שואל ומשיב/ג/א/קלא
שואל ומשיב 
ג א
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מכתבו הגיעני תמול והנה מה שהקשה על התוס' סוכה דף מ"א דמש"ה לא הקריבו עומר אעפ"י שמקריבין בלא בית ה"מ כשיש מזבח בנוי אבל בלא מזבח לא. וע"ז תמה דהרי התוס' בזבחים דף נ"ט וביומא דף ס"ג דמנחה מקריבין אף בלי מזבח דוזבחת כתיב היינו דוקא קרבן וא"כ מנחת עומר יכולין להקריב בלי מזבח. הנה לק"מ דמלבד שהיו מקריבין כבש לעולה עם מנחת העומר וא"כ אולי הכשב מעכב העומר ומה גם דעכ"פ לא מצי לאכל דלענין אכילה מעכב כדאמרו בזבחים דף ס"א דאין אוכלין בגינו שירי מנחה דכתיב ואכלוה אצל המזבח וא"כ לכך לא הקריבו בשביל שיורי מנחה כנ"ל. ומה שהקשה בתוס' ביומא דף ס"א סד"ה מה קסבר שכתבו דאי קדשו לא נדחו דהי' יכול להקריב כשיבנה מזבח וע"ז הקשה דהשתא שלמים ששחטן קודם פתיחת ההיכל פטור אף שיכול לפתוח מכ"ש מה שיצטרך לבנות ודאי דמקרי אינו ראוי וביומא דף ס"ג כתבו דמיירי שכבר נבנה. הנה זכרתי שזה רבות בשנים העירותי ג"כ מזה אבל אין כעת לפני. ולפענ"ד נראה דבאמת המעיין בתוס' ביומא ובתוס' זבחים הנ"ל ימצא שינוי דביומא הקשו דאינו ראוי לבא לפנים וע"ז למדו ק"ו משלמים ששחטו קודם פתיחת היכל דפטור ומקרי אינו ראוי שפיר הקשו דמכ"ש בצריך לבנות והוצרכו לתרץ דמיירי שכבר נבנה אבל בזבחים הקשו משום דנדחה וע"ז שפיר כתבו דכל דיכול לבנות מקרי בידו ולא מקרי דיחוי וז"ב. ומה שכתב בנו החריף להקשות בסוגיא דשליח נעשה עד דהא קי"ל דלוו שנים אין כל אחד נעשה ערב רק בעד החצי וא"כ שוב יש לכל אחד מעדים עד המסייע בחציו וא"צ לשבע. הנה הקושיא הלז כבר נדפס בספר בית יהודה וישראל שנדפס מחדש ושם כתוב הקושיא זו בשם הגאון מוה' משלם ז"ל ואני בהסכמתי כתבתי דלק"מ דדוקא בלוו אמרינן כן אבל כל דנעשו שלוחים לתת לפלוני מעות נעשו שומרים בעד כלו וז"ב ופשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |