שואל ומשיב/ג/א/קטו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קטו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט להרב החריף המופלג בתורה מוה' ברוך מנחם מענדיל וואלף מו"ץ בק"ק באכני:

מכתבו הגיעני היום. והנה ע"ד המקוה העתיק לי מ"ש לו הרב הגאון אבד"ק צאנז רק שכעת העידו אנשים שראו בעיניהם שהיו מבבעים ויוצאי' מצד השני בכותל המקוה שלא כנגד האגם. הנה לפענ"ד אין ראוי לסמוך ע"ז כיון שנראה שהאנשים האלו אינן בני תורה וכבר כתב בשו"ת הרשב"א שאין להאמין לסתם אנשי' שמדמין מלתא למלתא והאריך בזה בשו"ת צמח צדק סימן ע"ה יעו"ש מה גם שגם במעיין חשש. בשו"ת מהרי"ט דאולי מי תמצית נינהו וכמ"ש הגאון מצאנז נ"י בתשובתו ואם בעלי תורה עושין מקוה רואין היטב אם הוא מי תמצית או מי מעיין וניכר היטב. אמנם כשאינם רואין יש לחוש הרבה וגם מי יודע אם אין עוד כמה פסולים במקוה שלא נעשה עפ"י בעלי תורה וח"ו להקל במקוה שיש בו חומר כרת ולעשות ע"פ נכרי והנכרי מי יודע מה עשה בהמקוה אשר כעת אי אפשר להכיר כלל. אך מלבד זאת תמהני דזה הדין הוא לפענ"ד הך דינא דתוספתא הובא בש"ע סעיף ע' וברמב"ם פ"י ממקואות וז"ל צינור שמקלח למקוה והמכתשת נתונה בצדו ספק מהצנור להמקוה ספק מהמכתשת למקוה הרי זה פסול מפני שהפסול מוכיח ואם יש במקוה רובו מים כשרי' הרי זה כשר שספק מים שאובים שהרי יש שם מקוה קבוע. והנה הלבוש הקשה דלמ"ד כלו שאוב דאורייתא אפילו ברוב מים כשרים פסולין שהפסול מוכיח והט"ז והש"ך האריכו בזה וכמ"ש מעלתו. ולפענ"ד יש עוד לדייק מה הלשון שהפסול מוכיח וגם מה שסיים שזה ספק מים שאובים שהרי יש לו מקוה קבוע לא נודע למה צריך לסיים שהרי יש שם מקוה כשר קבוע והי' די לומר שזה ספק מים שאובין ובפרט לסברת הרמב"ם דכלי שאוב ג"כ אין פסולו רק מדרבנן וכל שיש רוב כשר ודאי הוה ספק דרבנן להקל. וע"כ נראה דהענין הוא עפמ"ש הט"ז ביו"ד סימן ק"א ס"ק י"ד דאין לומר הטעם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי דכאן יש לפניך שני קביעות האחד החלק הנחתך והשני שלא נחתך וא"כ טפי היה לומר שהאיסור בחלק שנחתך כי חלק זה הרוב נגד הקבוע השני' עכ"ל. וביאור הדברי' כתבתי על הגליון ונדפס ביו"ד דפוס לבוב דאף דכל קבוע כמחצה על מחצה ולא תליא ברוב היינו דוקא אם אנו דנין על חתיכה זו שהיא מותרת מטעם דרוב חניות מוכרות בשר כשר אמרינן כיון דגם החניות שמוכרות בשר טריפה אקבע כאן הוה כמחצה על מחצה. אבל כאן אנו דנין אם אקבע האיסור בחלק זה או בחלק זה וכיון דאין ידוע איך הקביעות של האיסור טפי יש לנו לדון שהוא בחלק הרוב ומצאתי בזרע יצחק על משניות פ"א דערלה שנתקשה בדברי הט"ז ולפענ"ד כמ"ש עכ"ל והארכתי בזה בשבתא דריגלא אשתקד ואכ"מ. ולפ"ז כאן יש שני קביעות לפנינו צנור ומכתשת שניהם קבועים א"כ כל קבוע כמחצה על מחצה ולכך פסול אבל כל שיש רוב מים כשרים והיינו שיודעין אנו שמקלח כאן מהצינור מים כשרים רוב ואנן מסופקים על המיעוט אם מזה הקביעות של הצינור או ממכתשת בזה יש לנו לומר דיש לתלות שמחלק הקביעות של הרוב בא דגם בזה יש קביעות כמו בזה ובזה יש רוב ובודאי מהראוי לתלות ברוב כנלפענ"ד דבר חדש ולפ"ז כאן יש מעיין קבוע וגם אגם מים וא"כ יש לנו שני קביעות ולא נודע לנו הרוב אם מזה או מזה וא"כ כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ופסול כנלפענ"ד ברור. וע"כ נראה לפענ"ד דאין להכשיר עד שמוציא כל המים מאגם המים ולראות מאין באו המים למקוה ואף שיש הוצאות וטרחא הרבה חלילה להכשיר בזה ואם יצאו המים נוכל להשגיח על כל הכשר המקוה אם הוא בטוב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף