שואל ומשיב/ג/ב/נט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן נט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היום הגיעני מכתב מהמו"ץ ד"ק סקווערא במניקת שמת בעלה אחר שלשה חדשים ללידתה והיא לא התחילה להניק מחמת סגולה ותיכף ומיד בהוולדה שכר לו הבעל אבי הילד מניקת להניק אך המניקה יש לה בעל וע"ז האריכו דבעינן שתהיה המניקת פנויה ולא כשהיא נשואה דאכתי יש לחוש שמא תתעבר ותעכר חלבה כמ"ש הכנסת יחזקאל סי' נ"ט והנוב"י בהרבה תשובות דאף אם נימא דנתנה בנה למניקת ונשבעת שלא תחזור בה מועיל היינו דוקא כשהמניקה היא פנויה ולא כשהיא נשואה. וע"ז כתבו דמהאו"ז משמע כהאוסרין דהרי כתב דצריך שתשבע המניקת שלא תנשא כל הכ"ד חדשים. אמנם כתבו דאדרבא משם ראיה להיפך דלא חיישינן שמא תתעבר ותעכר חלבה דאם תתעבר תמסמס בביצים דאל"כ היאך התירו הגאונים בג"ח הא אף שהיא פנויה דלמא תנשא ותתעבר וע"כ דלא חיישינן לשמא תתעבר רק דחשו שמא לא ירצה הבעל לתת לה למסמס ולא להתבזות לפני ב"ד ותוכרח לחזור בה והאריכו בזה. ואני אומר דל"ק כלל דבאמת לעולם דחיישינן שמא תתעבר רק דבאמת כל מה דחיישינן שמא תתעבר משום דרוב נשים מתעברות ויולדות ולכאורה הוה רובא דתלוי במעשה אך כבר כתבו התוס' ביבמות דף קי"ט דזה לא מקרי תלוי במעשה דמסתמא כל הנשים מתעברות והיא ממילא. ולפ"ז זהו כשהיא נשואה אבל לחוש שמא תנשא ותתעבר זה לא חיישינן דהא תלוי במעשה שתלך ותנשא ואח"כ יבא הרוב דמתעברות ושוב תלוי במעשה ולא חיישינן וזה ברור דזה החילוק בין פנויה לנשואה:

והנה במ"ש למעלה בדברי תשובת מיימוני נתיישב מה דקשה לי טובא במ"ש לתמוה דאף דנדרה ע"ד רבים הבעל יכול להפר והא הבעל אינו יכול להפר רק ביום שמעו ואטו מיירי שהיה ביום שמעו והרי בשעה שהדירה ע"ד רבים היה קודם זמן רב ואיך חששו שמא יפר לה בעלה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מה שהדירה שלא תחזור בה זה ל"ש לבעלה ולא היה צריך להפר כלל גם לא היה יכול להפר דאינו עינוי נפש ולא מדברים שבינו לבינה אבל כיון דר' יעקב התירה בשביל זה ופ"כ מה דלא חש שמא תתעבר הוא משום דא"כ תוכרח לעבור על נדרה ולכך לא תשמש שלא תעבור על נדרה שפיר הקשה דא"כ שוב הוה עינוי נפש ויוכל להפר כעת אף ששמע כבר דאז לא ידע שאסור לשמש עמה אבל כעת נודע לו בודאי הוה עינוי נפש ויכול להפר והוה כעת יום שמעו ועיין סי' רל"ז סכ"א ביו"ד דבכהאי גוונא שחשב שאינו יכול להפר ואח"כ נודע לו שהוא עינוי נפש יכול להפר אח"כ וז"ב ודו"ק וראיתי בישועת יעקב סי' י"ג שהביא תשובת מהר"ם בר ברוך דפוס פראג סי' תתס"ד שכתב דלכך לא חש רבינו יעקב מקורקב שמא יפר לה בעלה דמיירי שנדרה בפני בעלה ואמר קיים ליכי וע"ז הקשה דא"כ למה לי שידירה ברבים הא כל שנדרה בפני בעלה והבעל קיים לה שוב אינו יכול החכם להתיר דכל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת וגם הקשה הא יכול להשאיל על הקיום ע"ש. ולפמ"ש יש לומר כיון שהבעל לא ידע אם נוגע לו א"כ אם אמר קיים ליכי יכול להשאל אף לאחר יום שמעו דיכול לומר לא הייתי יודע שנוגע לו ולכך הדירה ע"ד רבים דכל הטעם דהבעל יכול להפר אף שנדרה ע"ד רבים משום דכל הנודרת ע"ד בעלה היא נודרת וכאן שאמר לה הבעל קיים ליכי א"כ רצה בנדרה שוב לא יוכל להפר לה מה שנדרה ע"ד רבים ודו"ק אבל בשו"ת מיימוני שפיר הקשה ע"ז דאכתי יכול להפר דלא ידע שהוא עינוי נפש ולכך קיים לה ודו"ק היטב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף