שואל ומשיב/ג/א/מו

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן מו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף ובקי שנון זית רענן השלם מוה' בנימן הכהן נ"י אבד"ק קניהניטש:

מכתבך היקר הגיעני כמו רגע ועם כל המון טרדות אמרתי להשיבך יען כי מצאת חן בעיני. הנה בדבר שאלתו בענין נזקי שכינים הדבר פשוט דאין ראובן יכול לפתוח חלונות להזיק והדברים פשוטים וא"צ להאריך ועם כל צדדי הזכות שרצית לצדד לזכות ראובן לא מצאתי מקום וכאשר גם אתה הנחת הדבר בצ"ע ואין להאריך בזה. אמנם בקושיתך על הרשב"א ריש נדה במה שמחלק דגבי מעל' שבנדה אין לחלק בין רה"ר לרה"י משום דלא להוי מילי דרבנן כחוכא ואטלולא ואתה בארת הסברא דבשלמא כשהטומאה ודאית והספק על הנגיעה שפיר מחלקין בין ר"ה לרה"י אבל אם הספק על גוף הטומאה עצמה איך אפשר לומר דברה"י הוא טמא וברה"ר הוא טהור זה הוי כחוכא ואטלולא וע"ז הקשית מהתוספתא ערוכה פ"ו דטהרות בסופו תשעה שרצים וצפרדע א' ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע ספיקי טהור פירש א' מהן לרה"ר ספיקו טהור ובנמצא הלך אחר הרוב הרי שזה ספק על גוף הטומאה וברה"ר מחזיקין שנגע בצפרדע וברה"י אמרינן שהוא שרץ הרי הוה כחוכא ואטלולא הנה יפה הקשית אבל תמהני למה הרחקת ללכת ולא הקשית ממשנה ערוכה פ"ו דטהרות המסוכן ברה"י והוציאו לרה"ר והחזירהו לרה"י כשהוא ברה"י ספיקו טמא כשהוא ברה"ר ספיקו טהור ובאמת ר"ש חולק שם ואומר רה"ר מפסקת וע"ש ברמב"ם וברטנורא ומ"מ אנן קי"ל כחכמים אך כאשר למדתי מס' נדה עמדתי בזה וגם בתשובה לקאלימייא הארכתי בזה ובאמת לפמ"ש הרשב"א שם דכל שהוא מצד המקבל ל"ש חוכא כמו דפשוטי כלי עץ אינן מקבלין טומאה ובכלי מתכות מקבלין טומאה. ע"ש הנה לפ"ז נראה דהרשב"א מחלק לענין טומאת מעל' למפרע באשה גופא ל"ש לחלק בין רה"י לר"ה אבל במקבל הטומאה ל"ש החוכא א"כ ל"ק מהמשנה וגם מהתוספתא הנ"ל ותמהני דראית ברשב"א ולא ראית בסופו ואם כי דמיונו של הרשב"א דמיון רחוק בכ"ז מחויבים אנו לקבל באימה דבריו הקדושים ועכ"פ אין להקשות עליו. עוד אמרתי דע"כ לא כתב הרשב"א דמחזי כחוכא רק אם ברה"י מטמאין מספק וברה"ר מטהרין זה מחזי כחוכא אבל אם ברה"י הוה כודאי וברה"ר כוודאי ל"ש חוכא דכן גזרה חכמת התורה. ובזה יש מקום למה שנחלק ר"ש דר"ש לשיטתו דס"ל דתולין ע' בריש נדה וכל שהוא ספק מחזי כחוכא משא"כ לדידן ברה"י ודאי טמא וברה"ר ודאי טהור א"כ היא גזירת התורה ואין להשיב כנלענ"ד. שוב ראיתי בבכור שור בחדושיו לחולין דף צ"ה גבי מעשה דווילנא כתב בעצמו דאין לומר מחצה כשר ומחצה אסור דמחזי כחוכא והקשה על עצמו ממשנה דהמסוכן וכתב דטומאה וטהרה חוקה היא בלי טעם ובמחכ"ת לא זכר דברי רשב"א אלו שכתב גם בטומאה וטהרה זאת והמחוור כמ"ש ודו"ק:

ומה שהקשה מעלתו בהתוספתא הלז דפירש הר"ש פ"ה דטהרות משנה א' החילוק בין הא דפירש לרה"י טמא ולרה"ר טהור ובין הא דנמצא הלך אחר הרוב והוא דכל דפירש לפנינו מהקביעות ונולד הספק במקום קביעות ולפיכך נדון כמחצה על מחצה וע"ז הקשה לשיטת הר"ן פגה"נ גבי תשע חניות דהא דבפירש אזלינן בתר קביעות הוא רק דרבנן ומה"ת אזלינן בתר רוב וא"כ אמאי בפירש לרה"ר טהור הא ראוי ללכת בתר רוב וטמא הנה יפה הקשה וכבר נשאלתי בזה בהיותי בברזאן מהרב הגאון אב"ד דשם והשבתי דכל הטעם של הר"ש הוא דקבוע הוא חדוש ואין לך בו אלא חידושו כשהוא בקביעות ולא כשפירש מהקביעות ולכאורה הי' ראוי לומר סמוך מעוטא לחזקת טהרה ברה"ר ואתרע לה רובא ולפ"ז לפמ"ש הרשב"א ריש פ' בתרא דיבמות דאף לרבנן דפליגי אדר"מ היינו במקום שהמיעוט עומד נגד הרוב לגמרי אבל כל שאתה מסלק המיעוט מן הרוב כמו מיעוט דמפילות אמרינן סמוך ולפ"ז כל שיש קבוע לפנינו א"כ הוי כאלו מחצה למחצה וכשאתה סומך מיעוט לחזקה אתה מסלקו מן הרוב עצמו דהרי אף שיש תשעה שרצים וצפרדע אחד אף שיש רוב כנגדו אתה מסלק הרוב ונחשב כמחצה על מחצה א"כ בכה"ג כל שפירש שפיר אמרינן סמוך מיעוט לחזקה ואתרע לה רובא וטהור כנלפענ"ד ברור ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף