שואל ומשיב/ג/א/רטז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן רטז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב וכו' מוה' יודל מ"מ [-מיטלמן] נ"י[1]:

יקרתו הגיעני תמול והנה מלבד טרדות הימים הקדושים הנוראים האלה אשר יחשוב האדם עם קונהו ולעשות שאינו זוכה כזוכה ומה גם אני היום סמכוני באשישות אשר תמול דרשתי כנהוג וברכי כשלו מצום היום בכל זאת מפני כי האשה אסורה בכבלי העיגון אמרתי לעיין בזה והנה העד מאקס לעווינשטין הוא לא ראה אותו רק על הספינה וביום הכיפורים אבל מיתתו לא ראה ולא גילה את הכיסוי לראות פניו בעת שכב על הארץ ואין כאן רק העד איזידאר לעווי והוא לא הזכיר רק שם הכינוי יאפא ולא שם אביו ולא שם עירו. אמנם כיון שאמר יאפא גלעזיר הוי שמו ושם מלאכתו ואף שבאמת גלעזיר אינו סימן גדול שבל"ס יש כמה גלעזירס מ"מ כיון שאמר לזה האיש מאקס לעווינשטיין מסתמא דבר עם אותו האיש שהוא מכיר אפשר לצרפו. אמנם דא עקא דכיון דאין כאן רק עד אחד אותו איזידאר דמאקס לא ראה ואשתו השניה לא דברה כלום ומה שראה אותה מתאבלת עליו ג"כ אין ראי' דשמא אחד מקרוביה מת א"כ אין כאן רק עד אחד וע"א בקטטה לאו כלום הוא שהרי אותו שמואל נפרד ממנה והלך ממנה ונשא אשה אחרת ואף שמבואר ביבמות דף ק"ז דאם אמרה גרשני לא הוי קטטה אבל זה כשהיא מבקשת גט אמרינן דכלהו נשי אמרו כן בכעס אבל אם באמת הוא עזבה יש לומר דשייך קטטה בפרט שהוא לקח אשה אחרת ואין לך קטטה גדולה מזו א"כ שייך חשש בקטטה דנסתפק הש"ס בזה. אמנם באמת מה שחידש הרמב"ם דע"א בקטטה חיישינן שמא שכרה אותו צ"ע מהיכן לקח זאת ועיין במזרחי וכ"מ מה שהאריכו בזה ולפמ"ש המזרחי דאם העד לבדו נאמן כגון כאן גם כאן נאמן שהאשה לא ידעה כלל מזה. ואף דהח"מ מפקפק בזה מכל מקום כאן בודאי לא שייך חשש דשמא שכרה שהרי מאקס לעווינשטיין לא אמר מפי עצמו רק מפי איזידאר ואיזידאר אמר לו אם אין אתה מאמין לי לך ראה ואם היה הולך ופתח היה רואה ואיך ישקר ויאמר לו לילך ולראות. וע"כ לפענ"ד יש להקל בשעת הדחק. והט"ז כתב ג"כ אם יש ע"א לא תצא ובכה"ג בודאי חשוב שעת הדחק. ודרך אגב אבאר מה שחידש הרמב"ם בטעם ששכרה שהמזרחי והכ"מ כתבו והוא תימה מאין הוציאו שם ששכרה ועיין ט"ז מ"ש בזה. ולפענ"ד נראה דהנה ביבמות דף קט"ז איבעיא להו עד אחד בקטטה מהו טעמא דעד אחד מהימן משום דמלתא דעבידא לגלויי לא משקרי ה"נ לא משקרי או דלמא טעמא דעד אחד משום דייקא ומנסבא והכי כיון דאית לה קטטה לא דייקא ומנסבא תיקו. והנה לפ"ז כל סברת הש"ס דיהיה מהימן משום מלתא דעבידא לאגלוי לא משקרי אינשי והנה ר"ה דף כ"ב אמר דבראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם ואפילו חד מהימן משום מלתא דעבידא לאגלוי לא משקרי אינשי והרי שם אמרו מעשה בביתוסים ששכרו ולכך התקינו שיהיו מקבלין רק מן המכירין וא"כ חזינן דאף במלתא דעבידא לגלוי חששו שמא ישקרו. עכ"פ יהיה איך שיהי' בשעת הדחק גדול נראה להתיר ולסמוך ע"ז. ובדבר המניקת נראה לפענ"ד כיון שנתן המגרש התינוק קודם הגירושין למניקת ולקח ממנה מה לו לעשות עוד ומה שצידד מעלתו כיון שרחוק ממנו הדרך באמת לא מצינו בתקחז"ל כן דלא פלוג וכבר כתב הריב"ש שאין משגיחין לחורבת הבית ומכ"ש שאין לחלק בריחוק מקום אמנם מצד שנלקח ממנה הילד אפשר להקל. ויש לצרף לזה שיטת הר"ש דבגרושה א"צ להמתין אף דאנן לא סמכינן ע"ז מכל מקום בכה"ג שהוא שעת הדחק גמור ובפרט שכבר נשאת יש לסמוך ע"ז כנלפענ"ד ומפני חומר ענין הזה ישאל להרב הגאון מאלטונא לצרף דעתו בזה ואת הראשונה יתיר להנשא עפ"י ב"ד של שלשה שיאמרו לה שמותרת להנשא ויצרף מעלתו עוד שנים לו בעת שיאמרו לה שמותרת להנשא כדין נשאת עפ"י ע"א כמבואר סימן י"ז סל"ט בהג"ה והנני ידידו דוש"ת באהבה ומפני חלישות הצום לא הארכתי בזה:



שולי הגליון


  1. אודותיו ראו: רבי יהודה מיטלמן, ניו יורק. בלקסיקון הרבני "אישי ישראל".

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף