שואל ומשיב/ב/ד/צב

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן צב   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט וגמר חתימה טובה להרבנים הגדולים החריפים ובקיאים ש"ב מוה' יחיאל צבי היילפרין נ"י אבד"ק אדעס והרב מוה' יעקב יחיאל מיכל נ"י.

מכתבם הגיעני כמו רגע. בדבר שאלתם במעשה שהיה שכיב מרע רצה לגרש את אשתו בגט כריתות בכדי לפטור את אשתו מזיקת יבם כי לא הי' לו זרע ר"ל ויען שהמגרש הוא כהן סדרנו גט על תנאי כמו שמבואר בהש"ע ואמר בלשון כמו שמבואר בהגט מקושר. אך למען לא יהיה אח"כ חשש שניתק מחולי לחולי אחר לפיכך אמר בזה הלשון אם לא מתי עד חמשים יום ועד בכלל לא יהיה גט ואם מתי ואם לא מתי הכל כד"ת. ובשעת שצויתי לבעל המגרש לומר כך שאל אותי על מה ולמה מגביל' זמן והשבתי לו שזה כפי הדין. ואח"כ קבלה האשה את הג"פ ותלה אותו במשיחה על צווארה ובתום יום החמשי' אחר חצות והיה ביו' ו' עש"ק תקף עליו החולאת ר"ל ושלחה אשתו אחרי ובבואי לביתו ראיתי שאינו זמן לכתוב גט אחר כי היה קרוב לעת מנחה וצוויתי שתתן לו הגט לפני עדי' והוא יתן לה פעם שנית לפנינו וירחיב לה הזמן באם לא מתי ואם מתי כנ"ל וכן עשה לפנינו וביו' שבת קודש יום אחד וחמשי' מסדר הגט הראשון הנ"ל שביק השכ"מ חיים לנא ולכל ישראל והגט היה בעת פטירתו אצלה תלוי על המשיחה. והנה עתה מורא עלה על ראשי כפי המבואר בהש"ע שאין להוסיף על התנאי ואין לבטלו עכ"ל השאלה. והנה אף כי הימי' האלה אשר יחשוב האדם עם קונהו וגם היום ברכי כשלו מצום בכ"ז למען תקנת עגונות אמרתי אכתוב בקצרה. הנה מ"ש בפשיטות דאין להוסיף על תנאי ולבטלו מאד תמהני בראשית ההשקפה דהרי בש"ע סי' ל"ח בסעיף ל"ז מבואר דיכול לבטל או להוסיף על תנאי והוא מתשובת הרא"ש והנה הב"ש ציין שכתב באריכות סוף סי' קמ"ד ועיינתי שם בס"ק ט"ו וראיתי שם דעל להוסיף על תנאי ולהחזיק הגט לא ערער כלל יעו"ש היטב רק על ביטול הגט מאריך שם ובבית מאיר מחזיק ג"כ דיכול להוסיף על תנאי ועכ"פ אף אם יהיה ספק בשעת הדחק נוכל לסמוך על הרא"ש והרמ"א והנה ראיתי באבני מלואים סי' ל"ח שם שכתב דזה דוקא לטעם הרא"ש דאתי דיבור ומבטל דיבור יכול להוסיף אבל להר"ן דמטעם קפידא אתינן עלה ל"מ גם להוסיף דיש לומר דקפידא היה בדבר דוקא על זמן זה ע"ש וא"כ גם בנדון דידן יש לומר דלהר"ן לא מועיל אבל באמת בנדון דידן לפענ"ד גם הר"ן מודה דהרי מעלתו כתב דבשעת שאמר לבעל שיאמר הלשון הזה שאל אותו החולה למה מגבילי' זמן ואמר לו שכן הוא עפ"י הדין א"כ ראינו דאדרבא הבעל לא רצה בהגבלת הזמן והדיין א"ל שכן הוא ע"פ הדין וא"כ אח"כ כשנתרצה לתת הגט ולהרחיב הזמן שוב נתרצה ולא שייך קפידא בזה כלל וא"כ בודאי מועיל ובפרט בריצוי שניה' דלדעת הרבה פוסקי' מועיל אף לבטל מכ"ש בהוסיף הזמן וז"ב וגם בתנאי באם ודאי יכול להוסיף ועיין ריש סי' קמ"ג שלשה דעות בזה ועיין ט"ז שם ובב"ש ס"ק י"ט שם וא"כ בזה לפענ"ד ודאי יכול להוסיף על תנאי ובפרט שנתן הגט מחדש ועיין בט"ז שם ובבית מאיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף