שואל ומשיב/ג/א/קא

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן קא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט להרב האב"ד ד"ק רישא ולהרב מוה' יצחק חיים וואלרשטיין נ"י:

הגיעני היום שני טעלעגראפען ע"ד השאלה בזה"ל פערקויפט פרייטאג נאך מיטטאג געהעריג זעמיל מעהל איין גולדען מיט דרייסיג וואסער גענעצט קייפער וואר ניכט ביים געוועלבע. והנה לא ביאר היאך היאך היה הקנין והנה אם הי' הקנין בכסף לחוד ודאי לא מועיל דמכירה לא מהני לאחר חצות שכבר נאסר. אמנם אם היה אגב קרקע באמת הנוב"י מהד"ת חאו"ח סי' ס"ג כתב שלא מועיל אגב בהפקר ובעי שיעמוד בצד חצירו או מתורת יד. אמנם באמת דעת הקצה"ח סי' ער"ה שגם בהפקר מועיל אגב רק בעינן שיהיו צבורין בתוכה ואף שהנתיבות והנוב"י הנ"ל חולקין עליו הנה לכאורה רציתי לומר דכל הטעם שאינו מועיל אגב כיון דאין כאן דעת אחרת מקנה ולכאורה תלוי במחלוקת הנימוק"י עם תוס' הובא במשל"מ פכ"ט ממכירה הי"א ודעת הנמוק"י דהפקר חשוב דעת אחרת מקנה. אמנם יש לחלק דכאן לא הוי הפקר לדעת דהתורה אפקריה דהיה מופקר מכבר וגם ע"כ לא כתב הנימוקי יוסף רק דבעת שהפקירו היה דעת אחרת מקנה דאי בעי לא הקנה אבל כאן כבר הפקירה התורה אמנם לפענ"ד נראה דיש לצרף דעת בעל המאור שמתיר חמץ בהנאה עד הלילה ולדידיה מכירה שמכר אחר שש מכירה גמורה הוא ויש לסמוך עליו בשעת הדחק אפילו בלא ביטול וכבר הביא ברז"ה דיני מכירת חמץ בשם הגאון בעל נוב"י שרצה לסמוך בזה ואף שהרז"ה חולק עליו וכתב כיון דאסורי דאורייתא אין לסמוך אפילו בשעת הדחק בלא ביטול על יחיד במקום רבים הנה זה דוקא שלא ביטל וגם יש לנו לסמוך על קצות החושן דמהני קנין אגב ובלא"ה הפמ"ג בסי' תמ"ג כתב דאם עבר ומכר חמץ בפסח ממכירה ואילך אינו עובר בבל יראה ואעפ"י שא"ה הוא קונה ומקנה כשיש ידים זוכות דהוי שפיר מכירה ואף שדבריו לכאורה תמוהין כבר האריך בשו"ת נטש"ע ס"ז ליישב דברי הפר"ח ע"ש והוא כתב דהנכרי קונה ע"י הכלים שהחמץ בתוכו דהכלי נקנה לו באגב וכליו של אדם קונות לו בכ"מ אפילו בנכרי דאפילו דבר הפקר כליו של אדם קונות לו ובלא"ה נראה לפענ"ד דכל הטעם שא"י למכור אף דהלוקח הנכרי יש לו זכייה וביאר הנוב"י שם כיון דהמוכר אינו יכול למוכרו א"כ הכל שוין לזכות בו ואין הלוקח עדיף משאר אדם ולפ"ז לא מבעיא לשיטת הפוסקים דא"ה יש לבעלים זכיה א"כ עכ"פ יש יתר שאת לבעלים מאחר ושוב מועיל לענין זה המכירה ועכ"פ אגב קרקע שנקרא דעת אחרת מקנה ואף אי אמרינן דא"ה אין לבעלים זכייה מ"מ הרי בעל התרומות שער מ"ו ח"ו כתב דיש בו משום גזל ועובר משום לוה ואינו משלם ואף דזה לא כתב רק בדמים שבאו מכח איסורי הנאה אבל בגוף א"ה ל"מ מכירה כמ"ש הוא בעצמו ועיין במשנה למלך פט"ז ממכירה ה"ד ואני אמרתי ראיה לזה מה שמצאתי בתוספתא רפ"ה מכלאים דכלאי הכרם אין בו משום גזל והיינו משום דאיסור הנאה אין בו משום גזל עכ"פ לדעת הפוסקים דא"ה מקרי בעלים ודאי יש בו משום גזל וצריכין לדחוק דשאני התם דחז"ל הפקירו השדה כמ"ש הרמב"ם פ"ב מכלאים הט"ו ט"ז עכ"פ בכאן יש סמיכות להתיר. והנה זה נכתב בחוה"מ וקצרתי כדרך שקוצרין במועד. והנה מ"ש הנוב"י דאם חצר מטעם שליחות אין שליחות לנכרי האחרונים חלקו בזה ועיין מק"ח סי' תמ"ח. גם מ"ש דאם הוא מטעם יד זוכה נפלאתי דהא חצר דגברא משום שליחות אתרבאי והוא בנו"ב מהד"ק חולק על הגאון מוהר"ץ ז"ל בסימן ע"ה באהע"ז שם. ובאמת שהרבה פוסקים ס"ל דחצר דגברא משום יד אתרבאי ודוקא קטן אין לו יד אבל גדול אית ליה יד ועיין בטעם המלך פ"ו מגירושין שהאריך בזה ועיין במק"ח סי' תמ"ח והרבה אחרונים. גם מ"ש הנוב"י דהי' לו להמורה לגזור שיבערו תיכף. הנה זה לשיטתו דעובר בב"י אחר חצות כמ"ש בנו"ב מהד"ק חאו"ח אבל אנן לא קיי"ל כן ואף דעכ"פ בעשה דתשביתו עובר מ"מ יכול לקיים המצוה ע"י מכירה ובפרט לשיטת בעל המאור דס"ל דמותר בהנאה עד הלילה ואף דהב"י סימן תמ"ג כתב שאין לסמוך על בעל המאור באמת בשעת הדחק יכול לסמוך ע"ז כמ"ש לעיל בשם הנוב"י הובא בשיעורי רז"ה. והנה דברי הקצה"ח בשו"ת אחת דחיתי כל דבריו והבאתי דברי התוס' בגיטין דף כ"ב ד"ה החזיק ולפענ"ד שם מבואר כהנתיבות דשטר אפסרא דארעא עדיף טפי ואף די"ל דכוונת התוס' דבזה א"צ לומר אגב וקני אבל פשטת דברי התוס' משמע כהנתיבות גם מ"ש הקצה"ח דאם הן צבורים א"צ לומר אגב וקני באמת שבש"ע סימן ר"ב בהג"ה מבואר דגם בצבורין צ"ל אגב וקני:

והנה ביום א' דר"ח אייר כת"ר הגיעני מ"ש הרב מוה' יצחק חיים וואלרשטיין ע"ז וארשום בקצרה מה שהשבתי לו. והנה מה שהאריך בענין לתיתה. הנה לא עלה על דעתי לומר כלל דזה לא מקרי חמץ שהרי נלתת י"ב שעות והו"ל לתיתה גמורה ומאן האי דלא חש לקמחיה. ומה שהאריך במה שלא ביטל כשמכר הנה כבר הלכו בזה נמושות ואני אמרתי דעכ"פ יאש עצמו מכי מטי זמן איסורא כקושית הש"ס ב"ק ס"ו ותירוצו ל"ש בזה דהעכו"ם רוצה לקנות וא"ל דהוה הערמה דז"א דעכ"פ כל שמכרו ודאי יאש עצמו בלב שלם ובדרבנן שרי הערמה ויאוש הוה כהפקר וביטול. גם מה שהאריך בדברי הרע"ב ריש פסחים כבר האריך בזה המאירי וא"ח ובמי נפתוח בהקדמתו ובדברי הקצה"ח שהאריך כ"כ לעיל ואני דחיתי דבריו מטעם אחר. ועכ"פ מה שאסרו למכור לישראל לא הבינותי שאם הוא חמץ שעבר עליו הפסח אסור לכל ואם הוא למגדר מלתא לפענ"ד יצא מזה מכשול גדול וד"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף