שואל ומשיב/ג/ב/עב

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן עב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למדתי היום הסוגיא דשליח נעשה עד ובתוס' שם ד"ה לעולם קסבר כו' קושית המהרש"א ידוע דהו"ל לומר פרעניה למלוה במגו דנאנסו וכבר כתבתי בזה הרבה וכעת אמרתי בפשיטות דמשכחת לה דהם נעשו שלוחם בשכר וא"כ כשטוענים שעשו שליחותם ופרעו למלוה יקבלו שכרם אבל כשיטענו נאנסו עכ"פ לא עשו שליחותם ושכרם לא יקבלו ועיין ב"מ דף מ"ח דאף במקום שפטורים על השמירה אבל שכרם לא יקבלו וא"כ הו"ל מיגו לחצי טענה ולכך פירשו דמגו דהחזרנו ללוה דג"כ לא יקבלו שכר ובזה שפיר יש להם מגו דנאנסו וז"ב. אברא דלפ"ז קשה האיך אמרו מגו דיכלי למימר אהדרינהו ללוה יכולין לומר פרענו למלוה והא כשיטענו שהחזירו ללוה עכ"פ יפסידו השכר (אמנם נראה דשם הוא רק לסלק הנגיעה דאינם נוגעים בעדותן והלוה ישלם להם שכר או שיאמר שקבלו בלי שכר וחנם עשו שליחותם ושוב יש להם מגו אבל למ"ד דצריך לפורעו בעדים א"כ שוב אין יכולים לסלק הנגיעה בזה יוכלו לפטור עצמם מתורת מגו דהחזרנו והחזרנו במגו דנאנסו וכמ"ש התוס' ובזה לא שייך לומר דהלוה ישלם שכרם או שיאמר דקבלו בחנם דעכ"פ מגו לא הוה כל שיש קצת נגיעה אבל כשא"צ לפרעו בעדים א"כ מסלקים רק הנגיעה והם עדים והנה התוס' כתבו בד"ה והשתא שייך מגו כל שרוצים לפטור מממון ולכאורה עדיין קשה דלמא אחד יטעון שנאנס ואחד יטעון שהחזיר ושוב עכ"פ יפסידו השכר. ולפמ"ש יש ליישב ולא נפניתי כעת ועיין רש"י כתב בד"ה והשתא נוח להם לטעון דאהדרינהו למלוה כדי שיפטרו משבועה והוא תימה דא"כ מה נפקא להו דבין אם יטענו אהדרינהו ללוה ובין שיטענו פרענו למלוה בין כך ובין כך צריכין לשבע היסת ולמה לא שייך מגו ויש ליישב ג"כ לענין השכר וגם זה צ"ע ולא כתבתי רק למשמרת) והנראה בזה דבר חדש דהנה כבר הקשו התוס' דמגו בשנים לא אמרינן וכתבו דלפטור מממון אמרינן והיינו כמ"ש הנימוק"י בב"ב פרק חזקת בשם הר"י דעכ"פ לאחד יוכל לפטור עצמו ואף שחבירו לא יאמר כן עכ"פ הוא פטר עצמו וכ"כ בשו"ת מוהר"י מינץ. ולפ"ז נראה לי ברור דעכ"פ כשאחד יאמר שפרע למלוה והשני יאמר שהחזיר ללוה וכדומה ניהו דלא יוכל לחייב לחבירו אבל עכ"פ השכר לא יטול גם אותו עד שטען שפרע למלוה דהרי הלוה הבטיח לשניהם השכר שנעשה שליחתו וכאן עכ"פ השני לא עשה שליחתו וא"כ כל של"צ לתת שכר שוב הוה מגו ודו"ק. ובזה נראה לי מ"ש למעלה בישוב קושית המהרש"א נדחה אמנם יש לומר דמגו דנאנסו לא חשיב מגו דבאמת הוה מגו בשנים ואף שכל אחד לא יתחייב בעד חבירו אבל לענין שמירה הוא פשע שעל שניהם מוטל השמירה והרי אחד מודה שלא שמר אבל כשהחזיר בטלו השליחות ושוב יש להם מגו דנאנסו דעכ"פ אחד לא יוכל לחייב לחברו שזה טוען שביטל השליחות והחזיר ושפיר הוה מגו כן נראה לי דבר חדש ועדיין צ"ע בזה. והנה הפ"י הקשה דאי נימא חשוד אממונא חשוד אשבועתא רק משום ספק מלוה ישינה וא"כ לא שייך מגו דדלמא העדים יש להם ספק מלוה ישינה על המלוה ולא על הלוה וכבר כתבתי בזה כמה ענינים. אמנם לפענ"ד נראה כעת דבשנים לא שייך ספק מלוה ישינה דהטעם הוא דממון איתא בחזרה והיינו כשיזכור שאין מגיע לו כלום ולפ"ז כל שהם שנים וא"כ מה יעשה האחד כשיזכור והשני לא יזכור והיאך יחזיר מחצה והא הפסיד להמלוה המחצה השנית ולא יתקן עד שיחזיר המחצה השנית ומיד השני לא יוכל לגבות ולמה יעשה כזאת ולפ"ז כשיש רק שליח אחד שפיר יש לומר שמא יש לו ספק מלוה ישינה דלא שייך מגו. ובזה יש ליישב הירושלמי דקידושין דאמר בכסף לא והיינו אף לזמן דלא תקנו היסת אבל מכל מקום אין לו מיגו דשמא יש לו ספק מלוה ישינה וע"ז אמר ר' יוסי כיון דהאמינה התורה לא חיישינן לספק מלוה ישינה ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף