שואל ומשיב/ג/ב/נח
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נתתי לבי לעיין במ"ש הרא"ש בתשובה כלל ל"ב וכן הוא בטוש"ע אהע"ז סי' ז' ס"ג בהגה דכותי מסל"ת אינו נאמן בשבויה וצ"ע דהרי רב אשי אמר בב"מ דף קי"ד אין מסל"ת נאמן אלא לעדות אשה בלבד ולמה לא נאמר דהיינו לעדות שאשה כשרה לה כדאמרו בשבת דף קמ"ה לענין עד מפי עד דכשר בשבויה דאף דתנא דבי מנשיא אין עד מפי עד כשר אלא לעדות אשה היינו לעדות שאשה כשרה לה וכמו שאמרו שם דבבכור נאמן עד מפי עד והיינו משום דהוה עדות שאשה כשרה לה וכן דייק זקני הח"ץ ז"ל סי' קמ"א דגם בשבויה כשר עד מפי עד דהוה עדות שאשה כשרה לה וכמו שהאריך הח"ץ ז"ל ומהתימה שהח"ץ הביא דברי הרא"ש אלו שם ולא הרגיש בזה דמהרא"ש מבואר דגם בשבויה אין עד מפי עד כשר כמו עכו"ם מסל"ת אינו נאמן וגם רב מנשה אמר זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה ונימא ג"כ דגזלן דדבריהם כשר בשבויה ולא מצינו זאת. וגם תימה לי דבב"ק דף קי"ד הנ"ל פריך הש"ס על רב אשי משבויה ומשני בשבויה הקילו ופירש"י דהוה ספיקא בעלמא ולמה לא משני דרב אשי באמת כיון לעדות שאשה כשרה לה וא"כ ל"ק משבויה וע"כ דלא כאא"ז הח"ץ ז"ל. ומה דמכשיר שם בבכור עד מפי עד לא משום דהוה עדות שאשה כשרה לה דבאמת זה דחוק בלשון רק דעד מפי עד בבכור כשר דל"ח דמשקר ולא קיימא לן כהנך כללי דכייל תנא דבי מנשיא. וגם לפי מה שחידש הנוב"י בתשובתו וכבר קדמו התשב"ץ ח"א סי' פ"ד והנמשך דעד נאמן מן התורה בעדות אשה משום מלתא דעבידא לגלויי אבל עד מפי עד אינו רק מדרבנן דלא שייך מלתא דעבידא לגלויי דיוכל להשתמט ולומר שזה הטעני ע"ש א"כ הדברים ק"ו אם בעדות אשה דחומר כרת האמינו לעד מפי עד מכ"ש בבכור דאינו רק משום חשדא בלבד אבל בשבויה לא שייך זאת כמ"ש הח"ץ שם דלא שייך מלתא דעבידא לגלויי כל כך בשבויה. ובאמת שלפענ"ד בעדות אשה יותר גדול הנאמנות דמלתא דעבידא לגלויי דבשלמא כל מלתא דעבידא לגלויי אינו מבורר כל כך אבל באשה דאמרו אתי גברא וקאי ואת אמרת לא תצא כדאמרו ביבמות דף פ"ח וע"ש בתוס' דדבר שמבורר בפי כל אין שני עדות נאמנים א"כ בודאי מהראוי להאמין. ובזה נראה דלכך עכו"ם מסיח לפי תומו דהאמינו באשה וכרב הונא דהוא משום דעבידא לגלויי והקשו עליו דא"כ למה דוקא בעדות אשה בלבד כל מלתא דעבידא לגלויי נמי. ולפמ"ש שאני מלתא דעבידא לגלויי באשה דנאמן טפי וכמ"ש. ועכ"פ דברי אא"ז הח"ץ ז"ל תמוהים דאנן תפסינן כפשוטו עדות אשה היינו עדות אשה בלבד ולא עדות שאשה כשרה לה וצע"ג. ובאמת קשה לי על הרא"ש דעכ"פ מבואר דמסל"ת של קטן מועיל בשבויה דבשבויה הקלו ופירש"י דהוה ספיקא בעלמא ובאמת שבתשובה הבאתי דשבויה היה איסור תורה ועיין מלמ"ל פי"ז מא"ב ומ"ש על הגליון ועיין שו"ת נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ס"ה שכתב דשבויה היא כמו איסור גבינות שיש חשש איסור בגופו ועכ"פ יהיה איך שיהיה בשבויה הקלו ולמה בעכו"ם החמיר הרא"ש הא קטן ועכו"ם דינם שוה ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |