שואל ומשיב/ג/א/לו

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן לו   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום להרב החריף וכו' מו"ה אברהם ישכר בער נ"י:

מכתבו מגלה עפה הגיעני ואני יושב בקרית חוצות ומחוסר ספרים וראיתי שהוא מקדר בספרי האחרונים עטרת חכמים הנדפס מחדש ושו"ת הגאון מו"ה רע"א ותפארת ישראל וח"ס אשר איזה מהם לא נמצאו ברשותי כלל ואיזה אשר אינם כעת ת"י אמנם גוף הדבר לסמוך על מ"ש הנ"ב מהד"ק סי' מ"ג שהמוך דחוק ודאי שאין לחוש שיעבור הדם למטה והמוך יהי' נקי הנה ודאי שחלילה לסמוך ע"ז כל שאין מרגשת שום כאב וגם הגאון כתב בעצמו דמלשון מהרי"ו והפוסקים לא משמע כן ואף דמ"ש מעלתו בשם העטרת חכמים לדחות דברי הנו"ב דשם אין הכונה דודאי שלא תעבור רק שעכ"פ יש לתלות דלא עבר ומש"ה טמאה מספק אבל לטהר עי"ז לא אמרינן ומע"ל האריך ליישב ולדידי אין התחלה לקושיא זו דשם כיון דגם להלל אינו מטמא רק לקדשים ולשמאי מטהרין משום דלא מוקמי דם כלל וא"כ כיון דאמרינן דמודה שמאי במוך דחוק אי איתא דאינו רק ספק אינו רק ספק דרבנן דחומרא היא שמחמירין בטהרות כמ"ש התוס' שם להלל וא"כ לשמאי ודאי לא מטמא מספק דהו"ל ספק דרבנן ומה גם דיש לה חזקת טהרה וע"כ דזה דבר ברור דודאי לא תעבור ע"י מוך וא"כ י"ל דפ"ה לטהר אינו מטמא מספק אמנם גוף דברי הנו"ב תמוה דכאן כל שא"א לטהר לבעלה שוב אין לה חזקת טהרה ומנ"ל לסמוך ע"ז דודאי לא תעבור ע"י מוך ואולי לפמ"ש שפיר למד הנו"ב משם דהשתא דשם מטמאין מספק לשמאי אף דאינו רק חומרא דרבנן ויש לה חזקת טהרה מכ"ש דנוכל לסמוך ע"ז ולא להחזיקה בחזקת טומאה אף דאינה עומדת בחזקת טהרה אבל מ"מ קשה לסמוך ע"ז לטהרה מחזקת טומאתה מה"ת עי"ז וראיתי כל פלפול מע"ל והנה אף שהוא טוב להשמעת אזנים אבל לדעתי אל ירד בני עמכם ואם ירצה להרכיב כל דברי האחרונים בענין זה בודאי ישתבש ואין לנו לילך רק בעקבות הראשונים וע"כ חלילה לסמוך ע"ז כל שאין כאן שום כאב המרגשת וגם יפה כתב מע"ל דמה תעשה אם לא תמצא דם על הקינוח ומה ראי' הוא מזה דהא לא בכל פעם היא רואה על הקינוח דם וע"כ קשה עלי לסמוך בזה ולדעתי תשאל פי רופאים גדולים אולי ימצאו מזור לתחלואה ואז ברצות השם בל"נ אעיין עוד בזה ולע"ע אין אני מוצא היתר בזה ואם יתחדש איזה דבר יסלח להעתיק לי שנית דבריו ומ"ש אני בזה ואולי יתן ה' ונמצא היתר. דברי הכותב בנחיצה הד"ש הצעיר יוסף שאול הלוי נאטנזאהן האבד"ק לבוב והגליל:

יש לי כמה הערות בדברי פלפולי אלא שאני מחוסר ספרים וגם אין דעתי נוחה להרבות פלפולים בדברי האחרונים. מ"ש מע"ל לתמוה על האב"מ בתשובותיו הנספחות לא"מ ח"ב סי' ק"ג והח"ס מחזיקו דמקור מק"ט אינו משום רואה אלא משום נוגעת וע"ז כתב מע"ל דבתוס' דף ע"א ד"ה מקור מבואר דלאו משום נוגע וכ"ה בחידושי רמב"ן דף מ"א דאין מקור מטמא בנגיעה וכו' הרי מבואר להיפך הנה באמת הלשון שכתבו דמשום נוגע הוא מגומגם קצת אבל עיקר כונתם דאינו משום ראי' רק דהמקור וכל מה שנברא בתוכו טמא יעו"ש וא"כ אינו משום ראי' דם רק דהמקור הוא מטמא בעצם ולדעת התוס' בנדה ט"ז הוא הלמ"מ עכ"פ אינו טומאת ראי' וא"כ ממילא מבואר דאינו סותר דאינו דם ראיה רק דמה שנברא במקור הוא טומאה בפ"ע וז"ב ולבו אל ימהר לדחות מ"ש גדולי האחרונים והביאו דברי הקדמונים שכתבו כן עד שיביא דברי הראשונים המבואר להיפך והנה מ"ש מע"ל בשם הנו"ב דזד"ל הוי הרגשה כמ"ש במהד"ק סי' נ"ה יעו"ש ומע"ל הביא בשם השב יעקב שגם הוא ס"ל דהרגשת זד"ל הוי הרגשה אלא שהקשה בהא דאמרו בנדה דף נ"ז ה"ד אי דארגשה אי דלא ארגשה והרי כל שהטילה מ"ר הוי הרגשת זד"ל והוי הרגשה והנה אינו לפני שום ספר וקושיית השב"י הוא ע"כ רק על מה דמשני לעולם דארגשה ואימור הרגשת מ"ר הוה וע"ז הקשה כל דאתה חושש שמא הרגשת מ"ר הוה שוב הוי הרגשה טובה דזד"ל הוא ולפע"ד ל"ק דבאמת כל שהרגישה זד"ל יש חשש שמא ממקור בא ודם הוה ולפי"ז הרי נודע דשני נקבים יש ופתח המקור הוא למעלה בעומק ונקב השתן היא סמוך לשפת הרחם כמ"ש מהרי"ו ובסי' קצ"א הובא בט"ז וש"ך וע"ש בד"מ ולפי"ז באמת אין דרך מ"ר להוציא דם מן המקור כמ"ש רש"י בדף נ"ז שם ד"ה יושבת שאין דרך דם נדה לצאת עם מ"ר וא"כ שפיר קאמר אימור הרגשת מ"ר הוא ואין דרך דם נדה לצאת עם מ"ר אבל מה שחוששין בזיבת דבר לח שמא מן המקור הוא וזה סגי בזיבת דבר לח בלבד ואדרבא כל שהוא שלא בשעה הטלת מ"ר חמיר טפי דבהטלת מ"ר יש לומר דע"י מ"ר הרגישה וז"ב ולפי"ז מה שחידש החוו"ד דכל שמצאה בקינוח חיישינן לזיבת דבר לח שע"י מ"ר הרגישה זה א"א לומר כלל כנלפע"ד ובזה יש לבנות ולסתור אלא שאני מחוסר ספרים ואבקש שיהי' אתו למשמרת ואולי כאשר אזכה לסדר תשובות הנשארות יותר ממה שדפסתי הרבה ת"ל אבקש מאתו לשלוח לי זאת כאשר אזכה לסדר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף