שואל ומשיב/ג/ב/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק ב סימן ג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראיתי באור זרוע הנדפס מחדש בזיטאמיר בח"ב הלכות תפלה אות פ"ו שהקשה לר' יהושיע דס"ל תפלת ערבית רשות כמבואר בברכות דף כ"ז ע"ב איך אמר בריש תענית ר' יהושיע אומר מיו"ט האחרון של חג והא תפלת ערבית רשות ואיך מזכירין בה ומזה הביא ראיה דעכ"פ אין לבטלה בחנם כמ"ש התוס' בשם הר"י. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בטעם דתפלות ערבית רשות הוא מבואר בטור וב"י סי' רל"ז משום דהיא נתקן כנגד תמידין שלא נתעכלו מבעוד יום וקרבים והולכים עד הלילה כדאמרו בברכות דף כ"ו וכוונתם מבוארת דהרי אמרו שם תפלת ערבית אין לה קבע שהרי איברים ופדרים שלא נתעכלו קרבים והולכים כל הלילה ומה שאמרו תפלת ערבית אין לה קבע מפרש בש"ס דף כ"ז דהיינו כמ"ד תפלת ערבית רשות וז"פ ולכאורה צריך ביאור הא היום הולך אחר הלילה ונמצא דתפלה ראשונה של היום היא בלילה ולדעת הרמב"ם עיקר תפלה מן התורה אינו רק פעם אחת ביום ואח"כ אינו רק מדרבנן וא"כ למה לא נתנו ללילה משפט הקדימה שזו יצאה ראשונה. אך הדבר נכון דהרי תפלות כנגד תמידין תקנו ובקדשים הלילה הולך אחר היום ולכך תפלת ערבית רשות וז"ב. ולפ"ז אני אומר דבר חדש דזה דוקא בשאר ימים אבל ביו"ט דהיום הולך אחר הלילה לענין מלאכה וכדומה א"כ בזה ודאי גם לענין תפלה עיקרה בלילה דזה ראשונה ומגו דנחשב לילה ראשונה והיום הולך אחר הלילה לענין מלאכה וקדושת יו"ט ממילא מקרי לילה גם לענין תפלה ומיושב היטב קושית או"ז. ובזה מיושב היטב קושית התוספות ריש פרק תפלת השחר דלמה ליה לומר הטעם דטעה ולא הזכיר יעלה ויבא ערבית אין מחזירין משום דאין מקדשין החדש בלילה ת"ל דהא ת"ע רשות ולפמ"ש אתי שפיר דאם היו מקדשין החדש בלילה א"כ היה היום הולך אחר הלילה בזה לענין קידוש החדש שוב היה תפלת ערבית חובה בלילה ולכך הוצרך לומר דאין מקדשין החדש בלילה. ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב דברי הב"י שהביא דברי הי"מ שהביאו התוספות דדוקא בלילה הראשונה אין מחזירין לפי שאין מקדשין אבל בלילה שניה שכבר הוא חדש ומקודש מיום שלפניו מחזירין וכתב הב"י שכן הוא באו"ח אבל הן דברי תימה שהן נגד הגמרא דאמרו ל"ש מלא ול"ש חסר ותמה המהרש"א דהש"ס קאי על לילה הראשונה אבל השניה שפיר יש לומר דמחזירין והוא תימה גדולה ולפמ"ש אתי שפיר דאדרבא כל שכבר מקודש מיום שלפניו שוב יקשה הא תפלת ערבית רשות וא"ל שכיון שאין מקדשין הלילה הולך אחר היום דזה אינו דכל שכבר מקודש מבעוד יום לא שייך הטעם שאין מקדשין החדש ודו"ק ויש לפקפק אבל מכל מקום נכון הדבר. והנה במ"ש שם טעה ולא הזכיר של ר"ח בלילה אין מחזירין אותו מפני שיכול לאמר בשחרית כתבו התוספות דלא גרסינן ליה דהא בלא"ה אין מקדשין החדש בלילה ולפמ"ש הי"מ נ"מ ללילה שניה. והנה בשו"ת הגאון מוהר"ח כהן ז"ל בא"ח סי' ב' הקשה על קושית התוס' דמה מקשים ות"ל דתפלת ערבית רשות דלמא רב למ"ד חובה קאמר וכדאמרו סוף יומא ולפע"ד נראה דהנה במה דאמרו ערבית אין מחזירין לפי שיכול לאמרו בשחרית לפענ"ד דוקא דאם תפלת ערבית חובה שייך שיכול לאומרה ביום שהוא מעין תפלה אבל כשזה רשות וזה חובה מה מועיל מה שיאמרו ביום הא בלילה אין חיוב רק שא"י לבטל בחנם וכל שכבר בטל מה מועיל מה שיזכיר ביום וא"כ ע"כ למ"ד רשות אמר דלמ"ד חובה היה לו לומר שיכול לאמרו בשחרית כן נראה לפענ"ד לחומר הנושא:

והנה אם נימא כמ"ש הע"ש דבע"ש ודאי דמקדימין להתפלל ערבית קודם דתוספת שבת דאורייתא א"כ מיושב קושית הצל"ח דבע"ש ל"ש לומר דעבר זמנו בטל קרבנו שהרי מתפללין מבעוד יום דתוספת שבת דאורייתא ולא עבר זמנו עדן וז"ב. והנה הצל"ח נסתפק בהך דמשלים מנחה בערבית דאיזה מהם יקדים דהא למ"ד תפלת ערבית רשות ומנחה היא חובה ואם כן מהראוי להקדים הך דחובה ברישא ע"ש ולפענ"ד היה נראה לומר דתלוי במחלוקת אי כנגד תמידין תקנו או כנגד אבות דאם כנגד תמידין הא ודאי דקרבן חובה קודם לנדבה אבל אם כנגד אבות א"כ ניהו דתפלת ערבית רשות אבל כיון דהוא כנגד אבות א"כ מה נ"מ בין זה לזה ואדרבא יעקב הוא מובחר שבאבות. וזה לדעתי מה דאמרו באבעיא אי תפלה במקום קרבן עבר זמנו בטל קרבנו היינו דאף דבקדשים הלילה הולך אחר היום היינו דוקא מהשהקריב ביום זמנה כל הלילה שלאחריו אבל ודאי דנמשך אחר קרבנות היום ולא שייך להקדים הרשות קודם החובה או דלמא דרחמי נינהו והיינו כנגד אבות דבקשו רחמים עלינו וכל אימת דבעי מצלי ומה בכך דהוא רשות אדרבא כיון דרשות הוא וכל אימת דבעי מצלי שוב לא שייך משפט הקדימה למנחה קודם מעריב וכן כתב בשאגת אריה דמה דתדיר קודם היינו בדבר שבחובה אבל ציצית ותפילין דציצית חובת מנא לא שייך משפט קדימה וה"ה בזה אדרבא כיון דרשות הוא ודאי אין שייך משפט קדימה וכל אימת דבעי מצלי וז"ב. ובזה מיושב הקושיא מהא דמתפלל בשבת שתים דלפענ"ד אף למ"ד תפלת ערבית רשות היינו בחול אבל בערבית של שבת דתקנו לקדש היום בזה ודאי מחויב להתפלל ערבית ולקדש היום וא"כ בזה ודאי מתפלל שתים דלא שייך לומר דתפלת ערבית רשות ומצוה להקדים החובה ולא שייך השלמה דהא בשבת מתפלל לחובה לקדש היום וז"ב. איברא דכל מ"ש לישב קושית הצל"ח עדיין קשה מהך דמתפלל במוצאי שבת שתים והרי שם מוצאי שבת ודאי הוה רשות ולא שייך להקדים הרשות להחובה. והנה לכאורה רציתי לומר דאם נימא דהבדלה דאורייתא וגם אם נימא דלאו דאורייתא עכ"פ חיוב להבדיל ושוב ג"כ לא שייך דתפלת ערבית רשות דהא צריך להבדיל. ובזה יש לישב קושית הש"ס דפריך למימרא דאי לא אבדיל כמאן דלא צלי דמי ורמינהו הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין והש"ס הניח בקושיא וכבר ידענו מהרשב"ם בב"ב דף מ"ב דכל מה דמסיק בקושיא נוכל ליישב וכ"כ המלמ"ל פי"ז מא"ב בשם קדמון אחד ע"ש וגם הרי"ף כאן מיישב הקושיא. ולפמ"ש אתי שפיר דאם לא אבדיל ודאי דלא שייך השלמה דהא מנחה קודם דתפלת ערבית רשות ואי משום ההבדלה הא לא אבדיל גם כעת ודו"ק. עוד יש לי לומר דממוצאי שבת ודאי אין כאן קושיא דבאמת הש"ס אמר דתפלה דרחמי היא כל אימת דבעי מצלי אך מכל מקום סברת הש"ס באבעיא היא דהא גם תפלת מנחה רחמי היא ושוב אין משפט קדימה לערבית דהוא רשות להקדימו לחובה וגם הוא בקשת רחמים ולפ"ז בקשת רחמים הוא צרכי הגוף שתקנו חז"ל ולפ"ז תפלת שבת דאין בו בקשת צרכים רק לברך השם ותפלת מו"ש הוא בקשת צרכים שוב בודאי בקשת צרכים עדיף דיש בו שתים קדושת השם ובקשת צרכים וז"ב ובזה יש לומר ג"כ דאם לא הבדיל א"כ עדיין אין נכון לבקש צרכים בשבת ועדיין קדושת שבת עליו שוב שניה עלתה לו ולא הראשונה ודו"ק היטב:

והנה המג"א סי' רפ"ו כתב דאם יש לפניו מוסף ומנחה דמנחה קודמת דוקא כשיש שהות ביום להתפלל שתיהן אבל כשאין שהות מוסף קודם דמוסף אין לו תשלומין ומנחה יש לו תשלומין בערבית והצל"ח תמה דנעלם ממנו הירושלמי דאמר בשם ר' יוחנן דמנחה ומוסף מנחה קודם הוון בעו מימר בשאין שהות ר"ז בשם ר' יוחנן אפילו כשיש שהות ביום מנחה קודם הרי להיפך דבאין שהות ודאי מנחה קודם והיא תימה גדולה וכבר כתבתי בזה הרבה דברים וכעת נראה לי דבר פשוט דהנה למ"ד אבות תפלות תקנו א"כ מוסף אין לו מקום כלל דזה ודאי רק במקום קרבנות המוספין וא"כ מנחה קודם דזה אבות תקנו וזה נתקן אח"כ אבל למ"ד כנגד קרבנות תקנום א"כ אדרבא מוסף יש לו מעלה טפי שנתוסף קרבנות וע"ש זה נקרא מוסף ולפ"ז בירושלמי אמר ר' יוחנן מימרא זו ור"י אית ליה תפלת ערבית חובה ועיין בתוספות ברכות דף ד' ע"ב ולפענ"ד תלוי בזה דאם אבות תקנו הרי הוה תפלות ערבית חובה שהרי יעקב תיקן אבל למ"ד רשות דהוא במקום קרבן וקרבן אינו נקרב בלילה ועיין בירושלמי שם ר"פ תפלת השחר וא"כ לדידיה שוב מנחה קודם אבל לדידן דקי"ל דתפלת ערבית רשות ותפלות במקום קרבן שוב אם אין שהות מוסף קודם וז"ב. ובזה מיושב היטב מה שהקשה בשו"ת שאגת אריה סי' י"ט דלמה אמר ר' יוחנן בדף כ"ז הלכה מתפלל מנחה ואח"כ מתפלל מוסף ולמה ליה זאת והא רבנן ור' יהודה הלכה כרבנן וע"כ דאשמועינן דבדליכא שהות מוסף קודם ולפמ"ש אין ראיה דהרי לר' יוחנן ודאי מנחה קודם אף באין שהות דהרי אבות תקנו וכמ"ש ודו"ק וזהו דקמ"ל ר' יוחנן ודו"ק היטב. והנה לכאורה היה נראה לי דבר חדש כיון דמיירי בשאין שהות להתפלל שתי שמ"ע והנה תפלת מוסף אינו רק שבע ובמנחה הם ח"י ברכות ולדידן תשע עשרה וא"כ מסתמא התפלה של מוסף אינו משתהה כל כך כמו המנחה וא"כ אפשר דלא היה יכול להגיע גם בתפלת מנחה אף לבדו לאמרו כלו ביום ועכ"פ אם היה כן היה נראה לי דיש להקדים מוסף דהרי מנחה בלא"ה לא יגמור כלו ביום ויצטרך להשלים בלילה ומוטב שיתפלל מוסף מבעוד יום ויתפלל מנחה בלילה לתשלומין ובכה"ג ודאי מוסף קודם והנה בירושלמי משמע דהי' מתפללין מוסף ג"כ י"ח ברכות כמ"ש התוספות בברכות דף כ"א א"כ שוב ודאי מנחה קודם ודו"ק:

והנה בהא דאמרו שחרית מתפלל במנחה שתים ולכאורה ביום שיש בו מוסף א"כ עובר שתי תפלות ואנן קי"ל רק תפלה אחת יש לה תשלומין ולא שתים אמנם נראה כיון דשחרית עצמו זמנה עד חצות א"כ שוב מה בכך שגם מוסף יש כאן וע"כ לא אמרינן דשתי תפלות אין להם תשלומין רק כשהזמנים הם שני זמנים עד"מ ערבית מתפלל שחרית שתים אבל אם עבר זמן שחרית ג"כ אין לו תשלומין לערבית במנחה שכבר עבר שני זמנים אבל כאן ניהו דיש שתי תפלות אבל הזמן אינו אלא אחת שפיר משלים וז"ב. ובזה עמדתי על הא דאמרו תפלת שחרית עד חצות ותו לא והאמר ר' יוחנן טעה ולא התפלל שחרית משלים במנחה שתים והיא תימה גדולה מה ראיה ממה שמשלים לגוף הזמן דהרי בערבית משלים בשחרית ואטו ערבית דינה ע"ד תפלת שחרית וכבר תמהו בזה כל המפרשים ולפמ"ש אתי שפיר דע"כ זמנה עד חצות דאל"כ האיך משלים במנחה כשיש מוסף וע"כ משום דשחרית זמנה עד חצות ולא אכפת לן בשתי תפלות וכמ"ש ודו"ק. ומזה נראה ראיה להטור דס"ל דגם לר' יהודה זמנה עד חצות והב"י והט"ז האריכו בזה בסי' פ"ט ולפמ"ש ע"כ מוכרח הוא דאל"כ איך יתקנו כשיש מוסף להשלים במנחה ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף