שואל ומשיב/ג/ב/פד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן פד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב המופלג מוה' מאיר בראם נ"י:

מה ששאל בהא דאמרו בב"ק ריש פרק שור שנגח את הפרה ואמרו שם אפילו ניזק אומר ברי ומזיק שמא והקשו בתוס' כיון שמודה במקצת בנזק הפרה ובנזק הולד אומר איני יודע הו"ל מחויב שבועה ואינו יכול לשבע משלם וע"ז הקשה דכאן שייך לומר מגו דחשוד אממונא חשוד אשבועתא כדפריך רבה לפירש"י וכאן לא שייך לומר אשתמוטי דהא תם אינו משתלם אלא מגופו. והנה בפשיטות לא קשה דכאן אינו חשוד כלל אממונא רק שאינו יודע אם עד שלא נגחה ילדה וא"כ לא הוה חשוד כלל ושפיר מחוייב שבועה ואינו יכול לשבע משלם וז"פ וברור. אמנם לפענ"ד יש ליישב קושית התוספות עפמ"ש התוס' בכתובות דף ח"י ד"ה מפני דלכך מודה במקצת יש להשביעו שהרי חייב לו ממון שהודה וע"י כך מגלגל עליו שבועה כעין גלגול ע"ש ולפ"ז זה שייך בטוען עליו סך כך וכך והוא מודה לו במקצת אמרינן שכיון שנראה שזה טוען אמת שהרי הודה לו במקצת יש לגלגל עליו שבועה על השאר כעין גלגול אבל כאן על השור שנגח הפרה שזה אינו ראיה על טענתו על הולד ומה שייך ענין גלגול בזה דהא נגיחת הפרה אין ראיה על הולד ודו"ק היטב. והנה לכאורה רציתי לומר לפי מה דאמרו ואי ליכא לאשתלומי לשקול לתורא בזוזא ועיין בתוס' שם דבניזק ודאי דלא צריך לסלק בזוזי א"כ שוב לא שייך מודה במקצת דהו"ל הילך ובפרט בתם דאינו משתלם רק מגופו וא"כ לא שייך כלל חיוב שבועה. אמנם באמת זה אינו כאן דהוא שותף בשור א"כ אינו מבורר חלקו לא שייך הילך בכה"ג וז"ב. שוב ראיתי דהפ"י הרגיש דהו"ל הילך ולפענ"ד כמ"ש. והנה מה שהאריך המהרש"א דהו"ל מודה בקנס וחידש כל שהעדים ראו הנגיחה לא שייך מודה בקנס והפ"י תמה ע"ז ועיין משנה למלך פי"א מהלכות אישות שכתב כעין סברא הלז של המהרש"א ע"ש כי אינו לפני כעת. והנה הפ"י חידש דלסומכוס דס"ל ממון המוטל בספק חולקין לא שייך כלל בזה מודה בקנס דאף בלי הודאתו היה ספק לב"ד כיון שהעדים ראו הנגיחה וא"כ לא צריכין לבא מטעם הודאתו ושוב לא מקרי מודה בקנס ע"ש. ולכאורה דבר גדול דיבר בזה. אבל אחר העיון אכתי ליתא דכל שהיה טוען ברי והרי בברי לא אמר סומכוס ועיין תוס' שכתבו דבב"ק דף ל"ה משמע דסומכוס ס"ל אף בברי וברי אבל תוס' הניחו בקושיא וא"כ שוב הוה מודה בקנס דכל שלא מודה והיה טוען ברי היה מפטר שוב אם לא הודה הוה מודה בקנס. מיהו גוף סברת הפ"י נכונה דבאמת סומכוס פליג אף בברי וברי. ואני מוסיף להמתיק סברת הפ"י דהנה אני אמרתי זה כמה שנים בטעם דמודה בקנס דפטור כיון שגוף החיוב הוא רק שקנסה התורה וא"כ שוב כל שאינו חייב רק ע"י הודאתו לא שייך קנס דהא הוא נותן ברצונו שאם רצה היה מיפטר וא"כ שוב לא שייך לקראו בשם קנס דהא אם ירצה לא נוכל לקנסו ולפ"ז לסומכוס כל שראו עדים הנגיחה שוב לא שייך מודה בקנס דהא בכאן הב"ד יכולין לקנסו ע"פ ראיית העדים וכל שספק לב"ד ס"ל לסומכוס דיחלוקו ודו"ק היטב. והנה בקושית התוס' דהו"ל מחוייב שבועה וא"י לשבע משלם נראה לפענ"ד דבר נחמד דהנה כבר נודע מה שהאריך הש"ך בסי' ע"ה לתמוה על הרמב"ם דלמה עפ"י עדים יתחייב שבועה והמתחייב ע"פ ב"ד לא יתחייב שבועה. אך היטב אשר דיבר בזה הקצה"ח שם דהעדאת עדים אין עדים להאחר רק לזה ושפיר מחייבו שבועה אבל עפ"י ב"ד הרי הפסק ברור דכשם שאנן סהדי להאי אנן סהדי להאי וא"כ נפסק הדין בבירור שחייב מקצת והשאר פטור ולא שייך בזה מודה במקצת ודפח"ח. ומעתה כאן באמת הוה מודה במקצת אך כבר כתב הפ"י כמו שהבאתי בשמו דלא שייך מודה במקצת כיון דעדים ראו הנגיחה רק שלא ידעו אם הולד היה בשעת נגיחה או לא לסומכוס כבר הוה ספק לב"ד בלא טענתם והודאת המזיק רק ממון המוטל בספק חולקין א"כ שוב פס"ד ברור דחולקין ולא שייך מחוייב שבועה ואינו יכול לשבע משלם דהא אין ספק כלל בזה רק הדין פסוק דיחלוקו ואף שזה לא ידע הא אנן לא מחייבין בשביל הודאתו דא"כ היה מודה בקנס ושוב ל"ש כאן שבועה כלל וז"ב ודו"ק כי הוא חריף. ובגוף קושית החריף הנ"ל דנימא מגו דחשוד אממונא וכאן לא שייך אשתמוטי נראה דהנה בהא דאמר רבה מפני מה מודה במקצת הטענה ישבע יהיה נאמן במגו דכופר הכל הקשה הפ"י דשמא אית ליה ספק מלוה ישינה על מקצת הטענה ולא שייך לומר מגו דאי בעי כופר הכל. אמנם נראה דאכתי היה יכול לכפור הכל וכשיגיע השבועה אם יזכור דאין לו כלום יפרוש ואם יזכור דמגיע לו מחצה יטעון נזכרתי דאין מגיע לו רק מחצה והמחצה אפרע ואז לא יהיה מודה במקצת כיון דכבר כפר הכל ואח"כ כשמשיב מחצה הו"ל משיב אבידה ולפ"ז זהו שם אבל כאן לא שייך זאת דשם אין מגיע לו רק מחצה וא"כ כל שיש לו ספק מלוה ישינה לכך אינו חשוד ומכל מקום ע"י שבועה יפרוש ודו"ק ועיין בשו"ת מבי"ט שכתב ג"כ דאם מודה שנתחייב במקצת בב"ד צריך שבועת התורה במקצת ולפמ"ש אינו כן דב"ד הרי פסקו פסק ברור ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף