שואל ומשיב/ג/א/רפז

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רפז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מכתבו מגלה עפה הגיעני ע"י העלובה בריינא ואני יושב קרית חוצות כדרכי ומחוסר ספרים עקריים ובכ"ז חשתי ולא התמהמתי לעבור על בתרי דבריו והנה הוגעתני בדבריך ולא מצאתי יסוד מוסד על מה אדני הפלפול הטבעו והנה עיינתי בראשית דברי מעל' שחקר בצדדי היתרים והנה ראיתי שיסוד דבריו אם גילעהמט הוי סימן מובהק ואם מה שנשען על שטאלץ וגילעהמט ידו ורגלו השמאלית הוי ס"ב או ג' סמנים וגם מה שאמר מברזאן או נאריוב אי הוה כשם עירו וגם אם ד' ילדים הוי סימן ע"י המנין והנה מאד מאד יפלא שכיון שהי' גילעהמט על ידו ועל רגלו השמאלית האיך הי' יכול ללכת על שטאלץ כי השטאלץ היא למי שנקטעה רגלו או שבר ברגלו מועיל השטאלץ והיא פוסח על רגלו השנית ונשען על השטאלץ אבל אם הוא גילעהמט ל"מ שום שטאלץ בזה ואדרבה מגרע גרע וגם לא הבנתי אף אם נחזיק שהשטאלץ מועיל גם אם הוא גילעהמט והוא נושא הרגל כלו ונשען על השטאלץ ובכבדות נושא הרגל כלו בכ"ז לא הבינותי מה שראיתי בגביית עדות שמעיד ר' נטע שראה אדם אחד על הפריט בריקל והי' אדם חלש וחולה ונשען על שטאלץ ונהג בכבדות רגליו וידו השמאלית היתה מרתת מאד וכן העידה האשה וויטיא שהכה עם השטאלץ על רגלו ושאלה אותו למה מכה רגלו ואמר שאינו מרגיש שום כאב על רגלו שקשה כעץ והנה אם הי' גילעהמט ידו השמאלית איך הי' ידו השמאלית מרתת והלא כיון שהי' גילעהמט א"י לזוז כלל ידו והיד היא כעץ וגם איך הכה בשטאלץ על רגלו ואף שנדחוק דהי' מכה בידו הימנית על רגלו עם השטאלץ עכ"פ לא הי' גילעהמט כ"כ שא"י לזוז ידו ורגלו ואיך הי' לו כח להכות בשטאלץ על רגלו וא"כ נראה שלא הי' גילעהמט בידו השמאלית וא"כ יש סתירה שהרי האשה העלובה בריינא אמרה שהי' גילעהמט על ידו ורגלו השמאלית ואם נאמר שלא הי' גילעהמט הוא סותר דברים שאמרה שהי' גילעהמט ואם נאמר שנרפא קצת אחת והוקל חליו והי' יכול לזוז ידו שוב עכ"פ סימן אין כאן שהרי האיש שהכרנו בברזאן הי' גילעהמט ועכ"פ נשתנה ממה שהי' ושוב אין לנו הסימן שזה האיש שאנו מבקשים וממילא אין מקום לפלפולו אם מה שהי' גילעהמט בידו וברגלו הוי כשני סימנים אמצעים דהא באמת לא הי' גילעהמט על ידו רק שהי' מרתת ועל רגלו הי' גילעהמט וא"כ זה אינו שני סימנים אמצעים וגם מה שנשען על שטאלץ כבר כתבתי שכפי השכל האנושי וכן שאלתי לכמה אנשים ואמרו לי שאם היא גילעהמט לא יוכל להשען על השטאלץ וא"כ איפוא אין זה האיש שאנו מבקשים וגם הרי לא הוזכר בשניהם ששמו הי' כך ולא שם אביו ושם עירו גם הוא בספק אם מנארייב או מברזאן ואף אם נימא לתרץ כיון שהוא סמוך לברזאן נקרא על שם ברזאן כדבר האמור בשו"ת בית אפרים היינו אם הי' מנארייב והי' אומר שהוא מברזאן שייך לומר שמפני שנאריוב עיר קטנה וסמוכה לברזאן קרא אותו על שם עיר ברזאן אבל אם היא מברזאן ואמר נאריוב לא שייך זאת ומה שכתב מעלתו מפני שהי' דר בנאריוב אבל כיון שכבר עקר דירתו לברזאן ומהגם שהיא ילידי ק' ברזאן ובעת נסעו מברזאן למה יאמר שהוא מנאריוב וגם כל הדברים שפלפל בשו"ת בית אפרים אף שאינו לפני זה דוקא אם הי' יודעים שמו ושם אביו רק שאמר שם עיר אחרת מה שהיינו יודעים שזה שמו פב"פ הי' מעיר אחרת ע"ז מתרצין דבריו שהי' סמוך אבל אם אין אנו יודעים שמו ושם אביו ורק מצד העיר אנו מוכיחין וכיון שזה בספק לא נוכל למצוא היתר בזה וגם הסי' הילדים שהן ד' זה אינו סי' וע' בנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ל"ו מ"ש בזה ובמח"כ לא זכר שנחלקו בזה המ"ב והטו"ז ובתשובה הארכתי בזה לבאר הדברים אבל לפע"ד כ"ז באם אומר על אנשים נפרדים שנתקבצו והי' ביחד זה הוי סימן במנין אבל מה שאומר שהי' לו ד' ילדים זה אינו סימן כלל שהרבה אנשים שיש להם ד' ילדים וע"כ לפענ"ד לא מצאתי מקום להתיר וע"כ לא עיינתי בפלפולו שכל פלפלו היא רק על יסודות ההיתר שבנה וכיון שהיסוד רעיא אומר לטחי טפל ויפול ובאמת דברי פלפולו יש מקום לסתור וקצתם מופרכים מעליהם אבל כ"ז אינו מזיק ועכ"פ פטפוטי דאורייתא הם אבל לבנות יסוד ע"ז אין בידי והשם ירחם עלי' כי גם הב"ד שגבו עדות בק' טשערנאוויץ כתבו שאין בהגב"ע ממש רק להפצרת האשה נתנו בידה ועלובה עיסה וכו' והנה במה שהעיד הקברן ר' פרץ ור' רפאל שהי' כמה ארחי ופרחי בעת שקברו את האיש שהי' הולך על השטאלץ ואמרו ארחי ופרחי שהמה מכירים אותו שהי' לו אשה וד' ילדים והאשה מפרנסת עצמה במעשה ידי' שתופרת במחט והאורחי ופרחי שהגידו זאת לא ידעו הקברנים הנ"ל מי המה והנה באמת כבר האריכו בזה הראשונים והאחרונים אי ע"א באשה נאמן מה"ת והרשב"א והריב"ש דעתם דאינו נאמן רק מדבריהם ובשו"ת נוב"י מהד"ק חאה"ע סי' ל"ג דעתו שע"א בעצמו היא מה"ת דשייך מלתא דעל"ג ולא משקר דיתפס בשקרו אבל עד מפי עד לא יתפס בשקרו שיוכל לומר העד הראשון כזב לי זה אינו רק מדרבנן ובזה ביאר לשון הרמב"ם סוף הלכות גרושין הלכה כ"ט וכבר קדמו בשו"ת תשב"ץ ח"א מס' ע"ז והנמשך יעו"ש ובאמת שדברי הרמב"ם פ"ב מעדות ה"ב עומד כנגדו וע"ש מה שנדחק בזה ולפענ"ד נראה בכוונת הרמב"ם דהנה באמת כלם תמהו דאיך האמינו חכמים ע"א וגם פסולי עדות יעקרו דבר מה"ת וע' בתוס' יבמות פ"ח ולפענ"ד נראה דזה רצה לישב בצחות לשונו דהנה באמת התורה אמרה לא יקום ע"א באיש וגזה"כ שע"א אינו נאמן ומכ"ש בדבר שבערוה ומכ"ש פסולי עדות אך נראה כיון שנוכל לומר שלא הקפידה תורה על משפטי העדות כ"א בדבר שאינו עומד להגלות א"כ שוב אף שהתורה סתמה דברי' כל שראו חכמים מפני תק"ע להאמין לע"א ולפסולי עדות משום תקנות עגונות שוב לא עקרו דבר תורה שבאמת התורה לא אמרה רק בדבר דאינו עביד לגלוי וכל שלא עקרו דברי התורה בפירוש שוב יוכלו לעשות מפני תקנת חכמים וז"ב כשמש ולפ"ז באמת הדבר ברור שאינו רק מדבריהם רק שכל שהתורה לא דברה בפירוש שוב הי' יכולת בידם לעקור כיון שאין עקירה בפירוש ושוב כל שהאמינו חכמים יוכל להיות נאמן גם מה"ת דחז"ל לא עקרו דבר תורה בפירוש ובזה יש לישב כל קושית הנוב"י שם ועכ"פ כאן שהגידו מפי ארחי ופרחי ולא ידעו שמותם שאינו עביד לגלוי כלל בודאי לא האמינו חז"ל כנלפע"ד ברור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף