שואל ומשיב/ג/א/יח

שואל ומשיב ‏ ג א

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תליתאה חלק א סימן יח   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעשה היה באשה זה ששה שנים אשר היה לה ולד ובעת הולידה הולד ניתק האם שלה לחוץ ושפעה דם שמונה ימים בחוזק והדאקטער צוה עליה שתעשה לה רפואה הנקרא שפריצען וזרקו לה מים בתוך הרחם ובערך איזה שבועות הוקל לה ושב ורפא לה והניקה את הולד שנה ומחצה ולא ראתה שום דם לא מהוסת ולא מדבר אחר ואחר שהניקה את הבן חזרה לראות בשפע דם שנה כלה ולא ידעה כלל אם ראתה מחמת ווסתה כי כל השנה שפעה דם אח"כ שאלה להרב מזלאטשיב נ"י והורה לה אחר שנתחדש לה שידעה שיש לה ווסת שאינו קבוע פעם אחת לשמונה שבועות ופעם לעשרה שבועות ופעם לי"ב שבועות ובתוך משך הזמן שפעה דם ורק בעת שהגיע ווסתה היה לה כאב כדרך הנשים הרואות בעת ווסתן והרגישה בזה שזה ווסת שלה ושאלה להרב מזלאטשיב והורה לה שאחר שתתחיל לספור הנקיים תבדוק עצמה ותכניס מטלית עמוק ברחם ותשהה כמו שעה וכשיהיה נקי תבדוק שנית ושלישית בערב ובבקר וכשיהיה נקי לא תבדוק יותר אף שתראה ועשתה כן וטבלה ושמשה והתנהגה כן כשלשה שנים אח"כ כשבעלה ראה שאינה נקיה מדם חדל מלהיות עמה ערך שנה וטרם שהורה לה הרב היתה פה אצל דאקטורים ואמרו שהוא חולי פאלי"פ והנה לא מצאו לה תרופה אמנם זה ערך שלשה שבועות שבאתה הנה אצל הדאקטער והוא אמר שלדעתו הרי הוא מכותלי הרחם מלמטה בתחתית הרחם אצל פה הרחם ואינם מן המקור כלל רק מפי הרחם וצוה עליה שתעשה כפי שצוה עליה הדאקטער הראשון שתזלף מים בתוך עומק הרחם והוקל לה מעט ומקוה כאשר תעשה הרפואות כפי אשר פקד עלי' תתרפא לגמרי ממחלתה. והנה האשה אמרה שבעת שתגיע לה הוסת לפעמים רחוקות תוכל לנקות עצמה שנים או שלשה ימים שתהיה נקיה לגמרי אבל זה מעט מן המעט ועל הרוב היא שופעת דם ולא תוכל להרגיש כלל אם בעת ווסתה אינה רואית גם אותו דם שדרכה לראות בעת שאין זמן ווסתה רק שמרגשת כאב כדרך הנשים בעת הגעת ווסת מזה שופטת שהוא דם ווסתה:

והנה חפשתי למצוא היתר לה ובאמת אחר כי הרופא שופט שהוא מכותלי הרחם ואינו במקור כלל א"כ אדרבא זו ריעותא דלא שייך הס"ס דאיך נוכל לומר שמא מן הצדדים ואת"ל מן המקור שמא דם מכה הוא דהא אם מן המקור הוא בודאי דם נדה הוא דבמקור ליכא מכה וכבר האריך בזה בשו"ת נוב"י מהד"ק חלק יו"ד סימן מ"א ובכמה תשובות וגם שייך לומר וכי לעולם לא תהי' טמאה כיון שא"י כלל אם בזמן הווסת לא תראה דם הלז וגם לא תוכל לטהר כלל ומה שעשה הרב וצוה עליה שסגי שתבדוק יום אחד שלשה פעמים לא ידעתי מהו שח ועכ"פ צריכה לבדוק ביום הא' וביום הז' ועיין סימן צ"ו. ולכאורה ראיתי עוד ריעותא שהרי אפילו יש הוכחה שהיא דם נדה שהרי בעת מניקתה לא ראתה כלל ש"מ כיון שהיא מוחזקת מסולקת דמים ע"כ לא ראתה ואח"כ התחילה תיכף לראות. אמנם חשבתי שאין ראיה כי מה שאמרו מניקת בחזקת מסולקת דמים לא על דם נדה בלבד אמרו ואפשר שכל דמים מסולקים ובין למ"ד דם נעכר ונעשה חלב או שאבריה מתפרקים אף כל הדמים בכלל זה וצויתי לשאול הדאקטיר בזה ואמר שכן הוא וא"כ אין מזה ראיה אבל עכ"פ כל שלא תוכל לנקות עצמה כלל שוב הוה בכלל וכי לא תהיה טמאה לעולם וגם הס"ס ליתא וכמ"ש הנוב"י הנ"ל:

והנה כאשר עיינתי בזה ראיתי ונתון אל לבי דהאשה זו אין לה תקנה כ"א הבדיקה המוזכר ברמ"א סימן קצ"ח. וטרם יהיה כל שיח נבאר דברי הרמ"א שם וז"ל אך יש מחמירין שלא להתיר רק באשה שיש לה וסת להצריכה בדיקה דהיינו קודם שתשתין תבדוק עצמה היטב בחורין ובסדקין ואם לא תמצא דם תכניס מוך נקי על המקור בפנים ותשתין ותקנח עצמה יפה ממי רגליה ותוציא המוך אם נקייה היא הוכחה גדולה דאין הדם מן המקור והכי נהוג ואם בדקה עצמה ג"פ בכה"ג ומצאה המוך נקי מותרת אח"כ בלי בדיקה שלא בשעת ווסתה וכו' ובדגול מרבבה כתב דדברי רמ"א תמוהים דהתחיל בבדיקה ג"פ וסיים דחזקה דדם מכה הוא. ולדעתי אין ענין זה לזה ושני גווני יש בבדיקה אם בדקה כפי המבואר כאן ומצאה מוך נקי ובבדיקה מצאה דם א"כ מוכח שדם הוא מן הצדדים א"כ למה לנו בדיקה ג"פ בפעם אחד סגי שכבר נודע שיש לה במקום מי רגלים מכה המוציאה דם אבל מה דבעי במהרי"ל ג' פעמים היינו אם לא מצאה דם כלל ואז הטעם שכבר נעקר הווסת בזה שהיה לה ווסת במעשה מי רגלים שתמיד עם מי רגלים היתה רגילה לראות דם ובזה צריכה ג"פ וכן מבואר בהדיא בתשובת מהר"ם שבמרדכי הנ' שעליו רמז מהרי"ל בתשובה שם מבואר להדיא שג"פ שהצריך הוא מטעם עקירת הווסת וכ"כ בתשובותיו סימן מ"ח ובתנינא סימן צ' וסימן ק"ב. ובאמת שזה תימה גדולה ולפענ"ד נראה דהנה הש"ך כתב שבדיקה זו לא בדיקה מעליותא היא וביאר בחוות דעת שגם אם המוך נקי יש לומר שירד בחורים וסדקים ולא יגע בהמוך והביא ראיה מריש נדה דאמר מוך אגב זיעה מכווץ כוויץ ע"ש שהאריך ובאמת שבנוב"י בעצמו בסי' מ"ה שם מוזכר תשובת הגאון החסיד מוה' חיים צאנזיר ז"ל שהאריך ג"כ במה שסמך הנוב"י ראשו ורובו על בדיקה זו והוא כתב שאי אפשר שלא תנוד רגע אחת המוך ממקומו ואז יכול להיות שירד הדם לחורין ולסדקין ולא יגע במוך יעו"ש והנוב"י האריך שם והרגיש בהך דמוך אגב זיעה מכוויץ כוויץ וע"ש מ"ש בזה. והנכי יוסיף להפליא דלו יהא רק ספק אם יהיה מוך דחוק שלא יתנדנד או שירד למטה ולא יגע במוך מ"מ עכ"פ מידי ספיקא לא יצא:

והנה ל"מ לשיטת המהרשד"ם מובא בש"ך חו"מ סימן רל"ב ס"ק ט"ו במי שפרע לחבירו ואח"כ בא המלוה לומר שמצא מטבע מזויפת בתוך מעותיו והלה טוען שא"י דהו"ל כא"י אם פרעתיך והיינו משום שכל שודאי נתחייב לו והספק בפרעון אם היה פרעון טוב מוקמינן אחזקת חיוב א"כ ה"ה כאן דהיא בחזקת טומאה קיימא והבדיקה היא ספק אם נטהרה מוקמינן אחזקת טומאה מקודם אלא אף לשיטת הט"ז סימן ע"ה שם שכתב דהו"ל כא"י אם נתחייבתי לך היינו משום ששם עכ"פ אתרע החזקת חיוב שבתחלה דבתחלה היה חייב עד"מ מנה וכאן אף שיש ספק בקצת מטבעות עכ"פ אינו חזקת חיוב הראשון והדבר דומה לפענ"ד למ"ש הר"ש פ"ב ממקוואות דכל שבודאי יצא מחזקה הראשונה עד"מ שתחלה הי' טומאה מה"ת ואח"כ נולד ספק טומאה דרבנן אתרע החזקה הראשונה וה"ה כאן שעכ"פ מתרע החזקה הראשונה שהיה מקודם אבל כאן כל שספק בבדיקה אם היא בדיקה יפה שוב נשאר החזקת טומאה הראשונה שהי' מקודם. וע"כ נראה דזה טעמו של הרמ"א שמצריך ג"פ והיינו דכשם דעקירת ווסת צריך ג"פ משום שבפעם אחת ושתים אמרינן דמקרה הוא אבל שלשה היה חזקה דהמקרה לא יתמיד ה"ה כאן ניהו דבפ"א ושתים יש לחוש שמא נתנדנד המוך קצת ממקומו אבל ג"פ המקרה לא יתמיד ובודאי הוא מופת ברור שבודאי היא שלא מן המקור שאל"כ איך שייך מקרה שלשה פעמים ולכך מצריך ג"פ. ובזה מובן מ"ש הש"ך דלאו בדיקה מעליותא היא. ולפמ"ש מובן הסברא דהרי מדצריך ג"פ ע"כ דהוא מטעם שבפעם א' וב' יש לומר שנתנדנד ממקומו א"כ ניהו דבג"פ אמרינן דלא שייך שיקרה כן ג"פ אבל עכ"פ לאו בדיקה מעליא היא. ובזה מובן גם קושית הש"ך דהקשה דכאן לא שייך וכי לעולם לא תטמא והקשה הנוב"י ובח"ד דגם כאן שייך וכי לעולם לא תטמא דהא לאחר הבדיקה שוב א"צ לבדוק ולפמ"ש אתי שפיר דהרי כל שהי' ג' פעמים וא"כ הוה כעקירת ווסת לא שייך לומר וכי לעולם לא תטמא דהא תטמא כשתמצא על המוך וא"ל דל"צ בדיקה אח"כ דזה אינו דאם באמת היא טמאה ממילא לא תתחזק ג' פעמים ואם תתחזק ג' פעמים ע"כ שבדיקה מעליותא היא א"כ מהראוי שלא תטמא ולמה נחוש שמא תתקלקל וז"ב כשמש. וע"ז תירץ הש"ך דמכל מקום לאו בדיקה מעליא היא והיינו משום דצריך ג"פ א"כ לכך דוקא כשיש לה ווסת סמכינן ע"ז. ומעתה משפט האשה שבנ"ד הוא כפי המבואר בנוב"י סימן מ"ו שתבדוק במוך נקי וא"כ שלא בשעת ווסתה תהיה טהורה ואף כשלא תכניס כ"כ בעומק תהיה טהורה ובשעת ווסתה תוכל להפסיק בטהרה ע"י בדיקת המוך וביום א' וביום השביעי תצריך להכניס המוך בעומק הרחם ואם תמצא נקייה בג"פ תהיה נקיה וטהורה ואם חלילה תמצא על המוך דם שוב אין לה תקנה ודו"ק: ובמ"ש למעלה בדברי הט"ז בחו"מ סימן ע"ה יתישב מ"ש על הגליון דק"ל מב"ב דף ל"ב והובא בש"ע סימן נ"ח דהשטר קיים. ולפמ"ש אתי שפיר דשם קאי אם כל המעות הי' רעים אבל במקצת הורע החזקה הראשונה עכ"פ במקצת. אברא דלפ"ז בטוען פרעתיך מקצת והודה לו המלוה ועל מקצת טוען א"י אם פרעתיך לא היה ראוי לחייבו דשייך טעמו של הט"ז דכבר הורע החזקה במקצת וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף