שואל ומשיב/ב/ד/קיד

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן קיד   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בדבר מה שאירע לפני שאחד תבע את חברו שהיה ערב לו בעד חברו שישלם לו והלה טען שלא ערב לו רק בעד הקרן לבדו ולא בעד רווחים. והנה מבואר בש"ך סי' קכ"ט דלענין השבח הוה כערב שלא בשעת מתן מעות ובקצה"ח חלק ע"ז דגם זה הוה כערב בשעת מתן מעות דהוי ליה כאילו העמיד לו ערב שאם ילוה לו לאחר זמן יהיה ערב ע"ז כיון דחלק הנותן מונח בידו הו"ל כאלו הלוהו אז על ערבותו ולא דמי למה דמבואר ביו"ד סי' ק"ע ע"ש ומ"ש בנתיבות שם ועיין משובב מ"ש בזה ודברי המשובב נכונים שגם בנתיבות כ"כ בפשיטות בסי' פ"א יעו"ש:

והנה הדיין הרב החריף מוה' חיים יוסף עלינבערג נ"י ההוא אמר דיש לדון כיון דזה לא ידע אם יהיה ריווח וא"כ איך משתעבד והו"ל ערב שלא בשעת מתן מעות אבל זה אינו דעכ"פ כל שהיה ריוח אח"כ שוב נעשה לו ערב כעת שאם יהיה ריוח אם כן חלקו של נותן הוא בידו הו"ל כאלו הלוהו. ובאמת בשו"ת הרשב"א הבאתי ביד שאול סי' ר"ד משמע דהוה ערב גם על מה שיהיה אח"כ ריוח אך אני כתבתי לפרש דדוקא על מה שהיה כבר ריוח ולא על להבא יעו"ש אבל מ"מ על לעבר משמע דהוה ערב אף שבשעת הלואה לא הוה הריוח מיהו שם היה בנכרי ועכ"פ היה להם להביא זאת וגם על הש"ך יש לתמוה שלא הזכיר מדברי הרשב"א אלו שהביא בעצמו בסי' ע"ב וחולק שם על הב"ח יעו"ש ובספרי שמבואר הדבר היטב. והנה הקצה"ח סיים דאם ידוע שהיה ריוח בעיסקא מחויב הערב לשלם ורצה הדיין הנ"ל לומר דדוקא בידוע שהיה ריוח וטעמא טעים דאל"כ הו"ל הערב כטוען איני יודע אם נתחייבתי דפטור. ולכאורה דבר גדול דיבר בזה אך לפענ"ד נראה דלגבי ערב לא שייך איני יודע אם נתחייבתי כיון דהחיוב לא בא מחמת שהלוה רק שנעשה ערב וא"כ נעשה ערב על כל מה שיתחייב הלוה אם יטעון על הרווחים א"י אם היה ריוח יתחייב כיון דהוא נתחייב הרווחים גם כן נתחייב גם הערב בעדו וא"ל דגם הלוה בעצמו כשיטעון א"י אם היה ריווח להוי כטוען איני יודע אם נתחייבתי דאולי לא התחיל כלל החיוב שהיה היזק דזה אינו דהא הוא התחייב עצמו כל שלא יברר בעדים שהיה היזק או שישבע ע"ז לא יפטר וכמבואר ביו"ד סי' קע"ז שוב הוה כאיני יודע אם פרעתיך כיון שצריך לברר או לשבע ואינו יכול לשבע ומשלם ואם כן הרי הערב נתערב בכל מה שיתחייב הלוה גם הוא צריך לשלם עבורו וזה ברור כשמש לפענ"ד ודו"ק: ודרך אגב ארשום במה שנחלקו הט"ז עם המהרשד"ם בחו"מ סי' ע"ה בספק אם נתן לו מטבע מזויפת והתומים והקצה"ח האריכו בזה ולפענ"ד שניהם צדקו יחדיו דבאמת דברי הט"ז נכונים כיון דנולד הספק ברשות המלוה עליו להביא ראיה בין לשיטת הרי"ף ובין לשיטת הרא"ש המוזכר בסי' רכ"ד כאן נולד הספק ברשות המלוה ועליו להביא ראיה אבל הרשד"ם דמיירי במי שקנה חפץ מחברו ונתן דמים בעד החפץ ואח"כ טוען המוכר שמצא מטבע מזויף שאם באמת היה מזויף היה המקח בטל א"כ כשם שיש להמוכר ספק בהמעות שקבל כמו כן יש ספק ללוקח אם קנה החפץ ושוב הוה לשניהם ספק שפיר צדקו דברי המהרשד"ם והדבר דומה למ"ש הרשב"א בחידושיו פרק הזורק הובא בקצה"ח סי' ע"ה שם ועיין מ"ש בגליון ועיין במהר"ם שיף ובביאור שם ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף