שואל ומשיב/ג/ב/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן לו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחכם אחד בענין מזונות בת אשתו:

מה שהבאת קושיא בשם ק"א להפלאה בסי' קי"ד שהביא דברי הרא"ש שהביא בשם הירושלמי דאם מתה הבת כבר מתה וע"ז תמה דלמה לא הביא מש"ס דילן בריש פרק מי שמת דף ק"מ כיון דאילו מתה לית לה. הנה קושיא חמורה היא ומ"ש בזה הפלאה בשם חכם ירושלים יפה דחה בא"מ שם וגם הוא נדחק וכבר כתבתי בזה במקום אחר וא"י מקומו. וכעת נראה לי דיש לומר דמ"ש במי שמת מתה לית לה היינו לא במתה הבת רק במתה האם דלית לה והפקחים היו כותבין כל זמן שאת עמי ובירושלמי מבואר דקאי על מיתת הבת. אך זה דחוק. אך לפענ"ד היה נראה להיפך דאם כל זמן שאת עמי אפשר דאפילו מתה הבת מחוייב לשלם כיון שלא תלה החיוב לה רק כל זמן שאשתו עמו א"כ מה נ"מ במיתת הבת הא לא נתחייב לה דבשלמא אם היה החיוב להבת במיתתה נפקע אבל כיון שהחיוב היה להאם והיא חיה ולכך הביאו הרא"ש והפוסקים מהירושלמי דאמר חלתה כמי שנשאת מתה כבר מתה והרי להפקחים כל זמן שאת עמי ג"כ מחלק בין חלתה למתה ועיין בב"ש סי' נ"ג ס"ק ט' שמחלק דהא דלא אמרינן אומדנא בחיוב הוא דוקא כשזה שנתחייב לו חי וע"ש דבבת אשתו דהבת חיתה לא שייך אומדנא שהרי הבת חיה ולפ"ז זהו כשנתחייב להבת אבל להפקחים שכותבין כל זמן שאת עמי א"כ כ"ז שאשתו חיה מחוייב לתת אף שהבת מתה דהא נתחייב כל זמן שהיא חיה ולזה הביא מהירושלמי דניהו דהאשה חיה מכל מקום החיוב היה לאשתו שיתן להבת והרי הבת מתה כנלפענ"ד ברור ודו"ק. ודרך אגב אזכיר מה שראיתי בשיטה מקובצת בב"ב שם שכתב בזה"ל ואע"ג דקי"ל כל ממון שא"י להוציא בדיינים הקדישו אינו מוקדש אפילו במקרקעי כדאיתא פרק יש נוחלין ע"ש והיא תמוה דזו ש"ס מפורש בב"מ דף ז' גבי מסותא וכל דברי השיטה שם אינם מובנים. גם מ"ש דאלמנה שתפסה אפילו לאחר מיתה ואח"כ כתב שם להיפך ועיין באע"ז סי' צ"ג וסי' קי"ב וצ"ע ועיין ברי"ף והרא"ש בב"מ שם ובפרק יש נוחלין לא מצאתי מבואר ואולי כיון לדף קל"ד אבל אינו מבואר וצ"ע. והנה עוד יש לי לומר בישוב הקושיא הנ"ל דהנה בב"ב שם מיירי לאחר שמת האב ובמזונות בת אשתו אין החיוב רק בכל יום כמו מזון הבנות. ולפ"ז נראה לי ברור כיון דנכסי דאינש אינון ערבין ביה שוב אין היורשים מחוייבים לאחר מיתת אביהם לתת לבת אשתו דהם אינם חייבים רק משום נכסים דאביהם וא"כ שוב לכך לית לה ועיין בש"ך חו"מ סי' מ"ם ובסי' קל"א לענין אסמכתא דאף לדעת החולקים על הרמב"ם בכהאי גוונא אינו מחויב וה"ה בדבר שלב"ל וא"כ אין ראיה מש"ס דילן לכך הוצרך להביא מהירושלמי ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף