שואל ומשיב/ג/א/קצה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קצה   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב החריף המופלג מגזע אבני שיש טהור מוהר"י שמואל מרגליות נ"י:

יקרתו הגיעני בש"ק. והנה ע"ד שאלתו לתת לו הורמנא ורשותא ידע ידידי כי הוראת איסור והיתר נחוץ יותר השקידה וההרגל ואף גם אדם הלומד והשונה בכ"ז אם יגיע תור הוראה יהיה מתאבק בהוראה וכבר אמרו חז"ל כאן להלכה כאן למעשה ע"כ אף כי מכיר אנכי אותו בדרכי הלימוד לא אוכל לסמוך את ידי עד כי יבא הנה ויהיה בביתי ויורה יורה כדת של תורה לא אמנע מלתת בידו תעודה בל"נ ברצות ד'. ובדבר שאלתו על היין שבעים חביות אשר הביאו ערלים מאיש יהודי מארץ הגר ארבעים נסך ושלשים כשרים מחותמים בשני חותמות על המגופות כראוי. ורק לאשר כי חשש המשלח שלא יבקעו החביות על הדרך מחוזק היין כי היו יינות חדשים עם השמרים שבתוכם עשה הישראל נקב קטן בכל חביות אלל המגופה ורוחב הנקבים כרוחב קש וכאשר הביא העכו"ם היין נמצאו חסרים איזה מדות לכל חביות ואמרו העכו"ם כי מנדנוד הנסיעה זב היין מעט דרך אותן הנקבים מלמעלה ולא יכלו לסותמן מחשש בקיעת החביות והראו כי העגלות מלאים בלחות היין שזב דרך שם. ועתה בא בעל היין לשאול אם מותרין השלשים חביות יין לשתותן ישראל והוא הפסד גדול. עכ"ת שאלתו. הנה כל מה שכתב בזה לפענ"ד לא נהירא דמ"ש דהיין יש לו חזקת כשרות לפענ"ד הדבר דומה למ"ש התוס' בכתובות דף כ"ג דכל דהיה ספק קרוב לו ספק קרוב לה אתרע חזקתו ועיין בפ"י בגיטין דף כ"ח והאחרונים ביארו כיון דבשעה שזרק היה יכול להיות קרוב לה שוב אתרע חזקת פנויה וה"ה כאן בעת שעשה נקב קטן הי' יכול לנסך ע"י הנקב קטן ואתרע חזקת כשרות. גם מ"ש דהוה ס"ס שמא לא שתו כלל ושמא שתו מהנסך לא ידעתי כלל עיקר הספק אם שתו מהכשרים או לא וא"כ מה נ"מ בספק שמא שתו מהנסך סוף סוף אין כאן רק ספק אחד שמא שתו מהכשרים או לא. וגם מ"ש דיש ללכת בתר רובא דשתו מהרוב נסך ליתא דזה דוקא אם נודע בודאי שלא הי' מן כלם רק מאחד מהחביות אזלינן בתר רובא אבל כאן אנו מסופקים אולי שתו מכולם ועכ"פ הי' יכול לשתות מכלם והו"ל ספק יי"נ. וגם מה שדימה לשתי קדירות לא דמי מה"ט דשם אנו יודעין בודאי שלא נפל רק לאחת מהקדירות אבל כאן אנו מסופקים על כולם. ובגוף הדין נראה לפענ"ד כיון דהיה נקב קטן אצל המגופה והיה יכול למצוץ ע"י קש וכדומה פשיטא שיש לאסור ועיין ביו"ד סימן קכ"ד סעיף כ"ד בהג"ה ובדברי הט"ז ס"ק ל"ב שם ובנקה"כ וכאן אף לפמ"ש הם לסמוך על המתירים בכה"ג שהוא בעצמו הניח נקב קטן וראינו שנחסר כמה מדות ומרתת לא שייך כאן דיכולים לתלות שנחסר מעצמו בכה"ג נראה לפענ"ד דודאי הוה יי"נ ואסור כנלפענ"ד. שוב נתיישבתי דלפי הטעם שכתב הט"ז שם דהמתירים ס"ל דאינו אסור רק משום תערובות ולא ס"ל כהר"ן דנעשה בסיס וכן לפמ"ש הש"ך דאסור משום נצוק ואנן קי"ל דבהפ"מ נצוק אינו חיבור גם כאן יש להקל כיון שהוא הפסד מרובה ואף אם נחוש דשמא נגע בקילוח ביד ואסור כמ"ש רבינו ירוחם והב"י מכל מקום הא כל הטעם דהוא נצוק חיבור כמ"ש הט"ז שם ס"ק ל"ג והרי ניצוק חיבור בהפסד מרובה מקילין כמבואר סימן קכ"ו ועיין שו"ת נוב"י מהד"ק חלק יו"ד סימן ל"ח מה שכתב על דברת השואל שטעה והט"ז גרם לו הטעות ובמחכ"ת הוא שגה בזה כמ"ש בגליון הנוב"י שנדפס בלבוב ע"ש וימצא דכל דברי הט"ז נכונים והט"ז רמז למ"ש הב"י סימן קל"ד ריש הסימן בשם הריב"ש והבד"ה כתב שא"י מנין לו והוא תימה דהב"י רמז לדברי הריב"ש הנ"ל בסימן קל"ד ובאמת הב"י בעצמו בסימן קכ"ד גבי היה היין יוצא דרך הנקב מביא דברי ר"י לאסור אפילו בהנאה והוא כשיטת הראב"ד דניצוק אסור בהנאה ועיין ט"ז ס"ק כ"ח בסימן קכ"ד שם מזכיר דברי הב"י סוף סימן קכ"ו בשם ר"י ע"ש ותבין כי כתבתי כאן רק רמיזות בלבד. אבל לדינא יפה כתב הנוב"י דלא קי"ל דאסור משום מגע בכלו רק משום נצוק ונצוק מותר בהפסד מרובה. וע"כ גם בנ"ד יש להתיר בהפסד מרובה ודו"ק דברי הכותב בנחיצה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף