שואל ומשיב/ג/ב/נה
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בסוכה דף מ"ב דפריך הש"ס הא מדאגבהה נפיק ביה ופירש"י היכי דמי לא יצא בו והא מדאגבהה להוציאו נפיק ביה. וראיתי בערוך לנר בחידושיו לסוכה שהקשה דהא קי"ל דאם הי' עקירה במזיד או שהיה אנוס אינו חייב על הנחה אח"כ וא"כ גם כאן הא בשעת הגבהה היה טרוד במצוה ופטור וא"כ למה יתחייב אח"כ על הנחה וכן ראיתי בשו"ת נטע שעשועים שהקשה כן ומביא הך דאמרו בשבת דף ה' המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך אח"כ להוציאן פטור שלא היה עקירה הראשונה לכך וה"ה כאן (חסר) ההגבהה היה בשוגג פטור אבל כאן ההגבהה היה ע"מ להוציא ורק שהיה טרוד אבל כיון שכבר יצא ולא טרוד אח"כ נתחייב על העקירה דהא טרוד אינו רק שוגג דנחשב כחוטא בלי כוונה וא"כ כל שאח"כ לא נטרד שוב חייב על ההגבהה הלז דהא היה שוגג על העקירה וגם הנחה היה בשוגג וז"ב ודו"ק. עוד שם דאמר ר"ה אומר היה ר' יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים וכו' ואכלה פטור ופריך הש"ס מאי קמ"ל דטעה בדבר מצוה פטור היינו הך והקשה בערוך לנר דמ"פ אדרבא שם מהראוי להתחייב דהא כל הטעם דטעה בדבר מצוה פטור לפי שנחשב כחוטא בלא כוונה והוה כמתעסק דפטור והרי קי"ל דמתעסק בחלבים ועריות חייב מטעם שכן נהנה ופירש"י דכל שנהנה חייב וכ"כ רש"י בר"ה דף כ"ח דאכל מצה בלא כוונה יצא ופירש"י דכל שנהנה הוה כנהנה ודמי למתעסק בחלבים ועריות וא"כ שם דאכלה מהראוי שיתחייב אף שיהיה טרוד בדבר מצוה והניח בקושיא. ולפענ"ד נראה ע"פ מ"ש הרמב"ם פ"ה משגגות ה"ז הבא על אשתו שלא בשעת ווסתה וראתה דם הרי אלו פטורין מקרבן חטאת שזה כאנוסה היא ולא שוגג שהשוגג היה לו לבדוק ולדקדק ואילו בדק יפה יפה לא היה בא לידי שגגה אבל זה מה לו לעשות וכו' וגם שם קשה ניהו שהיה אנוס הרי מתעסק ודאי אנוס ואפ"ה בחלבים ועריות חייב שהרי נהנה וה"ה כאן הרי נהנה וע"כ צ"ל דכל שהוא אנוס ול"צ לבדוק פטור אף שנהנה ומתעסק בחלבים ועריות היה צריך לבדוק ואילו בדק היה מוצא שהוא חלב ועריות ולפ"ז כל שהיה טרוד בדבר מצוה דל"צ לבדוק ולחקור שטרוד היה לקיים המצוה א"כ שוב הוה כאנוס ופטור אף בחלבים ועריות וז"ב לפענ"ד. עוד היה נראה דבאמת הקשו האחרונים למה יתחייב קרבן מעילה בשוגג הא במעילה צריך שיהנה והרי קי"ל דמכר דברים אסורים וזה לא ידע אף שנהנה פטור דנפשו של אדם חותה מן האיסור והו"ל מצטער ולא מקרי הנאה וא"כ למה יתחייב במעילה וכתבו כיון דלא משכחת לה קרבן מעילה רק בשוגג התורה רבתה דאף שנפשו של אדם חותה מכל מקום חייב על המעילה ע"ש וא"כ כאן שהיה טרוד בדבר מצוה פטור מה שנהנה דבאמת צער הוא לו ובכה"ג שחשב לעשות מצוה ובודאי לא רצה להנות מאיסור פשיטא דפטור ממעילה ובזה בודאי לא רבתה התורה שיתחייב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |