שואל ומשיב/ג/א/קיג

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קיג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד ש"ב הרב המאה"ג וכו' מוה' משה תאומים נ"י אבד"ק הארידענקי ולמשנהו הרב החריף מוה' משה נ"י דו"מץ דשם:

והנה לכאורה כיון שהמקום היה סמוך למקום שמוחזק בבה"ק א"כ הוה כמוחזק בבה"ק ול"מ הבדיקה דאימר לא בדק כל צרכו וא"כ נעל בפנינו כל ענין הבדיקה ואין שום תקנה אבל הדבר תמוה דהרי חכמים במשנה אמרו שבודק עד שמגיע לסלע או לבתולה הרי דמועיל תקנה ואדרבא במשנה מחמיר ר"מ וחכמים מקילין וכאן חכמים החמירו אימא לא בדק כל צרכו. ולכאורה רציתי לומר דשאני התם שלא בדק עד שהגיע לקרקע בתולה ומש"ה חשו חכמים שמא לא בדק יפה. אך אכתי קשה ממעשה דר' יוסי במערה של שיחין שבדקו עד שהגיעו לקרקע שהיתה חלקה כצפורן ופירש"י לקרקע שלא נזרעה מעולם והוא לכאורה קרקע בתולה ואפ"ה אמרו חכמים אימא לא בדקו כל צרכו. אמנם נראה דבאמת מה דאמר ר"מ דהיא בחזקתו עד שיוודע לך טומאה היכן היא הוא ע"ד שאמרו בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשחטה וביאר הרשב"א בחידושיו לחולין ובתורת הבית הלכות שחיטה שער א' בשם הרמב"ן דבעינן ידיעה ברורה בלי שום פקפוק ואפילו רוב לא מועיל יעו"ש וה"ה כאן דל"מ רוב וחכמים פליגי וס"ל דדי בבדיקה עד שהיא קרקע בתולה ודי בזה אף שיש לחוש שמא לא בדק יפה דעפ"י רוב בדק יפה. אך לפ"ז עדיין קשה דא"כ בהך דר' יוסי דבדקו עד שהגיעו לקרקע שהיתה חלקה כצפורן ואפ"ה חשו שמא לא בדק יפה. ובאמת בלא"ה קשה על רבנן דסמכו בבדק למקום קרקע בתולה ואי נימא דאינו רק רוב אמאי לא נימא סמוך מיעוטא לחזקת טומאה שהיה מקודם ואתרע לה רובא וביותר יקשה דבמשנה שהיה בחזקת טומאה ודאי אמרו חכמים דמועיל בדיקה עד שמגיע לקרקע בתולה ובברייתא דמיירי שהיו מחזיקין בה טומאה ומשמע דלא היה ברור רק שהיו מחזיקין בה טומאה ונמצא דאם בדקו ולא מצאו היה מהראוי לטהר דנתברר למפרע שבטעות החזיקוהו ואפ"ה חשו שמא לא בדקו יפה. והנראה בזה עפמ"ש הרשב"א במשמרת הבית ליישב הא דסמכינן על רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקת איסור אבמה"ח או אינו זבוחה וכתב הרשב"א דכיון דרבים מתעסקים לבטל החזקה המצויין אצל שחיטה מומחין הם א"כ הרוב סותר החזקה ועשו מעשה לסתור החזקה לא שייך סמוך ע"ש ולפ"ז נראה לפענ"ד דבר נכון דזה דנחלקו ר"מ וחכמים דר"מ ס"ל דכל שמוחזק בטומאה אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואף דהרוב מתעסקים לבטל החזקה מכל מקום לר"מ דחייש למיעוטא א"כ אף שהרוב מתעסקין לבטל החזקה מכל מקום חייש למיעוטא ואמרינן סמוך ורבנן ס"ל דלא שייך סמוך כיון שהרוב סותר החזקה ומי שמתעסק בזה לבדוק המקום עיניו ולבו לבדוק יפה וכל שבדק עד מקום קרקע בתולה ודקדק היטב שפיר הוא סותר החזקה ועדיף מרוב דעין ולב הוא נותן לבדוק יפה ולא שייך סמוך וז"ב. ולפ"ז נראה לפענ"ד דבר נכון דדוקא במוחזק בטומאת אמרינן דודאי בודק יפה לסתור החזקת טומאה אבל בברייתא לא מבואר שהיה חזקת טומאה בבירור אלא שהיו מחזיקין בטומאה דהיינו שלא נתברר הטומאה בבירור רק שהיו מחזיקין בטומאה דהיינו שחשו שמא הוא מקום טומאה וע"ד מ"ש הת"בש בסימן ח"י שיש חזקה שאינו בירור רק שכן החזקנו וכעין דאמרו בכתובות גדולה חזקה יעו"ש וגם בנו"בי מהד"ק חלק אהע"ז סימן נ"ד נמצא שיש חזקה כגון זה ובכגון זה כיון שלא נודע חזקת טומאה בבירור לכך אמרו אימר לא בדקו יפה שהרי לא נודע בבירור הטומאה אפשר לא חשו כ"כ לבדוק וז"ב ראה זה דבר חדש ומעתה נבא לנ"ד הנה בכאן היה מוחזק בבה"ק וכבר שאלו לבעל סידורו של שבת בזה וא"כ בודאי כשבדקו הגיעו לקרקע בתולה והיינו שבדקו והגיעו למקום שהיה קרקע קשה וכדמות חומר לבן וא"כ זהו קרקע בתולה שנזכר במשנה ובכה"ג סגי בבדיקה הלז ועיין ברמב"ם פ"ט מטומאת מת הלכה יו"ד בדק שלשתן ומצא טהור כלן בחזקת טומאה עד שיבדק שלשתן עד שיגיע לסלע או לבתולה ויהיו שלשתן טהורין והוא כדברי חכמים במשנה. ולכאורה הוא תמוה דהרי חזינן דלא בדקו יפה שהרי נתערב גל טמא וא"כ כיון דבדקו כלם ומצאן טהורים א"כ טומאה להיכן אזלא ומה מועיל מה שבדקו עד קרקע בתולה סוף סוף טומאה להיכן אזלא שוב נזכרתי בש"ס בכורות דף כ"ה שם אמר ר"י דמחלוקת בבדק ולא מצא דקא מפלגי בפלוגתא דר"מ ורבנן ור"א אר"י מחלוקת כשבדק ומצא וכו' ופריך ור"א מ"ט לא אמר כרחב"א ומשני בשלמא גבי טומאה אמרינן אימר עורב בא ונטלה וכו'. הנה נתבאר דלכך מטהרין דתלינן דהטומאה אזלא וכך כתב רש"י בפסחים דף יו"ד בהדיא דלחכמים תלינן בעורב ועכבר וגם לרחב"א יש לומר דס"ל כן רק דגם גבי מום תלינן דמום עובר הוא יעו"ש בבכורות ודו"ק ועכ"פ כשבדקו כל השלשה רוחות ועד מקום עמידת החומה בדקו ולא מצאו רק מעל לגבול אצל הסימטא מצאו עצמות א"כ נתבאר דשם היה מקום קברות אבל הבית המקום אשר עמד עליו הבית עד הגבול היה טהור ובפרט שר' דוד הוכמאן ור' משה פעפיר העידו בשם זקן אחד ר' בינוש שהעיד לפני הב"ד שאבי הזקן ר"ב הנ"ל הגיד לו שבימיו היה הבית הנ"ל רחב מאד עד הבה"ק ממש ואח"כ נפל הבית והרחיקו הבית להלאה ממקום הבה"ק איזה אמות וגם הגיע לידי ספר סידורו של שבת וראיתי כי העיד שגם אז שבמקום שבנה שם ביתו לא היה כונס כי אם ב' אמות אמה מעובי הכותל ואמה שניה ידוע ג"כ שלא נקבר שם אדם וע"כ אם יחפרו גם ברוח רביעית עד הגבול ויקחו כל העפר אשר בתוך הבית והמרתף עד שיגיעו למקום קרקע בתולה ויקחו כל העפר שבתוך הבית ובכברה יניפו אותו דק דק ויראו אם לא ימצאו איזה עצם או אצבעות או שאר דבר ואם לא ימצאו אז הכל טהור ויבדקו עד מקום שיגיעו לקרקע בתולה כנלפענ"ד ויעיין בספר סידורו של שבת. ובגוף הקושיא דבודק עד מקום קרקע בתולה והא חשו שמא לא בדקו יפה לפענ"ד בפשיטות יש לומר דאם לא ראינו ריעותא בודאי לא חיישינן לשמא לא בדק יפה אבל כל דחזינן ריעותא ומצאו עצמות תלינן דלא בדקו יפה וכעין זה אמרו בביצה דף ז' בדק בקינה של וכו' ולמחר השכים ומצא בו אמרינן דאימר לא בדק יפה:

והנה מ"ש בסידורו של שבת דהוה קבר המזיק במח"כ כיון דהבה"ק הוא ישן נושן לא מקרי קבר המזיק דאולי היה הבה"ק קודם לעיר ואח"כ נתרחב העיר עד שם אך מטעם שכתב דכל דהגוף כלה ונרקב לא שייך משום פינוי עצמות כמ"ש הנוב"י זה נכון. ולבי אומר לי שמה שהיו העם מרננים שהבית הזה יש חשש טומאה זהו הי' מפני שאז בימי הגאון בעל סידורו של שבת היה הבית סמוך לבה"ק אבל אח"כ כי נתרחק מעט מהבה"ק אז אין חשש ובלבד שיעשו כמ"ש לחפור בתוך הקרקע הבית והמרתף ויבדוק עד קרקע בתולה והעפר אשר נלקח משם ינפו אותו יפה שמא נתערב בו צרורות עפר מעצם וכדומה וישליכו אותן לבה"ק ויזהרו שלא יוחזר מהצרורות עפר תוך המרתף והבית ויגדרו גדר לבה"ק שלא יכשלו הכהנים ואצל הסימטא שלא יוכלו לגדור שהוא מעבר לרבים יזהרו הכהנים מלכת שמה ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף