שואל ומשיב/ב/ד/צ

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן צ   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה וכו' מו"ה משה זאב מו"ץ ד"ק פיאטרע נ"י ומשנהו מו"ה זאב וואלף נ"י מו"ץ דשם:

מכתבם הגיעני היום ואני יושב בקרית חוצות לשאוף רוח צח ולשתות מי מעיין הקשה למעיין ומחוסר ספרים ובכ"ז מפני תקנת עגונות לא אחשה וזה דבר שאלתו מאשה הנעצבת בוכה על בעל נעוריה ואסורה בכבלי העיגון אשה מרת סאסיא בת ר' אהרן מקהלתכם שזה יותר משנה שבעלה ר' חיים ישראל בר' זאב הרחיק נדוד מאתה שלום בינו לבינה. אמנם כן מפני הלחץ זו דוחק הפרנסה רגלוהי מובילין יתיה למדינת טירקייא לעיר טאלטשא שהי' לו בשם אח שמו ר' אברהם שמחה בר' זאב והנה סוף שנה העברה השמועה באה עד לכאן ב"ק פיאטרא שר' חיים ישראל הנ"ל נטבע בשם בנהר טינא ועפי"ז באה האשה הנ"ל ובנו של רח"י הנ"ל לפנינו להורות להם נידון האבלות ומנענו אותם מלהתאבל עליו מדי יתברר היטב עפ"י דתה"ק להתירה מכבלי העיגון ואחר חג הפסח העבר כיתתה האשה הנ"ל רגליה בטילטולא דאיתתא עד לעיר טאלטשא הנ"ל והביאה לנו גב"ע משם בז"הל. במותב תלתא ב"ד כחדא הוינא ואתא לקדמנא ה"ר זלמן בר' יעקב ואחר הגיזום והאיום אמר לנו בזה"ל אחר ששאלנו אותו בתו"ע בואם לא יגיד ונשא עונו וז"ל מיך האט גידונגען ר' אברהם שמחה בר' זאב איך זאל שטיין בא דעם אורט פין דער טינא וויא זיין ברודער איז אריין אין איז דער טראנקען גיווארין אין אויף דעם פיפטען טאג לערך א שעה וחצי פאר נאכט האב איך דער זעהן וויא דער דערטרענקיניר איז ארויף גיקומין האב איך איהם תיכף אין אויגין בליק דער קאנט אז דאס איז דער ר' חיים ישראל בן זאב וואס דער ברידער האט מיך גידונגין איך זאל היטין דאס אורט אבער איך האב איהם ניט גיט גיזעהין ווארין ער איז אויף גיקומין אבער איילין ווייט פין מיר ניט מעהר איך ווייס קלאהר בלי ספק אז דאס איז גיוועזין דער דערטרענקינער ווארין איך האב מיך גיט צי גיקיקט אין דאס פנים זיינס איז גיוועזין גאנץ כל הפרצוף פנים בשלימות ווארין ער איז ארויף גיקימין מיט דעם פנים ארויף. כ"ז העיד לפנינו וחתם את עצמו יום ג' תשעה ימים בחודש אייר שנת תרכ"ג פה טאלטשא נאום זלמן בן יעקב במה"ק. באנפנא העיד לפנינו הר' זלמן בר' יעקב כ"ז וחתם את עצמו במסה"ק והמעשה הלז הי' בחודש אלול תבר"ך לפ"ק. נאום מאיר ישכר בהרב מו"ה ישראל יעקב נ"י הרב מקיליע ונאום יצחק אייזיק בהרב המנוח מו"ה אהרן איש הורוויטץ. ונאום שמואל דוד בהרב מו"ה אשר זעליג שו"ב מקיליע. ובעמוד השני מהגב"ע הנ"ל נכתב עוד העידו לפנינו כמה אנשים ה"ר יואל בר' יצחק וה"ר צבי יונה בר' יחיאל מיכל אז פינקט אויף דעם ארט וואס ער איז אראפ גיפאלין איז ער דארטין ארויף ווארין יענץ אורט הייסט אקעסיל גריב וועליכס אז מען פאלט אריין קען איז ניט אראפ טראגין וועליכס עס איז דארטין שוין מעהרירע דער טראנקין גיווארין נאר זענין פריר ארויף גיקימין האט מען זייא דער קענט הן בפרצוף והן בסימנים נאר דיא מענטשין האבין דעם נטבע הנ"ל ניט גיזעהין בפנים שלו תיכף אז מען האט איהם גיפינין נאר דער עדות דמעב"ל האט איהם זאריז גיזעהין אין מיר האבין נאר דער קענט בקומה אין אין דער בארד אין פיאות אין עס איז אוממעגליך אז זאל זיין חשד אז דאס זאל זיין איין אנדערער ווייל לזה המקום קען זיך ניט צי שלאגין קיין שום זאך סאדין אז מען פאלט נאר אהין אריין (אלו הדברים אין להם פירוש לדעתינו הרבנים מפיאטריא הח"מ) ער וואלט גיוועזין פריר ארויף גיקימין נאר דער טעליגראף גייט דארטין אריין פין א יאהר האט ער זיך דארטין פר האלטין והראיה די האנד איז איהם גיוועזין אזו וויא צי בלוט אין צי ריסין אז ער איז ארויף גיקימין. כ"ז העידו באליונ"ע. נאום מאיר ישכר בהרב הנ"ל. ונאום שמואל דוד הנ"ל. ונאום אייזיק הורוויץ הנ"ל. עוד נכתב אחורי הגב"ע הנ"ל בזה"ל. וה"ר זלמן העד הראשון לא ראה טביעת האיש הנ"ל רק שהכירו מקודם היטב ואח"כ. בהשגחתו הי' היטב כנ"ל רק זאת נודע שהנטבע הנ"ל הי' תמיד רוחץ א"ע בזה המקום ובשעת טביעתו הי' גר א' רואה את הנטבע שרחץ בזה המקום הנ"ל. כ"ז העתקנו אנחנו הח"מ מגוף גב"ע שהביאה לנו האשה העגונה הנ"ל מטאלטשא מהגר הנ"ל והנה האשה הנ"ל הגידה לפנינו עוד ששמעה בשם מהעדים שראו הטביעה וגם מהגר הנ"ל שעמדו שם בשעת הטביעה שיעור שתצא נפשו ועוד יותר אמנם דבר זה אינו מבואר כלל בהגב"ע וגם אין אנו מכירים שום חתימה מהגב"ע עכ"ל השאלה. לפענ"ד הדבר ברור דכיון שהאשה העידה בשם העדים שראו הטביעה ושהו עד שיעור שתצא נפשו וגם הגר העיד כן ולפ"ז במים שאין להם סוף שעמדו עד שתצא נפשו אינו רק חשש דרבנן ובמים שאל"ס מן התורה מותרת להנשא רק מדרבנן אסורה וא"כ אף שראו וידעו מהטביעה אינו רק חשש בדדמי וא"כ אינו רק ספק דרבנן ואף דספק דרבנן באתחזיק איסורא אזלינן להחמיר ועיין בסי' ק"י ביו"ד מכל מקום כאן כיון דמה"ת מותרת אזל ליה החזקה וכעין מ"ש הר"ש פ"ב דמקוואות דכל דאזל החזקה ראשונה שהי' טומאה מדאורייתא ועכשיו אינו רק טומאה דרבנן לא שייך לאוקמא על החזקה וה"ה כאן. ובלא"ה נראה דהרי הט"ז הקשה בספק אשתהי ג' ימים למה לא נוקמא בחזקת חיים עד השתא וכתב הב"ש דזה שאנו מכירים חזקת חיים שלו מהראוי לאוקמא על חזקתו ואותו שאין אנו יודעין לא שייך לאוקמא בחזקת חיים דאטו ליכא מת בעולם וכעין מ"ש הש"ך בחו"מ סי' קל"ג לענין רוב גנבי כן היא כוונת הב"ש דלא כשו"ת נודב"י ולפ"ז כאן שזה שאנו יודעין אזל ליה חזקת חי מה"ת שהרי שהו עד שתצא נפשו וא"כ יותר מהראוי לומר שזהו אותו האיש מלומר על איש אחר שלא אתרע כלל חזקת חי שלו וגם יש לצרף מ"ש מעלתו לצדד בהיתר וע"כ נראה לי דהדין אמת שהאשה מותרת להנשא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף