש שרגיל ללבשו בחול א"כ מקרי מלבוש אף בשבת משא"כ באשה שלעולם אינה לובשת תפילין והביאו ראיה כמו דאמרו לענין תכשיט. ובזה מיושב קושית המהרש"א דלמה לא כתבו התוס' שהיא קושית הש"ס בשבת דף ס"ב ולפמ"ש הש"ס מקשה לענין תכשיט אבל התוס' מיירי מתורת מלבוש והביאו רק לראי' דמצינו חילוק בין איש לאשה לענין תכשיט ה"ה לענין מלבוש ודו"ק היטב. ולענין תפילין [דר"ת] בחוה"מ כתב הפרמ"ג דהוה ס"ס שלא להניחם ומלבד דלא הוה ס"ס גמור דא"כ של רש"י נמי אף גם להיפך דאם נימא דתפילין של ר"ת אינם עיקר שוב אדרבא אינם זלזול להחה"מ שהרי דוקא תפילין כשרים שהם אות הם אסורים בחוה"מ למאן דאוסר ודו"ק היטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |