שואל ומשיב/ג/ב/ד
שואל ומשיב 
ג ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ובזה נראה לפענ"ד במ"ש הת"כ ורש"י הנ"ל ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לעשות מ"ע באזהרה שכל שמירה לאו הוא ולכאורה זה דוקא לר"י דאמר השמר דעשה לאו אבל לר"ל דאמר השמר דעשה עשה לא שייך זאת ועיין רמב"ן שם ומזרחי שם ובשעה"מ הלכות תפילין הי"א שהאריך בזה ולפמ"ש אתי שפיר דהכלל דכל מ"ע יהי' תשמרו עשה זה א"א דמה נ"מ בין העשה המפורש או שכתוב תשמרו ורק במ"ע פרטי שהתורה צותה בשמירה וכמו שמירה דעינוי או מצות תפילין בזה יש מקום לומר דאינו רק עשה רק שהתורה הוסיפה שמירה למעלת המצוה אבל שמירה דכל המצות בכללות ודאי לאו הוא ודו"ק. ויש להמתיק הדבר דהשמר דעשה עשה במצוה פרטית נ"מ לדחות עשה אחרת ולא שייך מה אולמא דהא חזינן דהתורה אחשבה אבל אם כל מ"ע הוא בכלל תשמרו א"כ למאי אתיא ע"כ ללאו ודו"ק:
והנה הר"ן בגיטין והרשב"א בחידושיו שם כתבו דלא עשה ר"א עבירה כיון דעשה בשביל המצוה ליכא משום לא תחנם דהוה כמו דמכרו בכסף והקשה המג"א סי' צ' דא"כ מה פריך הש"ס בברכות דף מ"ז מצוה הבאה בעבירה היא ולפענ"ד נראה לפמ"ש דאף דלא הוה בעידנא מ"מ מצוה דרבים לא צריך בעידנא ולפ"ז להס"ד דלא ידענו מסברא זו דמצוה דרבים שאני א"כ שוב יש לחוש שמא יארע המקרה שלא יכלו לקיים המצוה ושוב לא קבל כסף דהא רק המצוה נחשב ככסף וכ"ז שיש לחוש שמא לא יעשה המצוה הוה כאלו לא קבל הכסף ובטל המכירה וה"ה כאן עובר על הל"ת וזה פריך מצוה הבאה בעבירה היא והיינו דהא לא הוה בעידנא וע"ז משני מצוה דרבים שאני ודו"ק היטב. אמנם בגוף דברי הש"ס דמצוה דרבים שאני נראה מתוך דברי הרא"ש בברכות שם דהטעם הוא משום דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל וכיון דקדושת שכינה יש ברבים אלים העשה טפי ולפ"ז יש לומר לפי מה דאמרו בברכות דף וא"ו דכיון שבא הקב"ה לבהכנ"ס ולא מצא עשרה מיד הוא כועס א"כ הוה הקדושה תיכף משעה שבא לבהכנ"ס א"כ שוב הוה בעידנא דשחררו בשביל בהכנ"ס. איברא לפי מה דאמר ריב"ל דעבד מצטרף ופריך הש"ס מהא דשחררו ומשני תרי הוו א"כ צריך ביאור הא ונקדשתי בתוך בני ישראל הוא דוקא ישראל ולא עבד וא"כ ליכא קדוש השכינה דבעינן עשרה וצ"ל דמכל מקום כל דאיכא רובא ישראל קרינן ביה ונקדשתי בתוך בני ישראל ודו"ק. ובזה יש לומר הא דפריך הש"ס על הך דאמר תרי הוו ופריך הש"ס הא עבר על לא תחנם וקשה הא על גוף דברי ר"א קשה זאת ולפמ"ש אתי שפיר דזה ידע הש"ס דמצוה שאני וכסברת הר"ן והרשב"א דאינו עושה בשביל החנינה לעבד רק בשביל המצוה רק דק"ל דלא הוה בעידנא ולפ"ז אם נימא דמשום קדושת השכינה ששורה על ב"י א"כ שוב הוה בעידנא וכמ"ש אבל כיון דריב"ל אמר דעבד מצטרף וא"כ אף שאינו בתוך בני ישראל סגי שוב ליכא משום קדושת שכינה ואכתי קשה דלא הוה בעידנא וע"ז משני דמצוה דרבים שאני ול"צ בעידנא ושפיר מקשה רק הכא. ובזה מיושב מה דבגיטין דף ל"ח לא מקשה דהא מצוה הבאה בעבירה היא וכבר הקשו כן המפרשים ולפמ"ש אתי שפיר דשם דלא הביא הך דריב"ל א"כ ל"ק כלל וכמ"ש רק על ריב"ל מקשה ודו"ק היטב כי חריף הוא:
והנה הרב מוה' ראובן ר"פ נ"י מטארניפאהל הקשה אותי במ"ש דהם לא עברו רק ר"א והוה מהראוי למיזל בתר רוב וע"ז השיב דאכתי אחד מהם שימות יעבור על בל תחנם ויפה הקשה ונשאר קושיתו דלא הוה בעידנא וצריך לומר דגוף הקושיא לא קשה די"ל דנתן גט מעכשיו ולאחר שיקיים המצוה ואם לא יתקיים שוב הוה עבד ולא עבר ודו"ק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |