שואל ומשיב/ג/ב/נ

שואל ומשיב ‏ ג ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן נ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביום ב' ר"ח אב ראיתי פסקי של הרב מ"ק ברעזאן אודות דברי ריבות בזבאריב עם השו"ב ר' סענדר והאריך אם נאמן לפסול עצמו כל שי"ל שרצונו לעשות תשובה וכמ"ש התוס' בב"מ דף ג' ונדחק בכוונת'. ולפענ"ד כוונת התוס' פשוט' דניהו דלפסול עצמו אינו נאמן אבל מכל מקום לחייבו קרבן אי אפשר ואדם נאמן על עצמו אף במקום שעושה עצמו רשע לבלי להתחייב בממון וכמ"ש בהג"א בב"ק פרק תשיעי במעשה דפרגא ומכ"ש במקום שטוען שהוא חולין בעזרה וז"ב ופשוט. ובזה מיושב הא דהקשה הכנה"ג חו"מ סי' פ"ב בכללי מיגו על התוס' הנ"ל מהא דאמרו בקידושין מי שויא נפשא רשיעא. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אין זה מיגו דאינו נוח לאדם שיעשה עצמו רשיעא ואף דרך שמץ פסול לא ניחא ליה לאינש ואינו נאמן לעשות עצמו רשע כמ"ש בשיטה מקובצת כתובות דף י"ט גבי הא דאמרו יחתמו עצמן שקר ע"ש אבל מכל מקום לענין לפטור עצמו מקרבן בודאי נאמן על עצמו אף במקום דעושה עצמו רשע וז"ב. וע"ד פלפול אמרתי בישוב קושית הכנה"ג הנ"ל ע"פ מ"ש במקום אחר דאף לדברי התוס' דכתבו דבמקום שרצונו לעשות תשובה יכול לעשות עצמו רשע היינו במקום שאין יכול לעשות בענין אחר רק לעשות עצמו רשע אבל מקום שיוכל לעשות באופן אחר ואפ"ה טוען דבר שעושה עצמו רשע אינו נאמן ולפ"ז שם דיכול לטעון נזכרתי כדאמרו בש"ס שם ואפ"ה טען מזיד שפיר אמרו דאינו נאמן לעשות עצמו רשע וע"ז דחה דבאמת היה יכול לומר נזכרתי ודו"ק. והנה הרמב"ם כתב פי"ז מסנהדרין דאדם א"י להיות להרג ולא ללקות ע"פ עצמו שמא מהמחכים למות המה ע"ש ולפ"ז אם נימא דחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן א"כ יוכל להיות דרצונו לעשות תשובה ויהיה נאמן לפסול לעצמו שהוא עבר על ח"כ וכדומה גם בכל עבירות שרצונו להתייסר ביסורים כדי שיוקל עונו ואפ"ה אינו נאמן ע"כ דאדם אינו נאמן לפסול עצמו. ובזה פירשתי בחידושי הא דאמרו בסנהדרין דף יו"ד אדם קרוב לעצמו ואין אדם משים עצמו רשע והחות יאיר בתשובתו נדחק בזה. ולפמ"ש א"ש דכל שאדם קרוב לעצמו ומסתמא לא ירצה לחייב עצמו וע"כ שיש לחוש שמא מהמחכים למות הוא ולכך אין אדם משים עצמו רשע:

והנה בהא דאמרו בקידושין דף ס"ד אלא אמר ר"א רישא בידו הקשה הר"ן להמני' נשבית במגו דאי בעי אמר קדשתיה לפסול לה דמפסלה בהכי וכתב בחידושי מהרי"ט דל"ק דלא חשיב מיגו דלא בעי מרע נפשיה שעשה איסור בידים ונשבית הוא לא עשה דבר וראיתי בשעה"מ פח"י הכ"ד מהלכות א"ב שמטעים דבריו מה שאמרו בקידושין הנ"ל דל"ש מגו כל שמשים עצמו רשע ע"ש ואני אומר דאף דיש לומר דרצונו לעשות תשובה שלא תנשא לכהן ולא תאכל בתרומה מכל מקום כל שיכול לטעון נשבית ויתקן הדבר שייך אין אדם משים עצמו רשע דגם בזה מתקן ולא שייך שרצונו לעשות תשובה וכמ"ש לעיל. איברא דהדבר תמוה דא"כ מה פריך והרי בידו להשיאה לממזר והא קא מרע נפשיה ואין אדם משים עצמו רשע ולא שייך מיגו וכבר הקשה כן השעה"מ שם ומ"ש דמיגו דבידו אלים טפי הוא תמוה דא"כ גם בידו לקדשה לפסול לה ועוד בידו באיסור לא אמרינן כמ"ש התוס' בסוכה דף ל"א ובזבחים דף ל"ד. והנראה בזה דאם נימא דקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווים להפרישו ואף אב אין מחויב בחינוך בתו ועיין מ"א סי' שמ"ג ס"ק א' א"כ בידו להשיאה לממזר כל שהיא קטנה ושפיר פריך דאמאי כשהיא קטנה אינו נאמן הא בידו וא"ל דזה חשוב כספי בידים דהא מקדשה ומקבל קידושיה דזה אינו דיש לומר דבידו להשיאה ע"י ביאה ולא ספי בידים וז"ש והרי בידו להשיאה דהיינו ביאה דאינו ספי בידים כלל ומהרי"ט לא כתב רק דא"נ במגו דקדשתיה לפסול לה דהא בקדשה וקיבל קידושין עושה איסור בידים ואין אדם משים עצמו רשע. מיהו באמת אכתי יקשה יהיה נאמן במגו דאמר שנבעלה לפסול לה בדרך קידושין מיהו כשהיא גדולה לא שייך זאת ומיהו גם להשיאה לממזר צ"ע בזה. והנה נסתפקתי אם אמר האב על בתו שהיא ממזרת דנאמן האב היאך הדין אם באמת אינה ממזרת והוא אומר כן אם אינו עושה איסור דהיא נושאת ממזר וכדומה וצ"ע בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף