שואל ומשיב/ג/ב/צח
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
והנה בפרשת תצא בשנת תרל"ב יום ה' היה אצלי הרב הנ"ל ושאל בהא דנסתפק בעל ספר ארעא דישראל באשה שזינתה ולא נודע מי היה הבועל אם אסורה בכל אנשים דלמא זה הבועל וכמו בשלח לקדש אשה ומת השליח דנאסרה לכל העולם וה"ה בזה והוא כתב מדברי הרמב"ם דשתוקי ואסופי אין אוסרין מספק דא"כ לא יהי' לו תקנה. וע"ז אמר הרב הנ"ל דיש לפשוט מדברי התוס' בסנהדרין דף מ"א בד"ה לאוסרה שכתבו דהו"מ לומר דאיירי שזינתה ולא ידעו מי הוא ולדברי הספק הנ"ל הו"מ לומר לאסרה על כל העולם באנו. והשבתי דיפה דקדקו התוס' דלא ידעו מי הוא והיינו דהעדים לא ידעו אבל הנבעלת יודעת וא"כ נאמנת לומר שמפלוני נבעלה ולא מאחר שהרי ע"א נאמן לברר המיעוט מתוך הרוב ומכ"ש בכה"ג שהיא תטעון ברי שמזה נבעלה וא"כ לא יוכלו לאסרה על כל העולם ודוקא כשלא נודע לה ג"כ דאז לא תוכל לומר כלום ונאסרה על כל העולם משא"כ בכה"ג ודו"ק. עוד שאל בהא דאמרו ביבמות דף פ"ח אי קדושת הגוף אי דידיה ננהו משום דבידו לאתשולי והקשו כיון דהא דנאמנים במגו דעת הרבה פוסקים משום דדידי' ננהו ובעלים נאמנים וא"כ מה הלשון אומר אי דידיה משום דבידו והרי בידו הוא משום דדידיה הוא והבעלים נאמנים. והשבתי דהש"ס קאמר דבאמת קדושת הגוף אינו שלו וכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא ולא נקרא דידיה וע"ז אמר כיון דבידו לאתשולי היה דידיה ונאמן משום דהוה בעלים ודו"ק היטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |