שואל ומשיב/ג/א/תסא

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן תסא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הנה הגעתי לעירובין דף ל"ב והנה הש"ס פריך והא קא משתמש באילן ומשני כרבי וכתב רש"י דה"ה דמצי לפרוך והא קא מייתי מכרמלית לרה"ר אלא דחדא מינייהו נקט והנה הוה קשיא לי לפמ"ש הרע"ב במשנה דנתנו במגדל דשני שבותים מודה רבי דגזרו בה"ש וא"כ כאן איכא שני שבותין ונזכרתי שבשו"ת זקני שער אפרים בסי' כ"ו הקשה כן והביא בשם זקני הגאון מוה' העשיל ז"ל שמחלק דאם השני שבותין באים ביחד לא גזרו אבל אם אינן באים ביחד אז גזרו שלא יעשה בה"ש ולכאורה לא נודע הטעם ולפענ"ד נראה בטעם הדבר דהנה כל הטעם דשבות בה"ש לא גזרו כתבו האחרונים דב"ש הוה ספק ושבות דרבנן אזלינן להקל. ולפי זה נראה לי דלכך כל שלא באו ביחד א"כ בשלמא בספק הראשון אינו עושה דהרי הספק לפנינו בה"ש ומותר לעשות אותו השבות אבל השבות השני הרי היא עושה ולמה לו לעבור על שבות הראשון ועוד יעשה אח"כ שבות שני בידים שאם לא יעשה השבות השני על חנם עבר על שבות הראשון אבל זה דחוק דגם השבות השני אינו עושה בידים דהרי הספק לפנינו בה"ש אי הוה יום או לילה. אך נראה דבר חדש דהרי באמת שיטת הרמב"ם דאיסור דרבנן עובר על לא תסור והרמב"ן הקשה דא"כ למה סד"ר לקולא והא עובר על לא תסור וכתב במגלת אסתר וכ"כ הרמב"ן בעצמו דזה כמחילה מאתם שאל"כ יהיה נראה דהשוו דבריהם כשל תורה ולכך עשו היכר דספק דבריהם להקל ע"ש ולפ"ז נראה לי ברור דכל דעל שבות אחד לא גזרו שוב אסור לעשות השבות השני כל שאינו בא בב"א דשוב שייך דעובר על לא תסור וא"ל דהוה כמחילה מאתם דזה אינו דכבר נודע ההיכר שהרי השבות הא' עשו בה"ש כדי שיהיה ניכר וא"כ כל שכבר ניכר שאינו שוה לשל תורה שוב השבות השני אסור ועובר על לא תסור ובשלמא כששניהם באו בב"א א"כ הי מינייהו מפקת וע"כ אזלינן לקולא כדי שיהיה ניכר אבל כל שבאו בזאח"ז שוב יכלו לגזור וז"ב ודו"ק ראה זה חדש ובזה יש לי להאריך בסוגיא ובסוף ספר לוית חן ואור יקרות נדפס שם בשם האור יקרות מה שהאריך בסוגיא הלז וגם הוא האריך בדברי הרע"ב לענין שני שבותין ולפי חלוקו של הגאון מוה' העשיל ז"ל יש לי להאריך ולא נפניתי כעת. והנה המג"א נסתפק בסי' שמ"ב בבה"ש מוצאי שבת אי גזרו ולפענ"ד נראה דבר חדש דכבר כתבתי דהוא מטעם דלא גזרו על שבות בה"ש והיינו דזה כמחילה מאתם שלא יהיה דומה לשל תורה ולפ"ז כבר נודע דבמקום שיש דאורייתא ודרבנן ביחד אסרו גם דרבנן שלא יהי' נראה כזלזול ע"ש במג"א סי' קפ"ד בשם המהר"ש חיון ולפ"ז בה"ש דמוצ"ש הואיל דאיסור שבת של תורה אסור לעשות בה"ש וא"כ גם איסור דרבנן אסור דהרי יהיה נראה כזלזול דלא חשו כלל על דרבנן. הן אמת דיש להבין גם בזה הא הרבנן בעצמם מחלו שיהיה ספק דרבנן לקולא וצריך לומר דבכה"ג שבאו כאחת לא שייך זאת דא"כ אתה מזלזל בזה וזה אסור ולכך גזרו בה"ש ודו"ק ועיין תוספות כאן ד"ה וקאמרי ומ"ש בתוספות שבת סי' ש"ז בזה ולפמ"ש יש להאריך ולא נפניתי כעת אחר שכתבתי כ"ז נזכרתי שהגאון בעל אהע"ז בחידושיו לביצה בסוגיא דטבילת כלים האריך ג"כ בדברי הרע"ב אלו וכתב שבחידושיו לעירובין דף ל"ה האריך ג"כ בזה והוא מחלק בהיפך דבשבותים בב"א גזר רבי ובזאח"ז לא גזר ודבריו תמוהים דבאמת בדף ל"ב השני שבותים באים בב"א כמ"ש הגאון מוה' העשיל ז"ל ובדף ל"ה אין באין כאחת וע"כ דבריו צ"ע ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף