שואל ומשיב/ג/א/נט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן נט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרב האבד"ק אוסטרוק מו"ה ישעי' זלמן נ"י:

הנה מה שהאריך מעלתו דלא נקנה לו חצר השותפין דחצר השותפין אין קונין זה מזה. הנה זה ודאי דנקנה וכן דרך התגרים ובפרט בזה שהרפת והבנינים נעשה ע"ז ואינו כשאר חצר השותפין שאינו עומד ע"ז לבדו וכאן עומד ע"ז ופשיטא שקונין זה מזה ולא גרע מקנין סטימתא. אמנם מ"ש דהריווח הוה דבר שלא בא לעולם והוה כקני את וחמור. הנה הנוב"י מהד"ק חלק חו"מ סימן כ"ו כתב לחתנו הגאון ז"ל דבדבר שלא בא לעולם ודאי לא בטל כל השטר דלא ידע שיהיה ריוח כדי שיתלה הקנין בזה עם זה יעו"ש ואף שחתנו הקשה ע"ז יע"ש וגם אני בהגהותיי על הנוב"י שנדפס מחדש בלבוב השגתי ג"כ בזה ועכ"פ לגבב כל הקולות לצדד לשמעון זה א"א אמנם מ"ש דאם בטל השטר שוב חזר הדין דשותפין א"צ השותף לשלם מביתו הנה לפמ"ש הרדב"ז הובא בתומים סימן צ"ג פשיטא דצריך לשלם מביתו ועיין קצה"ח סימן קע"ו מ"ש בזה ולפי דבריו ג"כ יש לצדד ולחייב לשמעון. אמנם אף אם נימא דא"צ לשלם מביתו זה דוקא כשלא הניח יותר אמרינן דע"ז לא נתחייב אבל כאן ששמעון באמת רצה והניח מעות יותר רק שכעת רוצה לתפוס אותן המעות שהתחייב לראובן בשטר כדי שלא יהי' לו מעות בשותפות זה לא אמר אדם מעולם ובכה"ג ודאי הו"ל איני יודע אם פרעתיך ועיין קצוה"ח סימן קע"ו וז"ב. מ"ש דהתנאי היה באיסור ובטל כמבואר סימן קע"ו. הנה לפענ"ד נראה דניהו דקיבל עליו שיתן לו י"ב פ' וגם מאה וחמשים ר"כ עבור הריוח של ראובן אבל כ"ז אם יהיה היזק שיוזל השער אבל אם יהיה אונס כגון דבר בהשוורים חלילה או אונס אחר או גניבה ואבדה פשיטא דלא יצטרך שמעון לתת לו דבר שע"ז לא התנה וא"כ אדרבא כיון שמביתו לא היה חייב שמעון לשלם בתחלה טרם שנתן מעות עוד לראובן א"כ הוה כמו שקבל ראובן עליו כל האחריות של גניבה ואבידה ואונסין וא"כ שוב כשר כמבואר שם דבעיסקא שהוא רבית דרבנן מותר כשכל האחריות על הנותן וכאן הוא כן ועיין ביו"ד סימן קע"ז ס"ו וס"ז וז"ב ופשוט. ומ"ש שמסר מודעא הנה כל שלא נתברר בעדים שהכירו באונסין ל"ח מס"מ. ומ"ש דכאן הוה כמו מתנה. במחכ"ת הוא פטומי מילי דכל הטעם דמתנה א"צ להכיר באונסו דמתנה אין נותנין כ"כ וכל שחזר בו מועיל אבל כאן אינו באמת מתנה והתחייב רק של"מ השטר אבל מכיר באונסו צריך שיהיה. ומ"ש דהשטר אינו מקויים ונאמן לומר אנוס היה במגו דמזוייף או שטען פרוע גם זה אינו דהרי שמעון טוען שבטל השטר הראשון ומודה שנתן לו השטר השני ואף דטוען שהיה אנוס מכל מקום נראה לפענ"ד כיון דמה שכתוב בשטר שנתן ראובן מבואר הכל כאשר לכל כמ"ש שמעון לראובן והרי מסתמא אותו השטר שנתן ראובן לשמעון הוא ביד שמעון וא"כ נראה בעליל שהשטר אמת וע"כ לפענ"ד נראה דהדין עם ראובן. מה שהאריך בדברי המחנה אפרים שהובא בנטע שעשועים דשטר הוה ככסף ומעלתו כתב שהוא מחלוקת הפוסקים ויכול לומר קים לי. הנה לפענ"ד בכה"ג לא שייך קים לי כיון דרוב הפוסקים הקדמונים ואחרונים סוברים כן. ולבי אומר לי כי מעלתו לא ראה דברי המחנה אפרים במקומו כי אם היה רואה במקומו בהלכות קנין מעות סימן ה' היה רואה שהדין ברור. ובזה הן נסתר מחמתו דברי הקצוה"ח ס"ס ל"ט כאשר כתבתי בגליון שם ובתשובה הארכתי וכ"כ הב"ח בתשובותיו סימן קמ"ט ובחבורו בח' אהע"ז סימן כ"ח וכן נראה מהש"ך סימן ק"ץ ס"ק א'. וגם מה שהאריך לענין חצר השותפין כבר כתבתי למעלה בזה ומלבד זה גם בזה לא ראה דברי המחנה אפרים במקומו שהרי מעלתו הביא בשם שערי אפרים ובנט"ש הביא בשם מחנה אפרים ובאמת המחנה אפרים לא הביא רק דברי הר"ן בקידושין פרק קמא גבי סלע של שניהם ובאמת גם הרשב"א והרמב"ן שם כתבו כן וברמב"ן מבואר יותר דלאו דוקא בקידושין הדין כן כי אם בכל הדינים וגם בנטע שעשועים לא הביא דברי הרמב"ן והר"ן הנ"ל. ובזה יתיישב קושית הקצה"ח סימן ר"ז ס"ק וא"ו באופן שלפענ"ד הדין עם ראובן אך כיון שלא נתברר לי היטב זמן השטרות כי לא ביאר באיזה זמן וגם אם ראובן נתן לשמעון השטר פשרה שלו או לא על כן יבצעו תמימים אבל לא יטה הרבה לדעת שמעון כי ראובן צודק יותר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף