שואל ומשיב/ג/ב/פב

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן פב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה במ"ש התוס' ביומא דף כ"ה ע"א ד"ה ואין דכל שהוא צורך עבודה כמו אכילה דכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים מותר ישיבה בעזרה ע"ש. ולפ"ז קשה לי בהא דאמרו יומא דף ס"ק וכה"ג עומד מכלל דיושב האמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ומה קושיא הא אמרו שם בדף ס"ח ע"ב מדקתני באצטלית לבן משלו ש"מ דקריאה לאו עבודה היא וקתני אם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא מכלל דבגדי כהונה נתנו להנות בהם דלמא שאני קריאה דצורך עבודה היא וכו' וע"ש דמדמה קריאה לאכילה וא"כ שוב ל"ק מישיבה בעזרה דהא צורך עבודה היא ומותר והיא קושיא נפלאה וצ"ל דזה שחדשו דקריאה צורך עבודה הוא דוקא אם נימא דבגדי כהונה לא נתנו להנות בהן והכי קי"ל כמ"ש הרמב"ם פ"ח מהלכות כלי המקדש הי"א לא צריך לומר כן וא"כ יש לומר דזה שמקשה מכלל דיושב ס"ל דנתנו להנות בהן וא"כ לאו צורך עבודה ואסור הישיבה. ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו שם כדאמר ר"ח בעזרת נשים ה"נ בעזרת נשים והיכא איתמר דר"ח אהא מיתבי דתניא היכן קורין בו בעזרה ראב"י אומר בהר הבית וכו' ואמר ר"ח בעזרת נשים. ונשאלתי ע"ז דלמה לא משני ר"ח על המשנה כן ויפה שאל וכה"ג יש בביצה דף י"א כדאמר אביי בדף וע"ש תוס' ישינים שהקשו מדוע לא אמר אביי בדף על רישא ע"ש ובפ"י. ולפמ"ש אתי שפיר דר"ח לא רצה ליישב על המשנה כן די"ל דלא ניתן להנות בהם ומוכרחין לומר דצורך עבודה היא ושוב ל"ק אבל שם קאי על פרשת הקהל כמ"ש התוס' ישינים ומוכרחין לתרץ בעזרת נשים וה"נ לדידן יש לומר כן גם על המשנה איברא דבסוטה דף מ"א הקשו כן על פ' הקהל ומשני ג"כ כדאמר ר"ח ושם בודאי קשה כן למה לא משנה על המשנה. והנראה בזה דהנה באמת קשה לי טובא דמה פריך והא אגריפס החזיק עצמו למלך ממלכי בית חשמונאי וא"כ שוב אפשר דמותר לישב ובפרט לפי מה שכתב רש"י בסוטה דף מ"ם דהטעם דאין ישיבה בעזרה רק למלכי בית דוד לפי שאין כבוד שמים בזה ואינו רק מדרבנן כמ"ש במלמ"ל פ"ז מהלכות בית הבחירה ה"ו וא"כ אפשר דכהן ומלך שאני. אמנם צריך לומר דמשמע ליה להש"ס דכל שאינו ממלכי בית דוד אין ישיבה ועכ"פ ר"ח לא היה צ"ל כן על המשנה רק על הברייתא דשם לא מיירי באגריפס וא"כ ה"נ על אגריפס לכך לא אמר ר"ח רק על הברייתא. והנה המלמ"ל הביא בשם מהרימ"ט בדרשותיו שכתבו כל שעולה להשתחוות ולזבוח מותר הישיבה ובמלמ"ל כתב דלא ידע מנ"ל ואני תמה דבאמת בדברי התוס' זבחים דף ט"ז מבואר כן שהרי בהא שהקשו שם ד"ה מיושב וא"ת מה ליושב שכן אסור בעזרה ושמא אינו רק מדרבנן ותדע דאל"כ אמאי צריך קרא ליושב מצוה ת"ל דאסור בישיבה ושמא אצטריך להשתחויה והיינו דהשתחויה מותר בעזרה רק ישיבה אסור ואצטריך קרא לענין דיהיה השתחויה אסור ועיין מלמ"ל פ"ה מביאת מקדש הי"ז וא"כ מבואר הדין דכל שעולה להשתחוות אינו אסור דמסתם כשהולך להשתחוות הולך בהשתחויה ולא בעמידה ואף אם נימא דאינו עולה בהשתחויה להשתחוות עכ"פ בהשתחויה ודאי דמותר דהשתחויה כצורך עבודה היא ועיין בכ"מ פ"ב מביאת מקדש ה"ד ובהג"ה שם יעו"ש איברא דלפ"ז קשה מה פריך קורא עומד מכלל דיושב ומהיכן מוכח דלמא ע"כ היה בהשתחויה ובעת שקרא עמד ממש דאז משום ישיבה בעזרה ליכא וכמ"ש התוס' וצ"ל דס"ל ישיבה בעזרה אינו רק מדרבנן וא"כ אינו מוכרח תירוצו של התוס' בזבחים דף ע"ז הנ"ל וכמ"ש המלמ"ל פ"ח מביאת מקדש הנ"ל. ובזה יש ליישב הך כדאמר ר"ח ואין להאריך. ודע דמדברי התוס' בזבחים הנ"ל יש ראיה דעמידה ע"י סמיכה לא מקרי ישיבה ועיין חו"מ סי' י"ז וסי' כ"ח בב"ח וש"ך שם ואין אתי כעת ספר או"ת כי אני כותב פה בקרית חוצות וגם היכן היה הקריאה שנחלקו ראב"י ורבנן עיין בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' יו"ד. שוב ראיתי בהגהות הגאון מוה' בצלאל רנשבורג ז"ל בש"ס דפוס פראג שמוחק המיתבי וכן אמרתי בראשית ההשקפה ודו"ק היטב. והנה מ"ש למעלה דאגריפס היה מבית חשמונאי אמת שרש"י כתב כן בסוטה דף מ"א ע"ב בד"ה למלכי ב"ד וז"ל ולא למלכי חשמונאי ומשמע דאגריפס היה מבית חשמונאי אבל ברש"י במשנה כתב שם שהיה מזרע הורדוס והורדוס היה עבד כדאמרו ריש פרק השותפין בבבא בתרא וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף