שואל ומשיב/ג/א/קצז

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קצז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרבני המופלג החריף מוה' שמחה באב"ד נ"י:

מכתבו הגיעני היום. אשר שאל במה שנוהגין עתה ללכת בסודרין הנקראין שאלין ושני קצות הסודר מופשלין לפניו עד מתחת לחיגור ואין מטילין בו ציצית אף שיש בו ד' כנפות. וע"ז כתב דבב"י יש כמה טעמים על מה שפטור הסודר שנותנין על הצוואר. והנה הטעם הראשון של הב"י דשם לבישת הסודר אינו רק לכסות הראש וזה לא שייך בנ"ד שאינם על הראש כלל והטעם של המרדכי דכל שאינו רק דרך העלאה אף שחייב בכלאים בציצית פטור דבעינן דרך לבישה כדכתיב אשר תכסה בה ע"ז הקשה דא"כ למה אמרו במנחות דף מ"ם גזירה משום כסות לילה לימא משום דחיישינן שמא יעלה אותו בלי לבישה ויהיה חייב בשביל כלאים ויהיה שעטנז שלא במקום מצוה וכתב שמצוה לישב. הנה אין אני רואה בזה שום קושיא דשם נחלקו בסדין בציצית כשמתעטף בה וא"כ איך שייך לגזור שמא יעלה הא בכהאי גוונא אינו חייב בציצית ואינו יוצא מצות ציצית ואיך שייך לגזור שמא יעלה הא בזה א"י מצות ציצית. גם מה שהקשה ביבמות דף ד' דאמרו דמופנה דלא תלבש למה לי והרי לדבריו אצטריך לא תלבש להורות דציצית אינו מחויב רק בדרך לבישה לק"מ דמאשר תכסה נפקא כמ"ש המרדכי דאשר תכסה מורה על לבישה וז"פ. שוב ראיתי במג"א סימן ח"י שכתב בהדיא דלדברי המרדכי צריך לומר דהך דסדין בציצית הוא דוקא בדרך עטיפה ע"ש ומ"ש המג"א שם דמתוס' מנחות דף מ"א מבואר דלא כמג"א. מצאתי בביאור מרדכי הלכות ציצית שכתב על דברת המרדכי שע"ז סמך הב"י ומ"ש המג"א מתוס' מנחות דף מ"א אין ראיה דשם דוקא במלבושים שהם דרך לבישה אבל כאן אינו דרך לבישה רק להעלאה ומיוחדים להעלאה ולכך פטורים מציצית וא"כ אתי שפיר דברי המרדכי וע"ז אנו סומכין גם בשאלין. גם יש לצרף דברי הד"מ שכל שמונחין הציצית כלם לפניו אינו חייב ומ"ש מעלתו דהד"מ מיירי בענין שאי אפשר שיהי' רק שמונחין לפניו אבל בהשאלין האלו שאפשר שיהיו שתים מלפניו ושתים מלאחריו שוב חייבין אף שמונחין לפניו לפענ"ד זה אינו דמה שאפשר שיהי' שתים מלאחריו הוא דוקא דרך לבישה אבל מה שעושין בהשאלין דרך העלאה א"כ הוא ג"כ א"א שיעלו בזה שיהיו שתים מלאחריו רק כלם לפניו ובזה פטורין ואנו עושין שמעטפים והידים מפסקת ביניהם ואז יהיו מימין ושמאל אחד לפניו ואחד לאחריו ועיין ט"ז סימן יו"ד בסופו ודו"ק. ומ"ש שנמצא בס"ת בהאזינו שכתוב ינצרנה כאישון במקום יצרנה אם יש לדמות למ"ש הצ"ץ במגרשיהן במקום מגרשיהם. במח"כ בודאי צריך להוציא ס"ת אחרת כי מלבד שגוף דברי הצ"ץ תמוהין ועיין בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סימן נ"ד אף גם ששם נמצא בס"ת לפעמים מגרשיהם אבל במה שנמצא במשלי תבונה תנצרכה יהיה כשר ינצרנה זה ודאי אינו ואף דבנמצא בס"ת יתיר כתב הבה"ט בשם זקני הגאון מוהר"ל אבד"ק אמשטרדם דאין להקפיד היינו ביתיר תיבה דהוה כמאן דליתא אבל בתיבה אחת שכתוב בשיבוש אות יתירה פשיטא שזה פסול ואף שכתב הב"ח בסימן ל"ב דאם נמצא בס"ת נגיעה באות אחת אין להקפיד דראוי לגרירה היינו בנגיעה דוקא אבל לא בנכתב בשיבוש יתיר אות אחת וע"כ הדבר פשוט שצריך להוציא אחרת אלה דברי הכותב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף