שואל ומשיב/ג/א/צא

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן צא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עתרת שלום ואמת אל כבוד הרב המאוה"ג חכם וסופר מהיר בתורת ד' מו"ה שאול ראבד"ק באנהחרט נ"י:

מכתב יקרתו הגיעני באחד שנשא אלמנה עד"מ שמו ראובן וטרם שנשאה היו לו בנים ובנות ובת אחת היתה נשואה לאיש אחד ושמו שמעון וראובן הוליד מאשתו השניה בו"ב קטנים ומת ועשה לחתנו שמעון אפטרופוס על נכסיו וגם שמעון הוליד בו"ב קטנים ומתה אשתו עליו. ועתה יש טובת היתומים מראובן ושמעון כשישא שמעון אשת חמיו וע"ז האריך מעלתו שיש להתיר משום טובת היתומים כמו שמצינו שהתירו לישא אשה בתוך ימי אבלו מטעם טובת היתומים וה"ה בזה וע"ז כתב מעלתו דיש לומר דאיסור דורות לא ילפינן מאיסור שעה דאבילות אינו רק לשעה ולכן התירו. ואני אומר דיש לומר להיפך דאדרבא שם אינו רק זמן קצר וליכא הפסד כ"כ ליתומים ואפ"ה התירו ומכ"ש כאן דזהו תקנה לדורות ע"י זה ואם לא נתיר יהיה הפסד ליתומים לדורות ולכאורה יש ראיה להתיר ממ"ש בשב"י ח"א סי' צ"ו שהתיר לישא מניקת בשביל טובת היתומים ומביא ראיה דהרי התירו עשה דלעולם בהם תעבודו בשביל מצוה לקיים דברי המת ע"ש ואף שכל גדולי אחרונים חולקים ע"ז כמ"ש בשו"ת נטע שעשועים בשם הגאון מו"ה סענדר מסטנוב וגם הוא האריך לחלוק ע"ז וגם אני הארכתי בזה בהרבה תשובות:

אמנם שם יש לומר דג"כ איכא תקנת הולד שיהיה לו ממה להחיות ומה חזית דניזיל בתר תקנת אחרים נגד תקנת הולד הזה וכן מ"ש הפוסקים דליתומים נגד היתומים לא טענינן עבורם ואף אם יהיה תקנה גם לולד הלזו ג"כ מכל מקום חשו לסכנתא ובסכנתא חשו אף למיעוטא כמבואר בחולין דף יו"ד אבל הכא משום תקנת היתומים יהיה מותר. אמנם נראה דל"ד דאפילו אי נימא משום תקנת היתומים מתירין איסור דרבנן היינו אם האיסור מצד עצמו כמו מניקת או אבילות אבל מה שאסרו אשת חמיו הוא מצד דלא ליגע באיסור תורה בחמותו ממש ובזה ל"ש להתיר משום תקנת היתומים דהא חיישינן דאם יראו דמתירין אשת חמיו יסברו דחמותו נמי מותרת וחמותו בודאי לא התירו משום תקנת היתומים ע"כ לא התירו ג"כ באשת חמיו אטו כולי עלמא ידעו דתקנת היתומים היא: ומ"ש מעלתו שאחר שהתירו בירושלמי בשני חורגין דיסבין באתרא דלא חכים להו ומשמע דאורי לכתחלה שיסבין באתרא דלא חכים ואח"כ מותרין ללכת אף באתרא דחכים להו וא"כ גם באשת חמיו למה לא התירו הפוסקים ללכת באתרא דלא חכים להו וישאנה ואח"כ יוכלו לדור אפילו באתרא דחכמין להו ובזה יהיו דברי הירושלמי עם ש"ס דילן אחת. הנה כיון מעלתו לדעתי שאף אני הרגשתי בזה בתשובה. אמנם נראה באמת מה שמתיר הירושלמי שיסבין באתרא דלא חכמין להו בחורגין ואח"כ יבוא לאתרא דחכמין לפע"ד הטעם דהרי לא אסרו אף באשת חמיו כל שכבר נשאו והתיר הצ"ץ ואף להחולקין היינו באם נשאו באיסור אבל כל שנשאו באתרא דלא חכמין בהיתר שוב לאחר שנשאו בהיתר מותרין אח"כ לדור באתרא דחכמין. ולפ"ז איברא דצריך להבין דהרי אפילו ספד"ר אינן עושין בידים ועיין מג"א סימן תס"ח ובתשובות שב יעקב סימן ד' ומטעם דהוה כמבטל איסור בידים כמ"ש המהרי"ט בשניות חלק יו"ד סימן ב' ולפ"ז מכש"כ בודאי איסור דרבנן אין מבטלין בידים וא"כ איך התיר הירושלמי שיסבין באתרא דלא חכמין ולילך לדור אפילו באתרא דחכמין הא מבטל איסור בידים הוא:

אמנם נראה דבאמת בש"ס דילן בסוטה דף מ"ג מתיר בחורגין דקלא אית ליה וצריך לומר דהירושלמי דחולק ס"ל דעד כאן לא שייך קלא אית לי' רק במקום שמכירין אבל במקום שאין מכירין א"כ כשיתוודע להם שהיא חורגתו לא ידעו להפלות שזו חורגתו ויתירו אחותו ממש. ולפ"ז שפיר התיר הירושלמי באתרא דלא חכמין דלא שייך השתא מראית העין ואח"כ יבואו לאתרא דחכמין ושם קלא אית לי'. ולפ"ז כ"ז בחורגין דקלא אית לי' אבל באשת חמיו דלא שייך קלא אית ליה כמ"ש הרא"ש שוב אסור אפילו באתרא דלא חכמין ודוק. ועיין ספר באר שבע בסוטה שם: ולפמ"ש יש ליישב קושיתו ואין להאריך:

והנה לכאורה צריך ביאור לפמ"ש התוס' בכתובות דף סמ"ך ועיין ש"ך יו"ד סימן פ"ז ס"ק ד' ובמג"א סימן ש"א ס"ק נ"ו דכל שהאיסור אינו רק מדרבנן לא חשו בחדרי חדרים משום מראית העין. ולפ"ז באתרא דלא חכמין ראוי להתיר. ובזה הנה מקום אתי לומר דהירושלמי דאוסר באשת חורגו אזיל לשיטתו דהרי בירושלמי עירובין פ"ח ה"ט אמרו תני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר הדא פליגי על רב ולית ליה קיום דרב אסר כ"מ שאסור משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור והרי שם אינו רק איסור דרבנן ואפ"ה אוסר ולכך לא התיר הירושלמי באשת חמיו דיסבין באתרא דלא חכמין ומה שהתיר בחורגין הוא כמ"ש לעיל דממ"נ מותר דקלא אית ליה ובש"ס דילן דהתירו אשת חמיו משום דס"ל לחלק בין איסור דאורייתא לדרבנן. אמנם אחר העיון זה אינו דכאן שהאיסור הוא משום מראית העין דיחשבו שהוא חמותו ממש לא שייך לומר דבדרבנן מותר ע"כ הדבר ברור דבאשת חמיו אסור. ויש לי להוסיף דמה דאסרו בירושלמי באשת חמיו הוא משום דחייב בכבוד חמיו ואסור לשתות בכוס חמיו דומיא דאסרו להדיוט אשת מלך. דרך כלל דלכתחילה בודאי אסור לישא אשת חמיו דאנו קבלנו עלינו לפסוק כהרא"ש וסייעתו שאנו מבני אשכנז וכבר האריך בזה בשו"ת ח"ס סימן ל"ח ואל תטעה בדברי הב"ח שכתב שנהגו להקל בשניהם ולא תחשוב שקאי על אשת חמיו וחורגו דחלילה על הב"ח שיעיד שנהגו להקל במה שאנו מחמירין רק הכוונה באשת חמיו ובב' חורגין ודו"ק:

אמנם אם כבר נשאו באמת הצ"ץ מתיר אבל הב"ש אוסר וכ"כ ביש"ש וכן מבואר בנימוק"י דר"ת אסר אף שכבר קדש והיה טבחו טבוח ואפסדיה לסעודתיה. הן אמת דלפמ"ש הש"ך ביו"ד סימן קי"ט סכ"ז דלכך באיסור דרבנן א"צ להחזיר הממון דרבנן לא עשו דבריהם להוציא ממון ואני הבאתי סמך לזה מהא דאמרו חולין דף מ"ט איסורא דאורייתא ואת אמרת התורה חסה על ממונם של ישראל משמע דבדרבנן שפיר חסו על ממון ישראל וא"כ יקשה למה אפסדיה לסעודתיה כל שכבר טבחו טבוח. אמנם באמת יש לומר דמלבד שדברי הש"ך תמוהים מכמה מקומות והארכתי בזה בתשובה ואזכור אחד מהן בכתובות דף ע"ד בכתמים כפי גירסת הרי"ף הרי דגזרו אפילו בכתמים ומפסדת הכתובה ואף דיש לחלק אבל הדבר מבואר בהרבה מקומות דגם רבנן אסרו והפסידו ממון ע"י איסורו אם כי לדברי הש"ך הנה מקומות לחלק בין איסור דרבנן מצד עצמו דבזה יש לומר דרבנן לא אלמו איסורם להפסיד ממון ובין כאן באשת חמיו דחשו שלא יבואו לטעות להיתר חמותו דאורייתא. ע"כ שפיר אלמו גזירתם:

עוד יש לי לומר דבר חדש דבמקום שהאיסור הוא ברור לכ"ע א"כ לא אלמו איסורם להפסיד ממון אבל היכא דהאיסור אינו ברור כמו בנ"ד דרבו המתירים אשת חמיו רק דהרבה פוסקים החמירו בזה אלמו תקנתם דאל"כ יתבטל האיסור מכל וכל דיאמרו דמותר וכדעת המתירים ויתבטל האיסור לגמרי. וכעין שכתב הבעל עקידה בשער סדום דיותר יש לחוש במקום שיחשבו שהוא מותר ממה שעוברים על איסור אבל ידעו שהוא אסור רק שעברו עליו יעו"ש וה"ה כאן. וע"כ נראה לפענ"ד דאם לא נשא בודאי לא יתיר לישא ואף אם כבר נשא (כי לא נתברר בדברי מעלתו אם נשא או עדיין לא נשא) הנה הצ"ץ שהתיר דוקא באם היו להנשואין ע"פ הוראות מפורסמים וע"כ אם אינה מעוברת אין לחוש כיון דהיש"ש בשם הנמוק"י והב"ש אוסרים ואף בנשא כבר יש לגרש ומודים דרבנן היינו שבחייהו אבל אם כבר היא מעוברת יש לחוש ללעז רבים בודאי מותרת כל שכבר נשא עפ"י הוראה אף שאינו מפורסם ועיין בית מאיר בסימן ט"ו. ומ"ש מעלתו להתיר עפ"י הכרזה ח"ו להתיר דא"כ יכריזו על כל מראית העין ויבאו להתיר ח"ו כל איסור דמ"ע והמשכיל יבין ובפרט בדור פרוץ וד' יגדור פרצת רשעי בני ישראל בעוה"ר וישוב נדחינו לקיים כל דברי חז"ל להעמיד על תילה דתינו וישיבנו למקום מקדשינו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף