שואל ומשיב/ב/ד/פט

שואל ומשיב ‏ ב ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן פט   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג המושלם הנגיד מו"ה מענדיל פרענקיל נ"י חתן בנו של הרב הגאון מו"ה שמחה נתן עלינבערג ז"ל:

מכתבו נמסר לי היום יום ה' עקב תרכ"ג והנה אם אמנם אני יושב קרית חוצות ומחוסר ספרים וגם אני את הרב איני רב ובכ"ז אמרתי להשיב בקצרה אשר שאל וז"ל הנה בעירנו נולד מבוכה גדולה היות שהטבחים מוכרי בשר דקהילתינו הפקיעו השער מבשר ומוכרים ביוקר מכל סביבותינו וראינו שהדבר הוא נגד היושר והצדק ועלה בדעתינו לעשות קשר אמיץ לבל יקח שום איש מהטבחים בשר עד אשר ימכרו כפי המקח שבערי סביבותינו והרב דקהלתינו לא רצה להכניס עצמו בדבר ולפי דעתינו מנע הרב את עצמו מזה מחמת שהוא נוגע בדבר כי שכרו קצוב מאת הבהמות כשרות הנמכרים וירא לנפשו באם שיעשו איזה איסור יגרע שכרו ועי"ז היינו מוכרחים לעשות הקשר הנ"ל בלתי הסכמת הרב וקיבלו רוב אנשי עירנו עם רוב טובי העיר על עצמם לקיים זאת ורובם ככולם בדלו עצמם מלאכול בשר זה כמה ימים אך הרב דקהלתינו הרהיב בנפשו ואכל הוא עם ב"ב הבשר ועי"ז אין באפשרינו לכוף את הטבחים לשמוע לדברינו ולעשות עפ"י הד"ת כי קצת מאנשי עירנו גמרו בדעתם ג"כ לאכול הבשר באמרם באשר שהרב עם ב"ב אכלו מהבשר בודאי אין שום חשש בדבר ואם אמנם שהמה רק מקצת מן המקצת עכ"ז יתהרס עי"ז הבנין. והנה כל האנשים אשר חתמו את עצמם על הכתב איסור וגם רוב משאר בני עירנו מתרעמים על הרב עבור זה והרב יסד אבן פינתו על ב' טעמים. א' מחמת שנעשה בלתי הסכמתו. והב' מחמת שהאנשים החתומים לא הי' ביחד רק חתמו א"ע זה אחר זה. והנה אם אין להרב אב"ד שלכם אלא השני טענות שזכר מעלתו יפה השיב מעלתו והנני יוסיף דמ"ש מעלתו בשם הסמ"ע סי' רל"א ס"ק מ"ה בשם המהר"ם אלשקר יפה כתב אבל הש"ך חולק שם ע"ז ע"ש ומעלתו כתב בשם נקודות הכסף ולא ידעתי כוונתו אבל כוונתו להבאר הגולה שם אבל הבאר הגולה מעתיק דברי הכ"מ בשם הריב"ש והש"ך מזכיר זאת ודחה שנראה עיקר בהש"ס כהרא"ש וסייעתו. אמנם לפענ"ד בנדון דידן כ"ע מודו דכל דהרב נוגע בדבר בודאי רשאין בני העיר לעשות תקנה בלתי רשות הרב כי אדעתא דהכי לא קיימו הרב שיעשה דבר מה שהוא נגד תקנת בני העיר ואדרבא החכם ואדם חשוב מחוייב לשקוד על תקנת בני העיר. וגם גוף ראיית הש"ך ממה דפריך מבני העיר על בעלי אומניות ש"מ דדא ודא אחת היא אני תמה דהרי הרא"ש בעצמו כתב דבני אומניות מקרי לענין זה בני עיר וא"כ שפיר מקשה הש"ס דמשמע להו דמ"ש ורשאין בני העיר לא קאי על בני עיר רק על בעלי אומניות שהם הנקראים בני עיר וא"כ יפה הקשה לרבא וע"ז משני ה"מ דליכא אדם חשוב אבל כל בני העיר בודאי רשאין אף שלא מדעת הרב ואף דדעת הרא"ש אינו כן אבל עכ"פ אין קושיא על הרמב"ם ורמב"ן וריב"ש מזה ואדרבא לפענ"ד משם ראיה דהרי הברייתא אמרה ורשאין בני העיר ואם איתא דקאי על בני העיר ממש היה מהראוי לומר ורשאין כל בני עיר דלענין בני עיר צריך להיות כל בני עיר אבל אי קאי על בעלי אומניות והם הנקראים בני עיר לא שייך לשון כל בני עיר רק בני עיר והרי גם בבעלי אומניות צריכין להיות כלם ביחד לא אחד ושנים מהם כמבואר בש"ע שם כנ"ל והטעם השני שכתב שלא הי' ביחד יפה כתב מעלתו שכל שהסכימו יחד הו"ל כהי' ביחד וכפי הנראה כוונת הרב האב"ד למ"ש הרשב"א הובא בב"י חו"מ סי' ח"י כמדומה לי כי אינו לפני דבעינן הרוב מתוך כלם שיהי' ביחד אבל זה אינו ענין לכאן דשם לענין ב"ד שידונו ע"פ שכלם ועפ"י סברתם בעי שיהיה הרוב מתוך כלם אבל לא בענין התקנה. דרך כלל אם כל בני העיר ועכ"פ הרוב מפורעי המס והיינו באופן שיהיה רוב בנין ורוב מנין יכולים לעשות תקנה לבל יפקיעו השער ואין מיחוש בדבר אף שהרב האב"ד אינו מסכים ובפרט אם הוא נוגע בדבר אמנם בתנאי שיהיה כוונתם לשם שמים ולא לקנטור ומפני שאני מבחוץ ולא ידעתי ע"כ יראה מעלתו לדבר גם עם ב"ד הרב המופלג מוה' יעקב נאטנזאהן נ"י אם גם הוא מסכים שהתקנה היא טובה ונכוחה גם אני מסכים לכל האמור. ולפענ"ד הרוב יכולים לכוף המיעוט כיון דהוא טובה כללית וגם הרב האב"ד נכון שיסכים לתקנה זו ואל יפרוש מן הציבור. עוד אני מוסיף דלפענ"ד גם הרא"ש לא אמר שא"י לעשות תקנה בלתי הרב דוקא במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי אבל כאן אינם עושים שום פסידא רק שהם אינם רוצים לאכול מה שמיקרים השער וזה לא מקרי פסידא כי מניעת הריווח לא מקרי פסידא ובכה"ג יכולים לעשות תקנה לעצמן גם יש לי אריכות דברים במה דאמרו ולהסיע על קצתם דהיינו לפענ"ד הרוב על קצתם אבל רש"י לא פירש כן ואין אתי שום ספר וצ"ע. עוד יש לי לומר דבר נחמד בישוב קושית הש"ך דהנה יש לדקדק מה הלשון אומר ורשאין בני העיר להתנות מה לשון רשאין היה לו לומר ויכולין. אמנם נראה דהנה התוס' בקידושין דף ל"ג בהא דאמרו אין בע"מ רשאין לעמוד פירשו דלשון רשאי היינו מחוייב וכדאמרו במשנה אעפ"י שאינו רשאי ולפ"ז יש לומר דהרי הרא"ש כתב דבעלי מלאכה אחת נקראין בני העיר ולפ"ז יש לומר דלכך נקט לשון רשאין דבני העיר ממש הם מחוייבים לתקן המדות ושערים וכדומה כי הם מחוייבים להשתדל בצרכי העיר אבל בעלי מלאכות הוה לשון רשאין רשות שהם יכולים לעשות אבל אינם מחוייבים ולפ"ז שפיר מקשה הש"ס דניהו דבני העיר יש להם מעלה טפי היינו דלכך חייבים אבל בע"מ עכ"פ יכולין לשנות ולזה משני ה"מ היכא דליכא אדם חשוב דאז בני העיר מחוייבים להשגיח על תיקון העיר ובע"מ דשאין היינו שיכולין אבל כי איכא חשוב אז בני העיר עכ"פ יכולין לשנות אף דאיכא אדם חשוב ובע"מ אינן רשאין כלל ולאו כל כמינייהו דמתני כלל ומבואר שיטת הרמב"ם והרמב"ן ודעימייהו כנ"ל נכון וברור ודו"ק היטב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף