שואל ומשיב/ג/ב/צב

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן צב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תמול נשאלתי מהחריף מוה' משה זאב מזוזה נ"י במה דכתב הרמב"ן סוף פרשה מצורע וע"ד הפשט היתה צריכה רחיצה במים חיים כזב אבל רבותינו הקלו בדבר שתטהר כדרך שאר הנטהרים מטומאתם במי מקוה והטעם להם מפני שלא היה צריך להזכיר כלל ואחר תטהר שבכלל האיש היא שלא בא הכתוב אלא להזכיר החילוק שבין זכר לנקבה שיהיה זיבה בדם ולחלק בין עת נדתה ובין בלא עת נדתה ולפיכך סברו שבא הכתוב לרבות לה טהרה לומר ואחר תטהר בנטהרים בתורה גם בלא מים חיים ע"ש. ונשאלתי מהנ"ל הא דרשו חז"ל בנדה דף ס"ז ואחר תטהר אחר כל המעשה תטהר ושלא תהא טומאה מפסקת ביניהם. ולכאורה היא תימה גדולה מנ"ל לרמב"ן לחדש דרשה מה שלא דרשו חז"ל. ולכאורה רציתי לומר שבאמת בש"ס אמרו אחר תטהר ובכתוב הוא בוי"ו ואחר תטהר ומזה דרש הרמב"ן הדרשה הלז. אבל באמת מלבד דבדף ל"ג אמרו ואחר תטהר שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן אף גם שהרמב"ן כתב שלא היה צריך להזכיר כלל שבכלל האיש היא. אך לפענ"ד כוונת הרמב"ן שבאמת כל המקרא הוא מיותר כמו שכתב הרמב"ן שבכלל האיש היא ועל כרחיך הכוונה שסגי במי מקוה אבל חז"ל דרשו דאף אם הכוונה שתטהר הי' לו לכתוב וספרה לה שבעת ימים ותטהר למה לי לכתוב ואחר תטהר ומזה ואחר דרשו אחר כל המעשים שלא תהא טומאה מפסקת או כר"ש אחר מעשה תטהר ונמצא דרשת חז"ל מקרא דואחר והרמב"ן כתב דלא היה צריך הכתוב כלל לומר ותטהר אי לאו דבא להורות שאינה צריכה מים חיים ועל זה כתיב ותטהר אבל ואחר בא לדרשת חז"ל. ובאמת שחפשתי ולא מצאתי מאין יצא לחז"ל שזבה אינה טעונה ביאת מים חיים נגד פשט הכתוב כמו שכתב הרמב"ן ועל כרחך צריך לומר כהרמב"ן ואפריון נמטייה להרמב"ן בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף