שואל ומשיב/ב/ד/פז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שואל ומשיבTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שואל   מהדורה תניינא חלק ד סימן פז   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וכ"ט אל כבוד הרב הגאון וכו' מו"ה אלי' נ"י אבד"ק דראהביטש:

יקרתו הגיעני תמול והנה בדבר שאלתו אשר זה כמה שנים איש אחד משם ושמו אליעזר בן עקיבא נשא אשה מכפר הסמוך לשם והי' איש הנ"ל חלים בבריאותו בשעת החתונה וגם לאחר החתונה כמה שנים והי' יודע בטיב מו"מ וגם ללמוד גמרא ומעט פוסק וזה איזה שנים יצא עליו קצף מאת השם ונשתגע האיש הנ"ל ר"ל ומתחלה הי' מרה שחורה ואחר זה יצא מדעתו מכל וכל ושגעון שלו הי' שיצא יחידי בלילה והי' בורח מביתו וגם שהי' מקבץ אבנים הרבה מאשפתות ונתן לתוך חיקו וגם בלילה לא רצה לשכב על שום משכב וגם לא רצה להתפלל ולהניח תפילין וגם עשה לעצמו צלמים ר"ל וזה לערך שנה אשר היקל לו מעט מחליו הנ"ל וישן בלילה על משכב כשאר אנשים גם מביט לפעמים באיזה ספר אבל לא עזב הרבה דברים מקדם וגם עתה אינו רוצה להתפלל ואינו נוטל ידים לא בשחרית ולא לאכילה גם לוקט לפעמים אבנים מן השוק ומניחם תוך חיקו אבל מאותן שלשה דברים המנויים בש"ס חגיגה היינו מקרע כסותו ולן בבהק"ב ויוצא יחידי בלילה הנהו דברים לית ביה כעת אבל חוץ משגענות שלו אשר הוא נוהג בהם יודע בטיב לדבר עם האנשים כאחד הבריאים בלשון צחות ולא שום שטות בשעה שמדבר עם האנשים והנה אשתו הנ"ל היא מיללת ודופקת על ביתי יום יום אשר זה יותר משמנה שנים שהיא עגונה חיה גם אמרה בפירוש שאם לא נתיר לה גט פטורין מבעלה הנ"ל תהא מופקרת ואביה וכל משפחתה יראים מאוד מזה כי המה אנשים כשרים והאשה הנ"ל היא רכה בשנים וגם כעת האנשים מרננים אחריה והנה שני הדרכים הן להיתר והן לאיסור הם קשים עלי כגידין לכן אמרתי אציע הדברים לפני כבוד הדרת גאונו. הנה מעלתו לא ראה שכבר דברו בזה גדולי עולם ונתחבר בזה חיבור יקר ונקרא בשם אור הישר שמה נקבצו כל דברי מעלתו ונוסף עליהם כהמה וכהמה ולבאר הדברים תקצר היריעה וכבר כתבתי בזה בתשובה אחת ל"ק האראדענקא ולא עת האסף בזה. אמנם כעת עיינתי והנה כבר נודע מ"ש הב"י בסי' קכ"א המחלוקת הגדול דר"ש ודעימיה סוברים דאינו נקרא שוטה רק אותן ג' דברים המנויים בריש חגיגה דף ג' ע"ב ודעת הרמב"ם בפ"ט מהלכות עדות השוטה פסול לעדות לפי שאינו בן מצות ולא שוטה שהוא מהלך ערום ומשבר כלים וזורק אבנים לבד אלא כל מי שנטרפה דעתו ונמצאת דעתו משובשת בדבר מן הדברים אעפ"י שהוא מדבר ושואל כענין בשאר דברים הרי זה פסול ע"ש והנה מלבד דלא נודע מקור דברי רבינו וכבר דברו בזה בב"י וכ"מ וכל גדולי עולם אף גם דלא נודע למה לא הביא הרמב"ם דברי הש"ס חגיגה ובירושלמי תרומות פ"ק שהביאו השלשה דברים ומחלוקת ר"ה ור' יוחנן והוא לא הזכיר כלל מזה ואין דרכו של רבינו להשמיט ובכ"ז לא השיבו הגאונים כלום. ולפענ"ד אומר אני באימה וביראה שלדעתי השמיט הרמב"ם זאת דהנה מה דאמרו הלן בבה"ק והיוצא יחידי בלילה ואמרו שם לעולם דעביד דרך שטות והלן בבה"ק אימור כדי שתשרה עליו רוח טומאה והיוצא יחידי בלילה אימור גנדריפס אחזיה ועיין ברש"י שני פירושים והנה הרמב"ם השמיט הא דאמרו בגיטין דף ס"ו אימור שד הוא ומשני דחזי בבואה וכו' והרמב"ם השמיט כל זאת והה"מ והכ"מ ובב"י סי' ק"כ האריכו ע"ד השמטה גם הרשב"א בתשובותיו ח"א סי' תי"ג תפסו בזה אבל האמת יורה דרכו שהרמב"ם הלך לשיטתו דלא האמין בשדים ובכל אלה אמנם יראתו קודמת לחכמתו ולא רצה לומר שאינו מאמין בזה וע"כ תפס לו עיקר כדברי ר' ישמעאל ע"ש בש"ס וכן הרי"ף לא הביא כ"ז והנה גם כאן הוא לא חשב דברים אלו שיהי' במציאות וע"כ השמיט זאת ולא רצה להביא ותפש בפשיטות שוטה מה שהוא לפי היקש השכלי וע"כ כתב ששוטה הוא מי שנטרף דעתו באחד מהדברים ודעתו משובשת שזה מצד היקש השכלי. והנה מ"ש רבינו דהשוטה פסול לעדות לפי שאינו בן מצות הנה הלח"מ תמה דלמה צריך לטעם זה ת"ל שאינו בן דיעה ע"ש. ובאמת אני מוסיף לתמוה דשוטה בני מצות ניהו והגדולים מוזהרים עליהם כמ"ש בשו"ת מהרי"ל סי' קצ"ו ועיין תב"ש סי' א' ס"ק י"ט שהחזיק בזה. ובאמת שכן נראה מהש"ס ריש פרק מי שהחשיך ועיין בב"ש סי' רס"ו ועכ"פ חרש ושוטה בני מצות נינהו והרמב"ם כתב להיפוך דאינו בן מצות. וע"כ נראה דבאמת מצד שאינם בני דיעה אם הי' ב"ד מלמדם ומזהירם הוה כקטן עומד ע"ג ומזהירם ואז הי' כשרים וא"כ אפשר דמטעם דלאו בני דיעה הי' כשרים אך באמת זה אינו דהא עכ"פ בשעת ראיית העדות הי' פסול. אך נראה דמטעם דלאו בני דיעה הי' עכ"פ העדים כשרים שנצטרפו עמו לא הי' פסולים מטעם נמצא אחד מהם קרוב או פסול דהא אינו פסול בעצם רק מטעם דאינו בן דיעה וא"כ עכ"פ לא מפסל לאחריני אבל מטעם שאינו בן מצות הוה פסול בעצם ופוסל אחרים גם כן. אמנם אכתי קשה היכן מצינו דאינו בן מצות והרי הוא בר מצות וכמ"ש המהרי"ל הנ"ל והביא ראיה ברורה דאי כבהמה נחשב למה כשר שחיטתו כשאחרים עומדין ע"ג ומזהירו וע"כ דבן מצות הוא רק שחסר דעתו וכל שאחד עומד ע"ג ומזהירו הרי הוא כשר וא"כ דברי הרמב"ם תמוהים. אמנם נראה באמת לאו בן מצות הוא דהתורה פטרה אותם מכל מצות וכמו דפטר להו מראייה ומכל מצות האמורות בתורה. ובאמת צריך ביאור אמאי כתב המהרי"ל דהן בר מצות. אמנם הכוונה לפענ"ד כיון דהשוטה יכול להיות דיתפקח וישתפה אח"כ א"כ בר מצות הוא לכשישתפה ואינו יוצא מגדר בר מצות רק שכעת הוא פטור שאינו בן דיעה ולפ"ז זהו לכל מצות אבל מצות עדות כיון דבעת ראותו העדות לא הוה בן דיעה ואינו בן מצות מה בכך שיוכל לבא לידי מצות מכל מקום הוה פסול בשעת ראיה וכ"ש אם בשעת הגדה ג"כ אינו בן דיעה מה יועיל מה שיוכל לבא לכלל דעה מכל מקום הרי תחלתו בפסול פסול ואף דבד"מ כל שהיה קרוב ונתרחק כשר היינו משום שאינו אותו האיש שהיה מקודם אבל מה שפסול מחמת שלא היה בן דיעה בשעת ראייה בודאי פסול וז"ב כשמש ודברי הרמב"ם נכונים. ובזה נראה לפענ"ד מה דהרמב"ם לא כתב רק לענין עדות משום דבעדות הוא דפסול דאינו בן דיעה בשעת הגדה ובעת ראיה ודו"ק כי הם דברים חדשים. והנה מעלתו הביא דברי המהרי"ט חלק אהע"ז סי' ט"ז דהביא ראיה דכל דמסברי ליה וסבר לא הוה בכלל שוטה מהא דאמר רבא בב"ב דף קנ"ה דמסברי ליה וסבר הוה זביניה זבינא והביא דברי התורת גיטין סי' קכ"א שכתב דמשם משמע להיפך דהא אמר שם והאי דהוה שדי קשייתא חוצפה יתירה והרי דאי לא הוה תלי בחוצפה יתירה לא הוה ראיה ממה דמסברי ליה וסבר וע"ז כתב מעלתו לדחות דשם דהוה פחות מבן עשרים ולכך צריך לתלות בחוצפה יתירה. והנה לכאורה צדקו דבריו אך לפ"ז קשה הא הר"ש והריב"ש בתשובה הובא ביתה יוסף סי' קס"א מביאין ראיה מהך דב"ב דאמרו האי משום דחזי ביה שטותא יתירתא והרי שם היה תוך זמן וא"כ לכך גם בדבר אחד נמי סגי. אמנם באמת הדבר נכון דשם אמרו ולא היא התם משום שטותא יתירתא והיינו דלעולם תוך זמן כלאחר זמן ורק משום שטותא יתירתא וא"כ שפיר הוכיחו משם דסגי בדבר אחד אבל בפחות מבן עשרים והיינו דעוד חסר לו ולא היה אף תוך זמן שפיר היה צריך לתלות בחוצפא יתירתא דאל"כ לא היה מועיל אף דמסברי ליה וסבר. שוב ראיתי בתבואת שור סי' א' שכתב בס"ק מ"ה ראיה דסגי בפ"א ולא בעינן דיתחזק בתלתא זימני מהך דאמר רבא בהך דשדי קשייתא דזביניה לאו זביני אף שלא היה רק פעם אחת וע"ז כתב דא"ל משום דהיה תוך זמנו דזה אינו דעכ"פ הפוסקים בב"י סי' קכ"א מביאין ראיה מהך דקמייתא דחזו שטותא יתירתא ולפמ"ש אין ראיה דשם דאמרינן ולא היא א"כ ס"ל דתוך זמן כלאחר זמן שפיר אין לדחות משום דהוה תוך זמן אבל כאן נתבאר דהיה פחות מבן עשרים והיינו שלא הגיע אף לתחלת שנת עשרים ואף אם נדחוק דפחות מבן עשרים היינו שהוא בתוך עשרים ותוך זמן כלפני זמן אך כיון דאמרו שם דרבא לאו בפירוש אתמר רק מכלל' אתמר ודחי שם דלא היא א"כ לית ראיה דיש לומר דתוך זמן כלאחר זמן ס"ל לרבא ולכך הצריך רבא למתלא משום חוצפא יתירתא. ובאמת המעיין בנדה דף מ"ה ימצא דרבא ס"ל תוך זמן כלאחר זמן ע"ש. שוב ראיתי דדברי התב"ש תמוהין דמ"ש בהך דשדי קשייתא דיש לומר משום דהוה תוך זמנו דהרי שם היה פחות מבן עשרים והרי רבא ס"ל בדף קנ"ה ע"א שם דבבן י"ח שנה סגי. אברא דקשה למה לא הביא התב"ש ראיה מהך דלעיל מיניה דחזו ביה שטותא יתירתא דשם קאי בתוך זמן לכל מר כדאית ליה וא"כ כל דחזו ביה שטותא יתירתא פ"א סגי. מיהו באמת אין משם ראיה דשם כיון דלא ס"ל דתוך זמן כלפני זמן א"כ שפיר סגי בפ"א וכמ"ש. ובלא"ה נראה דאין ראיה דחזו שטותא יתירתא משום דשם הוה כמאבד מה שנותנים לו יש לומר דזה באמת הוה שטותא יתירתא וכבר כתבו הפוסקים וכן משמע בחגיגה שם דמאבד מה שנותנים לו בודאי גרע יותר משאר דברים המנויים שם וא"כ אפשר דבזה סגי בפ"א וע"כ דברי התב"ש תמוהים ומעתה שוב דברי המהרי"ט דחויים וכמ"ש התורת גיטין ואין לדחות כמ"ש מעלתו דהוה תוך זמנו דהא פחות מבן עשרים היה והרי רבא ס"ל דבן י"ח סגי וגם גוף הדברים לומר דתוך זמנו מסייע להשטות לא נהירא לפענ"ד דבאמת כל דלא מקרי שוטה בחד זימנא מה בכך דבעינן בן עשרים הא זה לאו מחמת שטות הוא רק דלא נתיישב עוד בהוויות עולם ולבו נוטה אחר המעות וכמ"ש הרמב"ם פכ"ט מהלכות מכירה וא"כ שוב כל דלא הוה שוטה בפ"א אטו משום דהוא בנכסי אביו מחשב לשוטה בשביל זה והרי בנכסיו יכול למכור ורק תקנה תקנו שלא ימכור פחות מבן עשרים וגם בספר אור הישר נמצא שם תשובת הגאון בעל זכרון יוסף שהביא דברי המהרי"ט ודחה דאין ראיה ממהרי"ט דהוא לא אמר רק גבי חליצה שוב ראיתי דברי התוס' ד"ה אתמר ולפי הגירסא ישינה נדחה כל דברי המהרי"ט דמסברי ליה וסבר אינו ראיה לחשבו כחכם בשביל זה כמ"ש שם ע"ש ועיין בתשובות זכרון יוסף שבאור הישר שם ויש להאריך בכ"ז אבל לדינא בודאי אין לקיים דברי המהרי"ט הנ"ל ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף