שואל ומשיב/ב/ד/קכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קכג   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נתתי אל לבי במעשה שהיה אחד החליף מטבעות אצל אחד וכאשר הוקר לא רצה השני לתת לו המטבעות ותבעו לדין ולא רצה לעמוד בדין והלך בערכאות וסיפר לי האיש שיצא משפטו שחברו צריך לשלם לו וחייב לשלם ששה פ' כנימוסי הקיר"ה ואני אמרתי בהחפזי שאסור לקחת הריבית שהרי לא עשה היתר אח"כ נתיישבתי שאין שייך בזה משום ריבית דהרי לא הלוה לו כלל וזה עיכב מעותיו ואף דמעכב כיסו של חברו פטור אבל משעה שתבעו שיחזיר לו צריך להחזיר לו ואין בזה משום ריבית דהו"ל כגזלן וראיתי בסי' רצ"ב בהו"מ שמבואר כן בהדיא דאין בזה משום רבית וכמ"ש בסמ"ע וז"ב ופשוט ועיין מלמ"ל פ"ז ממלוה הלכה י"א ומ"ש שם בשו"ת מיימוני דשייך משום ריבית רק דאין בשכירות משום ריבית היינו דוקא שם שהיה בהיתר וא"כ שייך בו משום ריבית אלא דבשכירות לא שייך ריבית אבל כל שזה עיכב ואינו רוצה להחזיר לו אין כאן הלואה רק גזלן וצריך לתת הריבית וז"ב והא דפריך בערכין דף כ"ב ואי בבע"ח ישראל מי שבקינן ליה דקאכיל ריבותא ולא אוקמא בכהאי גוונא דעכב מעותיו וזה תבעו ומגיע לו ריבית היינו משום דנזקקין לנכסי יתומים משמע ליה דמיירי שאביהם לוה מעות ועוד יש לדחות אבל הדין דין אמת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף