שואל ומשיב/ג/א/רכו

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רכו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדל מוה' שמואל יהודה אבד"ק איסמיאל נ"י:

מכתבו ותשובתו הגיעני בש"ק בשלח ע"י מחו' הר' מיכל היילפרין נ"י מברעזאן עם מכתב מכבוד אבי מורי הרב הגאון הגדול נ"י אשר דבר טוב עבורו להשיבהו על אתר. והנה מעשה שהיה כך היה זה ערך שני חדשים אשר נשלח גט מ"ק אדעס ע"י שליח למוסרו לאשה אחת ובבואה לפני מעכ"ת וקרא בהרשאה והיה חסר תיבת זה מההרשאה ונכתב הולך גט ולא כתב זה ורצה מעלתו לסדר הגט אף שחסר תיבת זה כי מוכיח מההרשאה שעל גט זה שנכתב ונחתם מהבעל פב"פ לאשה פב"פ ועדים הכתובים בגט בשמותם פב"פ א"כ מוכח שקאי על גט זה אמנם היה שם איש אחד שמואל וקרא ערעור וקלל וחרף וגדף אותו ולא נתנו לסדר הגט והנה נתאחר עד כי השליח חלה למות וכאשר היה מסוכן קרא לבנו אמר לו בזה הלשון נא דיר דעם גט וואס איז בא מיר מהבעל המגרש פב"פ צי געטין מיט דעם אשתו פב"ב אין אויב איך וועל גיזינד ווערין וועל איך אליין געבין דעם גט ובאם איך וועל שטארבין חלילה זאלסטי געבין דעם גט להאשה הנ"ל אין זאלסט זיין גלייך וויא איך אליין אין איך שווער בייא מיין עוה"ב אז דער גט איז אכשרר גט והיו שם הרבה אנשים ששמעו זאת ואח"כ שבק לן חיים והגט ביד בנו. ועתה יש להסתפק שתי ספיקות הספק אחד שלא אמר השליח בפנ"כ ובפנ"ח והספק הב' שהוא שליח לאחר מיתה וע"ז האריך מעלתו ליישב ב' הספיקות והביא מה שאמר לו הרב מאקנא ומה שאמר הוא בזה וביקש חוות דעתי:

והנה מה שלא הניח שמואל לתת הגט תיכף הכי קרא שמו שמואל בקראי שמו נער ובער שהביא האשה לידי מבוכה רבה על לא דבר ולא עוד לא מסתייע דלא גמיר אלא ממחא נמי מחי וחרף וגדף והדברים פשוטים כמ"ש מעלתו שאין להקפיר בזה. אמנם מה שעבר אין. וצריכין אנו לשית לב על מה שהוא כעת והוא מקום עיגון גדול. והנה מה שלא אמר בפנ"ב ובנ"ח השיב הרב מאקנא דכיון שאמר בלשון אשכנז ונשבע דהגט כשר סגי בזה שהעיד שנעשה בכשרות והרי אינו כשר כשלא ראה הכתיבה והחתימות עדים. והנה ע"ז יש להשיב כי אולי השליח אינו יודע בטיב גיטין ולא ידע דצריך לראות הכתיבה והחתימה והוא ידע דהבעל כתבו וטעה ונשבע דהוא כשר אמנם בלא"ה הגט כשר. הרמ"א בסי' קמ"ב ס"א הביא י"א דאפילו לא אמר בפנ"כ ובפנ"ח כל שיש הרשאה כשר ואין צ"ל כלל וי"ח וכן נוהגין. הנה לא כתב רק דהמנהג אינו כן אבל פשיטא דבמקום עיגון כשר. הן אמת דמה שנרשם במ"מ רשב"א סימן תקס"א והמרדכי ריש פרק התקבל עיינתי ולא מצאתי בזה ברשב"א שום משמעות והרשב"א לא כתב רק דא"צ עדים שעשה הבעל שליח וכל שאומר בפנ"כ ובפנ"ח סגי אבל לא כתב שאם לא אמר בפנ"כ כשר בהרשאה בלבד ואולי צריך קיום אבל בלא קיום לא סגי וגם במרדכי גבי בעל אומר לפקדון אף שהביא דברי ר"ת אבל דברי' מגומגמים בלשון וכמעט שאין לו הבנה כלל. וכפי הנראה יש חסרון תיבות. אמנם בד"מ כתב שבהגהת מרדכי פרק התקבל מבואר כן וכן משמע מדברי הרשב"א והמרדכי וכפי הנראה כוונתו כיון שכל שיש קיום ב"ד אצ"ל בפנ"כ ממילא כל שיש הרשאה הוי כקיום. אך לפ"ז בנ"ד שלא כתב תיבת זה אם היה מסדר הגט בחיי השליח והיה אומר בפנ"כ לא אכפת לן כלל במה שחסר בהרשאה תיבת זה אבל כעת שלא אמר ולא כתב תיבת זה נמצא חסר לנו הקיום על גט זה ודלמא גט אחר היה. אמנם אחר העיון גם בזה אין לחוש דהא באמת בהרשאה כתוב על גט שפב"פ גרש לאשתו פב"פ ועדים החתומים על הגט פב"פ א"כ אין לך קיום גדול מזה דמהיכי תיתי לחוש שהיה לו גט אחר של אשה אחרת ועדים אלו או אחרים ששמם כך ובזה בודאי אין לחוש ובפרט שבהרשאה כתוב שמסרו הב"ד לשליח ומסתמא חזקה על ב"ד שעשו כהוגן ושאלו להשליח אם ראה הכתיבה והחתימה כמ"ש בסדר הגט א"כ העירו ע"ז הגט שנכתב ונחתם בפני השליח וא"כ כשר. עתה נבאר אודות זה שהיה שליח לאחר מיתה והרב מאקנא רצה לחדש כיון דכפל דבריו והיה הלאו קודם להן דהרי אחר ביטול המעשה קודם וכמ"ש המשנה למלך פ"ו מהלכות אישות שוב התנאי בטל והמעשה קיים ועיין ב"ש סימן קמ"ה דכל דכפל דבריו לא הוי כקובע זמן. והנה יפה השיב מעלתו בזה. והנני יוסיף דהרי דעת גדולי הפוסקים דע"י שליח לא צריך למשפטי התנאים דע"ז משוי ליה שליח ולא באופן אחר כמ"ש הרמב"ן בחידושיו פרק מי שאחזו א"כ כיון דלא רצה לעשותו שליח רק באופן זה לא צריך למשפטי התנאים. ולכאורה רציתי לומר דהנה הטעם דאין גט לאחר מיתה דכיון דלא רצה לתת הגט רק לאחר מיתה הוי ליה כטלי גיטך מע"ג קרקע דלא בא מיד הנותן דהנותן כבר מת ואף שנתן לה בחיים כיון דמתחלה התנה שלא יהי' גט רק לאחר מיתה הרי הוא כאלו בא לידה אחר מיתה ול"ד למ"ש הב"ש סימן למ"ד ס"ק א' דשם בתחלה בא לידה בתורת פקדון אבל כאן לא נתן לה מתחלה רק שיהי' גט לאחר מיתה וז"ב:

ובזה יש ליישב דברי התוס' בגיטין דף י"ג ד"ה לא יתנו לאחר מיתה דלכך ל"ש גם. ע"י שליח דהו"ל טלי גיטך מע"ג קרקע. ובזה מיושב מה שנמחק בדברי התוס' לאשמועינן בגט שחרור והמ"ד מחקו דקשיא ליה מה נ"מ בין גט שחרור לגט אשה. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי דעת המכתב מאליהו בשער וא"ו סימן א' דבגט שחרור גם טלי גיטך מע"ג קרקע מהני ולפ"ז בגט שחרור מהראוי שתועיל אבל הריטב"א בקידושין דף כ"ג ביאר דאף בגט שחרור לא מועיל טלי גיטך מע"ג קרקע א"כ קמ"ל דגם בגט שחרור לא מועיל ומכ"ש בגט אשה ולפ"ז בשליח שעושה להשני דאמרו בגיטין דף כ"ט דאפילו מת השליח כולהו מכח בעל קאתו א"כ שוב לא הוי טול גיטך מע"ג קרקע וגם לפמ"ש הקצה"ח סימן קפ"ח לבאר דברי התוס' דכל שנפסק כח הנותן הו"ל כאילו מכרו לאחר ונסתלק רשותו ע"ש שהאריך בדברי טעם א"כ כאן שבא מכח הבעל לא פסק כח הנותן וכשר ומ"ש הקצות החשן שם בשליח ראשון שעשה שליח שני דשם בא מכח השליח דהרי השליח הראשון יכול לבטל שליחות של השני. במחכ"ת לא זכר דברי הש"ס בגיטין הנ"ל דאמרו הא דאבא בקטנותו הוא דכלתו מכח בעל קאתו. ובזה מובן סברת רב אשי דהוא חשב כיון דאילו מבטל השליח ראשון השליחות השני בטל בא מכח השליחות של הראשון וכל שמת הרי נפקע רשותו וע"ז חידש מר בר רב אשי דניהו דיכול לבטל אבל כל דלא ביטל בא מכח הבעל. שוב ראיתי שגם מעלתו הביא דברי הש"ס בגיטין הנ"ל ויפה אמר. אלא דלפמ"ש הקצוה"ח סימן קפ"ח הדברים מבוארים בטעמם מה שנחלק ר"א עם מר בר ר"א עוד היה נראה לי בטעם דאין גט לאחר מיתה דהרי בקידושין דף י"ג למדו מקרא דכתיב וכתב לה ספר כריתות ולפ"ז לא מצינו שיועיל רק מחיים דהתורה נתנה לו כח לגרש ולא לאחר מיתה דלא נתנה לו התורה כח להיות מפקיע הנשואין ע"י גט לאחר מיתה. ולפ"ז כל שהבעל קיים אף שהשליח מת למה לא יועיל לגרש הרי כולן מכח בעל קאתי. יהיה איך שיהיה יפה כתב מעלתו דיש לתת הגט כיון שהוא מקום עיגון ואפריון נמטי שחפש עצות להכשיר הגט וכן ראוי למי שהוא בעל תורה וירא שמים. וזה האיש שמואל נער לא יפה עשה שגרם להאשה ולנו להכניס עצמינו במקום עיגון. וע"ד השיני"ן של הבתים שאינן נעשים בדפוס רק מקלף אחר ומדבקים בדבק. הנה הדבר פשוט שהם פסולים ואני הייתי ראש הפוסלים כשנשאלתי בזה ואני הראיתי שגם דו"ז הגאון בעל ישועות יעקב סימן ל"ב ס"ק כ"ח כתב שהם פסולים אבל לא ביאר הטעם אבל אני הבאתי דברי הב"ח בזה שגם בפנים של הבית בעינן שיהיה רואה את האויר ובזה ביארתי דברי המרדכי שהאריך הנוב"י בזה בסימן א' ועכ"פ זה פסול גמור ובעל חסד לאברהם היה אז אצלי בעת ההוא ושמע מה שכתבתי בזה ועשה מערכה בפ"ע והדפיס שהשיב לי ושקר הוא כמו שהתנצל בהקדמתו. גם לא ידע היטב דבריי. וע"כ הדבר ברור דהוא פסול והארכתי בזה בתשובה. וע"ד הצד"י יש כותבין היו"ד מצד"י הפוכה ויש כותבין ישרה ונמצא בפרשה אחת יו"ד מהצד"י הפוכה וגם יו"ד מהצד"י ישרה. הנה חלילה לפסול בזה תפילין דכיון דיש תואר צד"י לזה חלילה לפסול התפילין והם תפילין דמארי עלמא ואני אומר ע"ד הלצה שבדורינו יש יו"ד וצד"י הפוך ויש יו"ד וצד"י ישר ובכ"ז צדיקים הם אלה דברי הכותב בנחיצה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף