שואל ומשיב/ג/ב/סט

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן סט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להחריף ובקי מוה' צבי הירש נ"י מטארני:

מכתבו הגיעני תמול כ' סיון שנת תבר"ך. והנה מ"ש לתמוה על רש"י בנדה דף ט"ו בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת ופריך ות"ל משום דהוה בעל קרי ומשני בשלא גמר ביאתו ופירש"י ואפ"ה לר"ע מטמאה את בועלה דהעראה כגמר ביאה כדאמרו ביבמות דף כ"ו דכתיב את מקורה הערה. וע"ז תמה דלמה לא הביא מקרא דאם שכב ישכב דמרבינן מערה כגומר כמ"ש בת"כ פרשת מצורע כמ"ש הכ"מ פ"ג ממשכב ומושב ה"ג ע"ש. גם תמה דמה ענין את מקורה הערה דכתיב גבי איסור נדה לענין טומאה כמ"ש המשנה למלך לתמוה שם על הכ"מ ע"ש. והנה מ"ש מעלתו לתמוה על המלמ"ל דהרי הכ"מ יפה כתב כמבואר ביבמות שם דפריך מה לנדה שיש בה טומאה לפיכך עשה בה הכתוב מערה כגומר הרי דבטומאה עשה מערה כגומר. הנה מכל מקום יפה טען המלמ"ל דעכ"פ הכ"מ דציין המשנה המערה כגומר ומזה אין ראיה דשאני איסור ועכ"פ על רש"י קשה. והנה לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה הנוב"י מהד"ב חלק אהע"ז סי' כ"ג חידש דמה דילפינן העראה בכל ח"כ וח"ל מנדה ממה דכתיב את מקורה הערה הוא למעט הפרוזדור טרם פתחו את המקור שאינו נקרא העראה כלל. והנה בהך דאם שכב ישכב לרבות המערה אינו מבואר מה הכוונה במערה אם גם הפרוזדור הוה בכלל את מקורה הערה או דוקא המקור לזה צריך למילף כמו דלענין איסור הוה דוקא במקור כמו כן בטומאה וא"כ שפיר כתב רש"י דיליף מאת מקורה הערה. ויש להמתיק עוד דשם רצו למצוא שלא יהיה ב"ק ואפ"ה יהיה בועל נדה ועיין משנה למלך פ"ג מהלכות ביאת מקדש א"כ ה"א דמטמא אף שלא פגע במקור וע"ז אצטריך רש"י לפרש דהיא נדה מדכתיב את מקורה הערה. ובזה מיושב היטב מה דק"ל להק"א והמלמ"ל בהא דיליף בת"כ לרבות שתי שכיבות ואת המערה מחד קרא ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אדרבא מסתימת הפסוק ה"ל דאף שלא נפתח המקור מכל מקום נקרא שכב ישכב דגם בין השפיות נקרא שכיבה ולכך מרבה משכב ישכב המערה והיינו מדכתיב ותהי נדתה עליו והיינו שתהיה נדתה עלי' והיינו פתיחת המקור ועיין בנדה דף ל"ג יכול יעלה לרגלה אבל פשטת הכתוב משמע דדוקא כשתהי' נדתה עלי' והיינו את מקורה הערה ודו"ק. ובזה מיושב היטב מה דאמרו ביבמות שם מה לנדה שכן מטמאה עשו בה מערה כגומר ולכאורה מה ענין שמטמא לענין שיהיה העראה כגמר ביאה ולפמ"ש יש לומר דבאמת השכיבה היה מקום להיות בין השפיות ולענין הבועל לא בעינן שיהיה ראוי להזריע ולכך הו"א דאף מערה כגומר ביאתו דשם דאנו דנין גם על הבועל ולגבי הבועל ודאי חשוב העראה כגמר ביאה אבל לגבי ח"ל וח"כ דאנו דנין על שתיהן והרי אינו ראוי להזריע והו"א דלא מקרי כגמר ביאה ודו"ק היטב ועיין נוב"י שם. ובזה מיושב דברי הכ"מ שציין יבמות דף נ"ה והמלמ"ל תמה על זה ולפמ"ש אתי שפיר וגם מ"ש הק"א דהו"א דבענין שתהיה ש"ז והמשנה למלך תמה דאיך אפשר שיהיה צריך גמר ביאה. ולפענ"ד אתי שפיר דמה דילפינן ביבמות דסגי בהעראה הוא הכל מנדה כדאמרו שם וא"כ ה"א דלענין טומאה צריך שתהיה בש"ז ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף