שואל ומשיב/ג/א/תל

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן תל   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין פייס קטרת אם פייסו על בין הערבים:

אמרתי לרשום מה שראיתי היום בריטב"א יומא שנדפס מחדש בדף כ"ו האריך הרב המגיה מוהר"ח ז"ל במה שנראה מהריטב"א דלא היה פייס על קטרת בין הערבים כ"א בבקר הפיסו ומי שזכה זכה בין הערבים והרמב"ם פ"ד מהלכות תמידין כתב שמפייסין שנית על בין הערבים והוא תמה דמהש"ס יומא דף כ"ו דמוקי לה בשבת בשביל שהמשמרות מתחדשות ומשמע הא בחול לא ע"ש והאריך שם הרבה ולפענ"ד נראה ליישב. והנה טרם יהיה כל שיח אומר אני טעמו של רבינו משום דאמרו במנחות דף נו"ן דאם לא הקטיר בשחרית יקטירו בין הערבים ומשמע דוקא אם קרה אונס שלא הקטיר בשחרית יקטיר בין הערבים אבל אם הקטיר בשחרית אז מפייסין שנית דאם נימא דכל מי שזוכה שחרית שוב זוכה גם בין הערביים א"כ למה קתני דאם לא הקטיר שחרית יקטיר בין הערביים ות"ל דהא כבר זכה וא"ל דה"א דהוה כמו תמידין דאם לא קרב בשחרית במזיד לא יקריב בין הערביים כמו כן קטרת דזה אינו דא"כ היה לו לומר דבקטורת אף שלא הקטירו בשחרית יקטיר בין הערבים משום דלא פשעו בה וכיון דאמר אם לא הקטירו בשחרית יקטיר בין הערביים ומשמע דוקא אם לא הקטירו אבל כל שהקטירו מפייסין פיוס אחר וז"ב. ומה שהקשה מהר"ח ז"ל בהגה"ה דא"כ למה כשלא הקטירו יקטירו בין הערביים וכי בשביל דחטאו ישכרו דבשלמא אם לא היה פייס לערבית כלל ניחא דבקטורת כל שלא פשעו לא קנסו שיפסידו מה ששייך להם אבל אם היה פייס אחר וכי בשביל שלא פשעו עוד ירוויחו. לפענ"ד נראה דכיון דקטורת מעשרת וא"כ אם לא יקטירו בין הערבים יפסדו לגמרי ויבאו לאנצויי ומה"ט לא שנה בה אדם א"כ לכך תקנו דכל שלא פשעו יקטירו בין הערביים אבל כל שכבר הקטירו לא יזכו עוד ויפיסו שנית כנלפענ"ד. והנה בהא דתני בברייתא כשם שמפייסין שחרית כך מפייסין לו בין הערביים וכשם שמפייסין לה שחרית כך מפייסין לה בערבית קשה טובא דכיון דאשמועינן בתמיד מכ"ש בקטרת דמעשרת דבודאי צריך לפייס שנית. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה מצות קטרת בכל יום היה משקל מאה מנה פרס בשחרית ופרס בין הערבים כמבואר בכריתות דף וא"ו ע"ב א"כ הו"א דכיון דמצוה אחת היא הקטרת שחרית וערבית לא יפיסו שנית על אחד קמ"ל דמפיסין על קטרת ג"כ וזה נראה טעמו של הריטב"א דא"צ להפיס שנית משום דמצוה אחת היא ועיין כיוצא בזה במנחות דף ח' לענין חביתי כה"ג דמ"ד דאינה קדושה לחצאין משום דמצוה אחת היא וסברת הרמב"ם הוא כיון דחזינן דבשבת בודאי מפיסין משום דמשמרות מתחדשות וא"כ חזינן דאין קפידא אם לא יקריב איש אחד ממילא ה"ה בחול דאין קפידא ולכך מפיסין שנית. ובזה מיושב מה שהקשה מהר"ח ז"ל דבברייתא מוקמי בשבת ומשמע הא בחול ל"צ לפייס ולפמ"ש משבת נלמד לחול ולאחר דחדשו הש"ס דבשבת מפייסין משום דמשמרות מתחלקות שוב גם בחול מפייסין:

ובזה נראה מה שהקשה מהא דמנחות דאם לא הקטיר שחרית יקטיר בין הערבים וקשה וכי בשביל שחטא יזכה. ולפמ"ש אתי שפיר דל"מ אם נימא דמקטיר בין הערבים כל המנה א"כ פשיטא דהוא מקטיר דהרי החצי מנה של שחרית זכה בפייס ולא פשע וא"כ היכא יקטיר אחר כל המנים ויקח מה שזכה בו זה אלא אף לדידן דרק חצי מנה מקטיר ועיין ברמב"ם פ"ג מתמידין ה"א ובלח"מ מכל מקום כיון שכל היום הוא קטרת שלם פשיטא דמהראוי לתת למי שזכה בו בשחרית דהוא חצי מנה שלו שזכה בו מקודם כנלפענ"ד והנה הריטב"א הקשה למה דמסיק דלא היה פייס לערב היאך עשו בקטרת דלא שנה בה אדם וכתב דאותו היום חוזר ושונה וע"ז נדפס הג"ה די"ל דמצפרא קא מפיסי על ערבית ותמה מהר"ח ז"ל דהא זה חידש הש"ס על מה דס"ד מעיקרא והריטב"א הקשה על המסקנא וא"כ מה תירץ ההג"ה הנ"ל והיא תמיה גדולה. ולפענ"ד דכוונת ההג"ה דניהו דעל התמיד לא מסתבר דיפייס מצפרא ע"ז דלמה לא יפיסו שנית אבל קטרת דמצוה אחת היא בודאי מסתבר דיפיסו בפ"א והוה קטרת אחת שנקרבה בשני כהנים כנלפענ"ד. ולדעת הרב בהגה"ה דהפיסו שתי פייסות גם על בין הערבים צ"ע קצת וגם למה דסליק אדעתא מעיקרא בודאי היו מפיסין על הקטרת צ"ע דהרי אם לא הקטירו בשחרית יקטיר זה בין הערביים ונמצא שהיה פייס ספק. מיהו כיון דלא שכיח שיפשעו לא מקרי גורל ספק דאם היה גורל ספק שוב אפשר דלא זכו והוה כמו דאמרו בב"מ החזיקו בראשונה ל"מ דהוה קנין מרופה כדאמר רבא בב"ב דף קמ"ב וה"ה בזה מיהו לפמ"ש בתשובה אחרת דלפמ"ש הנתיבות בקונטרס התפיסות דדוקא במקום דצריך כוונה לזכות הוא דל"מ קנין ספק אבל בחצר דקונה שלא מדעת ל"ש קנין מרופה ע"ש וכתבתי דלפ"ז בהקדש דשלא מדעת כמדעת דמי דאיכא דעת שכינה לא שייך קנין מרופה ולפ"ז כאן דלגבוה הוא דעבדי לא שייך קנין מרופה ודו"ק:

ודרך אגב ארשום מה שהראני הרב הגדול הבקי בש"ס מוה' רפאל נטע נ"י איש ליטא בשנת תרכ"ג וא"ו אדר ד' תצוה במ"ש הרדב"ז ח"ב סי' תרמ"א שנשאל דם הפר ודם השעיר של יוה"כ שהיה מזה מהם בין בדי ארון סמוך לכפרת בבית שני שלא היה שם ארון היכן היה מזה וכתב הרדב"ז שלא שמע וכיוצא בזה שמע והביא הך דיומא לענין קטרת. וע"ז תמה דבמח"כ נעלם ממנו ש"ס מפורש מנחות כ"ז לר"י דאל דוקא דמקדש שני דלא הוה ארון וכפרת ה"נ דלא עביד הזאות א"ק וכפר את מקדש הקודש מקום המקודש ופירש"י על מקום ארון מזה אפילו ליכא ארון עכ"ד ויפה תמה. ואני מוסיף דמ"ש בשלמא אם היה על הכפורת ממש המו"ל דהכפורת מעכב אבל כיון דאמרינן דעל הכפורת הוה סמוך אין הארון וכפורת מעכבין דבאמת אי על בסמוך או ממש זה מחלוקת בסוטה דף ל"ז ועיין תוס' שם ובשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קמ"ח אבל כאן מבואר דאל דוקא רק מקרא נפקא לן מקום המקודש וברמב"ם פ"ד מעיוה"כ ה"ב כתב ומזה ממנו על הפרכת כנגד הארון ומדלא חילק בין בית ראשון לשני ש"מ דגם בבית שני היה כנגד הארון. וכפי הנראה יצא לו מהך דמנחות ומצאתי דבר תימה במלמ"ל פ"ה ממעה"ק הי"ג שנסתפק לענין פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים רצה ג"כ לחלק בין בית ראשון לשני וע"ז הביא מהך דעיוה"כ והביא ראית הרדב"ז מיומא דף נ"ב הנ"ל לענין קטרת וע"ז כתב דה"ה לפרים הנשרפים. ובאמת שנעלם ממנו ג"כ הך דמנחות הנ"ל וגם יש לחלק בין יוה"כ דיש קרא מיותר ע"ז משא"כ בפרים הנשרפים מיהו כפי הנראה הא דהצריך קרא במנחות הוא דוקא לר"י דס"ל דאל דוקא אבל לרבנן ל"צ קרא וע"כ גם בפרים הנשרפים היה במקום שהיה ארון עומד בבית ראשון ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף