שואל ומשיב/ג/א/רע

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רע   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב הגדול החריף ובקי מוה' יחיאל מנחם מענדיל נ"י ראבד"ק בעלז:

מכתבו הגיעני תמול לעת ערב מגלה עפה ואני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים ע"ד השאלה אשר נתהווה בקהל' באשה אחת נשאת לבעלה בעודה בתולה ולא נשמע מעולם עליה שום שמץ ולערך חצי שנה לאחר הנישואין עלה קטטה בין בעלה ובין אבי' עד שעי"ז הרחיק נדוד ויצא קול עליה שהולכת לטייל עם בחור אחד ועל אותן הדברים לא נגבה עדות ואח"ז נעשה שלום ביניהם והי' דירתם אצל חייט אחד ונתעורר המחלוקת ביניהם מחדש והרחיק מאתה עוד הפעם ובחורף הזה שנת תרכ"ג יצא קלא דלא פסיק שהאשה היא מעוברת מהחייט אשר היתה דרה אצלו ואשה אחת בקיאה אמרה שהיא מעוברת ונבהלו אביה ואמה מקול השמועה ואמרו הלא אין בעלה בעיר ואין יושב עמה זה כמה והשיבה האשה הנ"ל א"כ טועה אני בדמיוני וקודם חנוכה קראו לשלום לבעלה לבא והלכה היא לבית הטבילה ובעלה לא בא אצלה בליל הטבילה עד ליל השניה כי לא מיתדר לי' החדר שהיתה לנה שם ובליל שניה בא אצלה וביום מחר נתקוטטה עמו ובעלה אמר לה שרוצה להרחיק ממנה ושתתן לו המלבושים והשיבה אפשר אני מעוברת והיה מתמה על דבריה בזה. ותיכף נסע ממנה כי היה נודע לו ג"כ מהקול וכל החורף היה הקול שהוא מעוברת מחייט הנ"ל וביום ל' סיון לאחר צהרים התחילה להיות לה חבלי לידה ויום ב' דר"ח תמוז המליטה בן זכר ב"ק שלם בכל אבריו והמילדת אמרה שהוא בן ט' שלימים וכשנודע לבעלה בא תיכף לעירו ואמר שיודע בבירור שאין הולד ממנו והולד אינו כשר זת"ד השאלה. הנה כבר אמרו שאלת חכם חצי תשובה אבל כאן הוא כלו תשובה ובאמת כל מה שאפשר לצדד בזה צדד הרבה ולבו ראה הרבה חכמה וכמה דברים אשר עלה על לבו בזה בראשית ההשקפה ראיתי אח"כ בדבריו ויעיין בשו"ת תשובה מאהבה מה שהשיב לו הגאון בעל נוב"י דאין לחוש לשו"ת נחלת שבעה בענין יושבת על המשבר ולפענ"ד להוסיף דמלבד די"ל לאוקמא בחזקת מעוברת ועכשיו היא דילדה כמ"ש התוס' ב"מ דף ק' והדברים עתיקים ועיין ט"ז ביו"ד סימן שצ"ו ונקה"כ ושו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן ג' ד' וכאן יש להאשה חזקת כשרות ג"כ אף גם דניהו דבעת שישבה על המשבר הוה כעקר הולד מ"מ לענין לידת למקוטעים כל שגמר הלידה הי' ביום שני נחשב ליולדת למקוטעין כי זאת מסתרי הטבע ואין אנו בקיאין בחשבון הזה וע"כ יפה כתב מעלתו דברשות הבעל הוא אם ירצה לגרשה רשאי לגרשה ולדעתי אף בע"כ יוכל לגרשה ולא שייך בכאן חרגמ"ה כי על כיוצא בזה לא תיקן רגמ"ה כי ניכרין הדברים כי פריצות גדולה היתה בינה ובין החייט ולא תיקן רגמ"ה כי אם על המתעוללים בנשותיהם שלא כדין ויש לאיים עלי' שאם לא תתגרש ברצונה יתנו לו היתר כנלפענ"ד. ועמו הסליחה כי לא פלפלתי בדברים כי הרבה דברים עלו במחשבה ומצאתי בדבריו וגם מחוסר ספרים אנכי ותמהני למה לא הביא דברי הרשב"א בחידושיו לשבת דף קכ"ט שם וגם התוי"ט לא ראה דבריו יעו"ש כי אינו לפני. והנה מה שהאריך מעלתו בדברי הש"ס בערכין דף ז' דאמרו שם דולד לית ליה חזקת חיות והאריך מעלתו למה אין לו חזקת חיות. ולפענ"ד מזה ראיה ברורה למ"ש המזרחי פ' משפטים דלכך הורג את עוברים דפטור משום דכ"ז שלא יצא לאויר העולם לא שייך חזקת חיות ועיין בסמ"ע סימן תכ"ד ובשו"ת נוב"י מהד"ת חלק חו"מ סימן נ"ט ובשו"ת מהרי"ט ח"א סימן צ"ו וסימן צ"ט וא"כ מיושב היטב דברי הש"ם ודו"ק. דברי הצעיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף