שואל ומשיב/ג/ב/סח

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן סח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לתלמידי החריף ושנון מוה' שלום פינעליס נ"י:

מה ששאל בסוגיא דגידולין בנדרים דף נ"ח שהיאך שייך ביטול הא הוא מתחלת ברייתו ואף שהנוב"י חידש במהד"ב חלק יו"ד סי' נ"ד דבששים אף תחלת ברייתו בטל אבל בישועת יעקב דחה זאת ואמר דהכמות צ"ל בטל ברוב וא"כ איך בטל והנה גוף דברי הישועת יעקב הארכתי בזה ואעתיק כאן בקצרה שאני אמרתי דבאמת מה דצריך לטעם ביטול ברוב הוא לפי שאטו הדבר ברור שנתפשט הטעם בכל התערובות ואנן אמרינן דלמא לא נתפשט ולכך צריך לבטל הכמות ברוב ואם אולי נתפשט צריך ששים ולפ"ז אלו ידענו דנתפשט הטעם ונתבטל שוב ל"צ לבא לביטול ברוב דהא כל הטעם יצא ממנו ונשאר עפרא בעלמא ולפ"ז כאן שבא לעולם בתערובות שוב לא נשאר בו שום איסור והוה כעפרא בעלמא ולא נאסר כלל ושפיר מועיל ששים אף שבא לעולם בתערובות וכמ"ש הנוב"י ולפ"ז ל"ק קושייתו כלל. עוד אמרתי ביישוב קושייתו וקושית בנו הרב הגאון שם ממעביר עציץ בכרם דלפענ"ד נראה דלפמ"ש התשב"ץ לחלק בין הרכבה שכונית להרכבה מזגיות ע"ש בח"ב סי' ד' ולפ"ז כאן דהוה הרכבה מזגיות שפיר בטל אף שהוא תחלת ברייתו מכל מקום בטל דהרכבה מזגיות הוא משא"כ בהרכבה שכונית כל שבא מתחלת ברייתו לא בטל. והנה בשנת תרכ"ג כ"ג סיון ד' שלח הגיעני מכתב מהרב מוה' מנחם מענדיל נ"י דיין ד"ק פעטשנזין ושם האריך על דברת הכרו"פ והפרמ"ג בסי' צ"ד על מ"ש הש"ך בשם המהר"ם מלובלין דהבצלים מותרים דהי' עדיין היתר והקשו הא נעשה החלב שבבצלים נבלה והאריך הוא ע"פ דברי התוס' בחולין דף ק' ד"ה בשקדם דכל שסופו להתפשט לא שייך חתיכה נעשה נבילה והפרמ"ג בשפ"ד סי' צ"ד ס"ק ב' כתב שלא נודע טעמו. ואמר הוא ע"פ מה שאמרו דאפשר לסוחטו דאסור אינו בשביל שלא נתפשט האיסור בכולו רק מטעם כל שכבר קבל טעם נעשה איסור ולא יצא מכלל איסור ולכך כל שסופו להתפשט לא שייך חנ"נ והאריך בזה. והנה אין בזה ממש ובאמת אפשר לסוחטו נאסר משום שא"א לומר שיצא כל הטעם ואף אם נימא שכבר נאסר מכל מקום דברי התוספות וטעמם מבוארים ברא"ש ובהג"א שם דעיקר הכוונה דכל שבכל החתיכה יהיה ששים ואין בנו"ט רק דבמקצת חתיכה באותו מקום שנפל הטפה שם אין ששים נגדו אבל עכ"פ בכל החתיכה בודאי יש ששים א"כ אי אפשר לסיים ולומר דאותו מקום נעשה נבילה דלא נודע מקומו איה ובכל החתיכה יש ששים נגדה וזה הוה כעין מ"ש התוס' דבחצי חתיכה לא אמרינן נעשה נבילה ואף דהרא"ש דחה מטעם דלא אמרינן בחצי חתיכה נעשה נבילה היינו דזה סברא אחריתא דבחצי חתיכה ל"ש נעשה נבילה אף שלא יהיה סופו להתפשט אבל מה שסופו לההפשט בכל החתיכה הוה הטעם דלא שייך לומר שבאותו המקום נעשה רושם דאינו ידוע מקומו ולא נשאר מקום רשום שיפול על זה דבאותו מקום נותן טעם יותר מבמקום אחר וז"ב. ובזה לפענ"ד גם דברי הפרמ"ג מפוקפקים דבאמת בחתיכה אחת ודאי לא שייך לומר דבאותו מקום שנפל נשאר יותר טעם דהרי החתיכה הוא כולו אחת והחמימות שבחתיכה מוליך הטעם בכל אותה החתיכה וז"ב כשמש לפענ"ד. ומ"ש מעלתו על דברת החוות דעת סי' צ"ה ס"ק ד' דבנצלה בקדירה שבשל בה בשר שרי משום דגם הקדירה קבלה טעם ע"י המים והנה דבריו תמוהים כמ"ש מעלתו דאפשר שיש בו שומן ונמס במים והוה ממש ולא טעם ועוד דהטעם הולך בלי מים וגם פוגעים זה בזה ועוד כמה קושיות והנני יוסיף דא"כ יש ג' נ"ט תמיד מהבשר למים ומן המים לקדירה ומהקדירה לבשר וזה לא שמענו. אמנם מה שהקשה החוות דעת מתוס' זבחים דף צ"ו ד"ה אם טש דאכתי קשה דהא הרוטב קבלה טעם בלי אמצעית המים וא"כ ממעט באכילת הרוטב ע"ש. ולפענ"ד ל"מ אם נימא דממעט במקצת אכילה לא נקרא ממעט ועיין כ"מ פי"ב ממעשה הקרבנות ובצל"ח פסחים דף מ"ג ובשעה"מ שם א"כ כאן אינו ממעט רק ברוטב ולא בבשר ולא מקרי ממעט ואף נימא דגם ממעט במקצת הוה מיעוט היינו דוקא כל שעכ"פ אותו מקצת שממעט הוא ממעט בכולו אבל כאן המים שנותן בקדרה זה לא אכפת לן דהוא מים שאינו בא מן הקודש ורק דאותו מים מקבל טעם ממה שיוצא הטעם מן הבשר קודש וא"כ זה ודאי אינו נקרא ממעט דהא אינו כלו מבשר קודש והרוטב הוא יותר ממים וממה שיוצא מוהל מבשר קודש ולא נקרא ממעט בזה כנלפענ"ד. אבל דינו של החוות דעת לפענ"ד בודאי לא נהירא וכמ"ש מעלתו ואני הוספתי בטעמו כדבר האמור למעלה דלא מצינו לומר שהקדירה צריכה לקבל ע"י מים והקדרה מקבל טעם אף בלי אמצעית המים כנלפענ"ד:

והנה בשנת תרכ"ד הגיעני מכתב מ"ק לפאוויטץ מהרב המו"ץ דשם ושמו מוה' נח נ"י בר' שלמה והנה הקשה על החוות דעת ג"כ דלא שייך ממעט באכילת שלמים מה שאינו אוכל הרוטב ויפה כתב אבל לא ביאר הטעם כמ"ש והנה הוא דוחה בזה דברי הכו"פ סי' צ"ח ס"ק ה' על דברת הרשב"א דאמרינן סליק את שאינו מינו כאילו אינו וע"ז הביא ראיה להרשב"א ממ"ש התוס' בחולין דף קי"א דכלי מקדש העמידו דבריהם על דין תורה והקשה הכו"פ אכתי מה יעשו ברוטב של שלמים דהוא א"מ וע"כ דאמרינן סליק וע"ז כתב מעלתו דלא שייך בזה שממעט באכילת שלמים דהאי רוטב לא מקרי ממעט. והנה יפה כתב אבל לא ביאר הטעם. ולפמ"ש אתי שפיר והנה הוא כתב לדחות יתר דברי הכו"פ ממ"ש התוס' בדף צ"ח בחולין ד"ה דמ"ד שכתבו דאסמכתא בעלמא היא דמה"ת ברובא בטל וע"ז הקשה הכו"פ הא מכל מקום יש רוטב וע"כ דאמרינן סליק ומעלתו נדחק ליישב. ולפענ"ד ל"ק דבאמת דרשו ע"ז זהו למעוטי שאר קדשים וא"כ באיל הקילו וא"כ ל"ק כלל והרי רבא אמר שם דטעם כעיקר לא יאסר באיל רק בשאר קדשים וא"כ הקלו באיל ועיין תוס' שם ד"ה לחומרא שביארו בהדיא כן וזה פשוט וברור. ומה שהביא הכו"פ ראי' מדברי התוס' בע"ז דף ס"ז ד"ה אמר ר' יוחנן שפירשו כגון שמבשל הזרוע ברוטב ומקצת הירך עמו ושאר האיל חוץ לרוטב והשתא אין הזרוע מתבטל בששים שאין כ"כ מן האיל עמו ברוטב והשתא איכא טעמא ואפ"ה שרי וע"ז הקשה הכו"פ הא לפמ"ש התוס' היה עכ"פ באיל רוב נגד הזרוע רק דברוטב אין ששים ואפ"ה לא אמרינן סליק את הרוטב כמי שאינו ולתבטל ברוב וע"כ דלא אמרינן סליק ומעלתו נדחק מאד בישובו. ולפענ"ד הדברים נכונים דבאמת הרש"ל תמה דאיך שייך סליק והא הרוטב נותן טעם והט"ז הסביר הדבר דכל דהנבלה בטל ברוב א"כ נעשה היתר א"כ הרוטב שוב לא אוסר דהא הרוטב נעשה היתר. ולפ"ז נראה דבר נכון דזה שייך בשאר איסור שנתבטל בהיתר ונעשה היתר אבל כאן היאך אפשר לומר דהזרוע נתבטל באיל ונעשה איל הא הזרוע ניתן לכהן ואסור לזרים וא"כ ע"כ דלא נתבטל ושוב הרוטב אוסר וע"כ דטעם כעיקר שרי דאל"כ ל"ש בזה סליק וזה ברור כשמש. איברא דלפ"ז צריך ביאור הא דכתבו בתוס' דאסמכתא בעלמא הוא דמדאורייתא ברובא בטל דמין במינו ברוב והא כאן ל"מ רוב דהא אי אפשר לומר שנהפך להיות היתר דהא הזרוע היא אסורה לזרים. אמנם אחר העיון זה אינו דשם אין אנו דנין שיתבטל הזרוע רק מה שהאיל קבל טעם מן הזרוע זה יתבטל וזה שפיר בטל ברוב וזה נהפך להיות היתר אבל דנימא שהרוטב יסלק והאיל יבטל להזרוע זה אי אפשר והזרוע נשאר באיסורו לזרים וא"כ הרוטב היוצא ממנו בודאי אסור רק מה שקיבל האיל טעם מן הזרוע זה בטל דהוה ליה מין במינו אבל להרוטב אי אפשר שיבטל וז"ב. איברא דהכו"פ כפי הנראה לשטתו דהקדים שם דדברי הרשב"א נכונים דאם נפל חתיכת נבלה ושני חתיכות שחוטות לתוך תבשיל מוהל היוצא מן הנבילה הוא האוסר התבשיל ולעומת זה יוצא מוהל לתוך התבשיל מתוך שני החתיכות כשרות ונמצא מוהל האיסור בטל ברוב היתר ואין כאן בתבשיל שום איסור שלא יתבטל ברוב ע"ש ולפ"ז שפיר מקשה דגם שם המוהל היוצא מן הזרוע בטל ברוב מוהל שיוצא מן האיל וא"כ בטל ברוב מן התורה וא"כ שפיר הקשה. אך אחרי העיון דברי הכו"פ תמוהין דא"כ ל"צ הרשב"א לומר דאמרינן סליק דהרי גם הרוטב שנעשה ממוהל איסור הוא בטל ברוב היתר ותמיד הוה מין במינו אבל אי אפשר לומר כן דא"כ למה אמר ר"י סליק את מינו כאילו אינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו והא תמיד הוה מין במינו וע"כ דזה אינו דברוטב נרגש הטעם מהאיסור ול"מ ביטול וע"כ העיקר לפענ"ד כמ"ש בכוונת הט"ז דכל שגוף הנבלה בטל ברוב היתר שוב הטעם היוצא ממנו כלו היתר דנהפך האיסור להיות היתר ודו"ק היטב. ודרך אגב אמרתי בהא דכתבו התוס' שם בדף ס"ז ע"ב ובדף ס"ח שם דרבינו יקיר אמר דלר"ש אף דס"ל כל שהו למכות כל שהוא בתערובות בטל ולכך אצטריך משרת כגון בחצי זית פת וחצי זית יין דמצטרף ע"ש והקשה דו"ז הגאון מוהר"ץ ז"ל אבד"ק הלברשטאט דא"כ מה פריך הש"ס בשבועות על ר"ע דאי אמרת בעלמא כר"ש ס"ל צירוף למה לי והא אצטריך צירוף כיון שאינו בעין וכבר כתבתי בזה כמה דברים. וכעת נראה לי דהנה בטעם רבינו יקיר הוא דכל דבטל נהפך האיסור להיות היתר ולא שייך כל שהו למכות דהא נעשה היתר ולפ"ז בהיתר מצטרף לאיסור דהיינו כשהאיסור רבה מעט על ההיתר א"כ בזה ודאי לא צריך צירוף כזית דעכ"פ כל שהיתר מצטרף לאיסור א"כ שוב עכ"פ האיסור נהפך להיתר בודאי אי אפשר לאמרו ושוב ל"צ צירוף כזית וע"כ לא כתבו התוספות דאצטריך משרת להיתר מצטרף לאיסור היינו דוקא בחצי זית פת וחצי זית יין דהוה שוה בשוה וא"כ שוב לא שייך כל שהו למכות דהוה שוה בשוה ומה אולמא הך מהך ושוב לא שייך כל שהו למכות אבל כל שיהיה איסור יותר מהיתר תו לא צריך שיהיה כזית ואפילו חצי זית משניהם רק שהאיסור יותר סגי וזה דפריך צירוף כזית למה לי. ובזה מיושב קושית התוספות שהקשו דלמא שאני התם דגלי קרא דמשרת. ולפמ"ש אתי שפיר אדרבא בשביל דכתיב משרת דהיתר מצטרף לאיסור שוב לא צריך צירוף כזית דעכ"פ נהפך האיסור להיות היתר בודאי אינו ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף